יום המשפחה המתרגש ובא עלינו (9.2), הוא הזדמנות להחיות הרגלים שרובנו קצת זנחנו ובראשם נוהג הארוחות המשפחתיות. מסקר שנערך ב-2006 מטעם קופת חולים 'כללית', עלה כי רק 40 אחוז מהמשפחות בישראל מקיימות ארוחות משפחתיות וגם הן לרוב בשישי. ככל הנראה, היום, ב-2024, התמונה עגומה אף יותר וסביר להניח כי רוב המשפחות לא אוכלות יחד במהלך השבוע.
הסיבות לכך רבות ומגוונות: רובנו חוזרים הביתה עייפים, לעיתים ממשיכים לעבוד גם מהבית עד שעה מאוחרת. אין לנו זמן לבשל וגם הילדים לא בהכרח רעבים אחרי שנשנשו מזונות קלים להכנה (ולרוב מעובדים) לאורך היום. נוסיף לכך את המציאות העכשווית, של הורים שלא בהכרח חוזרים כל יום הביתה ומשפחות שגרות במגורים זמניים ולא תמיד נוחים שלעיתים קשה לבשל בהם ונקבל מסגרת רופפת של ארוחות משותפות.
עם זאת, יש חשיבות עצומה לקיום מוסד הארוחה המשפחתית - גם במישור התזונתי-בריאותי וגם במישור המשפחתי והאישי. שווה לעשות את המאמץ ולקבוע עוגן של ארוחה משפחתית לפחות שלוש או ארבע פעמים בשבוע, בעיקר עכשיו, בבית או בחוץ.
להלן היתרונות בקיום ארוחות משפחתיות.
עוגן: ארוחה משפחתית מהווה למעשה מפגש משפחתי סביב השולחן. זה בראש ובראשונה הרגל שנותן עוגן לילד. מחקרים רבים מראים, כי ילדים נשענים על סדר יום, עוגנים והרגלים. הדבר עוזר להם לתכנן את יומם, לתפקד טוב יותר ומקנה תחושת ודאות ושליטה. זה שלב חיוני ביותר בהתפתחות הילד ובהתבגרותו. יתרה מזו, בתקופות שבהן מופרת השגרה אצל כל כך הרבה משפחות, יש לארוחות המשפחתיות משנה חשיבות.
גיבוש: במישור המשפחתי, מאפשרת הדינמיקה גיבוש משפחתי, שיפור התקשורת במשפחה וחיזוק ביטחונם העצמי של הילדים, הפגת חרדות ולחצים ועוד. אלה מטרות חשובות במיוחד בימים אלה, להורים ולילדים. מחקרים מראים בבירור, כי קיים קשר בין שכיחותן של ארוחות משפחתיות משותפות ובין הבריאות הנפשית של הילד, הצלחתו בלימודים, הפחתת סימפטומים דיכאוניים בקרב ילדים ונוער, מניעת התפתחות הפרעות אכילה, בניית יחס בריא לאוכל ואף מקטין את הסיכוי לשימוש בחומרים אסורים.
מסגרת: במישור התזונתי קודם כל, ארוחה משפחתית היא ארוחה מסודרת. כדי לאכול בריא ונכון, חשוב לשמור על מסגרת מסודרת של ארוחות שתמנע נשנוש - שלרוב יהיה של מאכלים מהירים ומעובדים, הדחוסים קלורית ואינם מזינים.
למידה דרך דוגמא אישית: במישור ההתנהגותי, זו למידה לא מודעת שחשובה מאוד לילד ולהתפתחותו. הילד צופה בהוריו ובאחיו מתנהלים מול המזון. זו דרך נהדרת ללמד את הילד ולעצב את יחסיו מול מזון בכל גיל, שהרי מה יותר נכון מלמידה תוך התבוננות באנשים הקרובים אליך? נזיפה בילד על נימוסי השולחן, על אכילת כמויות מזון לא נכונות ועל חוסר גיוון בצלחת, לא תשיג את התוצאה המקווה כמו לימוד דרך MODELING - מתן דוגמה אישית.
