במרכז הפרשה: מעמד הר סיני ועשרת הדברות, ביניהן הציווי על השבת "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך" (שמות, כ', ח').

בפירושו לתורה כותב רש"י על פסוק זה: "יהיה בעיניך כאילו כל מלאכתך עשויה", כלומר, ביום השבת תשבות ממלאכה כאילו כבר עשית את כל המוטל עליך ולא נותר לך מאומה לעשות. שלווה מוחלטת.

ספר 'פנים יפות' לבעל 'הפלאה' כתב על דברי רש"י: "יש לפרש שהוא הבטחה, שלא יאמר אדם ששביתת השבת מסירתו ממלאכה הראויה לו, כי נהפוך הוא - על ידי שביתת שבת יצליח במלאכתו ותהיה הברכה בו לעשות כל מלאכתו. וכעין זה אמר דוד המלך עליו השלום 'ובתורתו יהגה יום ולילה' ואחרי כן 'וכל אשר יעשה יצליח', והכוונה היא שלא יהיה לו חסרון מלאכה מחמת התמדת תורתו יומם ולילה, כי כל אשר ראוי היה לעשות בביטול תורתו, כמו כן יצליח בלי מעשה, בברכת ה' עליו. וכן הוא ביום השבת, יבטיח שלא יפסיד בעבוד השביתה, ובשביל כבוד השבת יהיה מצליח בששת ימי המעשה".

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך כ"ט, שבט תש"ע, עמ' 224.