ניתן אפילו ללמוד על קצב אכילה נכון בארוחה. מנגנון הרעב והשובע עובד בקצב שונה אצל אנשים שונים. כשאוכלים לאט יותר, רוב הסיכויים שנרגיש את השובע מהר יותר ונימנע מאכילת יתר. יתרה מזו, כשרואים כי בני המשפחה האחרים הפסיקו לאכול, זה יכול לעודד גם ילד שאוכל יותר בדרך כלל, 'ליישר קו' ולסיים לאכול גם כשאינו לחלוטין מלא כי הארוחה למעשה הסתיימה.
התנהלות בריאה מאפשרת לילד ללמוד מההורים ומהאחים על הרגלי תזונה נכונים, נימוסי שולחן, גיוון המזון ואפילו עד רמת לעיסת המזון בנחת. כך למשל, דרך הדוגמה האישית, ניתן ללמד את הילד שלא במודע מהן כמויות נכונות לארוחה, איך לשלב ירקות בארוחה ומה לשתות. בצורה זו, אנו לא רק שולטים במה שיאכל הילד, אלא בעצם מתווים לו הרגלי אכילה עתידיים - לא בצורה כפייתית, שרוב הסיכויים שיגלה חשדנות כלפיה ואף יכולה להוביל אותו להתנהגות הפוכה כדי למרוד בהורים, אלא יחשוף את תת המודע שלו לאכילה נכונה. כאשר משמשים ההורים מודל חיובי לשמירה על תזונה נכונה ואורח חיים בריא, רוב הסיכויים שגם הילד יאמץ את אותם ההרגלים בארוחות המשפחתיות ושבטווח הרחוק כשיגדל גם ינהג כך מול משפחתו - ככל התנהגות נרכשת אחרת. זה מחייב גם את ההורים לאכול בריא, שהרי הם המודל לחיקוי.
השפעה על התפתחות הילד: ברמה התזונתית יש לארוחות המשפחתיות השפעה מכרעת על התפתחות הילד בעולם של שפע מזון הניצב מולנו ושפע פיתויים וגירויים (בדמות מזון מהיר, פרסומות למשקאות ממותקים ומאכלים). כאשר שולטים אנו במה יוגש בשולחן, אנו שולטים למעשה במזון הנאכל ובמשקאות שיוגשו. עלינו לוודא לפיכך, שהארוחות המשפחתיות יהיו מזינות ויכילו את כל אבות המזון: פחמימות (רצוי מלאות: לחם שיפון מלא, אורז מלא, קינואה, קוסקוס וכו'), חלבון איכותי (בשר, עוף, דג, ביצה וכו') או חלבון מהצומח (קטניות למיניהן, טופו וכו') וירקות, גם ירקות עליים (חסה, רוקט וכו') וגם ירקות שאינם עליים (עגבנייה, מלפפון, פלפל, קולורבי וכו'). דרך נהדרת לשלב ירקות בחורף היא על ידי בישול ירקות כתוספת, לדוגמה: אנטיפסטי, ברוקולי או כרובית מבושלים וכו' או כמנה ראשונה – מרק ירקות.
התנסות במזונות חדשים: הארוחה המשפחתית היא גם הזדמנות מצוינת להתנסות במזונות חדשים שהילדים לא היו בוחרים מרצונם ולאכול אותם, פשוט כי הם על השולחן וכי רואים הם את בני משפחתם אוכלים אותם. במקרה זה, על ההורה לברור ולדאוג שהחשיפה תהיה למזונות דחוסים בערכים תזונתיים ולא דחוסים בקלוריות רבות, אלא מזונות טריים ולא מעובדים.
אכילה מודעת: יתרון נוסף הוא שארוחה משפחתית היא אכילה מודעת. האלטרנטיבה היום היא לרוב אכילה מול הטלוויזיה. זו אכילה לא מבוקרת והיא יכולה להיות אמוציונלית (כשאנחנו מושפעים מתוכן הצפייה – לדוגמה, אם חדשות גורמות לנו לחרדה למשל). כך ייתכן שנגיע למצב של אכילת יתר.
תחושת שותפות: במידה ומפגין הילד התמרמרות או התנגדות למזון המוגש, ניתן לשתף אותו ולתת לו משימה כגון: פעם בשבוע לבחור תוספת שהוא אוהב. כך ניתן לתת לו תחושת שותפות בארוחה ולצמצם את התנגדותו. דרך נוספת לרתום את הילדים לארוחה ולמנוע התנגדויות היא לתת להם משימה קבועה שקשורה לארוחה, לדוגמה עריכת השולחן או פינויו לאחר הארוחה.