אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם: וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים: וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם: וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיַּגֵּד לְאֶחָיו וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ.. וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם וַיֹּאמֶר לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רְאוּבֵן אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו: "
על מה אספר לכם
אני יכולה לספר לכם על יוסף ,על תחילת ההיכרות שלנו עם הבן הצדיק של רחל אימנו ,על היחס הבעייתי של יוסף עם שאר האחים ,על הקנאה והתחרות, על זה שאבא יעקב אוהב אותו יותר מכולם ועל זה שתפר לו כתונת פסים מיוחדת. קצת קשה לי עם זה !! תמיד אומרת את אחת המצוות הכי חשובות בתורה בספר דברים פרשת כי תצא הפרשה של יום הולדתי... "אבן על אבן איפה ואיפה גדולה או קטנה" כמה שזה הורס בין האחים, כמה חשוב לתת לכולם אותו יחס , אותה אהבה ,גם אם אנחנו רגישים לחלק מהם ..אהבת אחים זה אחד הדברים שנטעתי בילדיי ,הם זוכרים לי את זה ..אין דבר כזה לריב ואם היו רבים תתחבקו תתנשקו ,עד איזה גיל הבנים אמרו לי אמא דייי אנחנו לא רוצים להתחבק ולהתנשק השלמנו !!! אנחנו בסדר חחח זה כבר הצחיק אותי תמיד ... וכל שכן לעשות ביניהם איפה ואיפה תמיד היו לבושים כמו תאומים חי ודור בר זוהר לבושים כמו שני תאומים וכמו שתי תאומות וזה צריך להיות חוק בביתכם כי אלה דברים שלא נמחקים מראשו של ילד לעולם.
ועל מה עוד
אני גם יכולה לספר לכם על זה שיוסף מספר לאבא יעקב דברים רעים על האחים על הוצאת דיבה מה היא ועל לשון הרע ,שזה דיי הורס לו ואם לא די בכך, גם כל סיפורי החולמות מוסיפים אש למדורה ,החלום הראשון הוא ראה אחת עשרה אלומות שיבולים, הם אחד עשר האחים משתחווים לאלומה שלו. והם כמובן ממש מתרגזים כשהם שומעים שאפילו בחלומות שלו הוא מדמיין את עצמו מעל כולם ומספר על עוד חלום והכעיס אותם בו השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לו.שזה כבר היה השיא פה כבר יעקב כועס....
באמת יכולתי לספר את כל הסיפור ...הפונטה הכי מיוחדת בסיפור הזה היא דווקא ראובן !! "וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם וַיֹּאמֶר לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רְאוּבֵן אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו:"
זוכרים מה כתבתי בשבוע שעבר?
אין יותר יפה מזה שאדם עושה חסד ואותו אחד שמקבל לא יודע מי הוא זה שנתך אךךך מצווה מובחרת ביותר.
לא כך אצל הקדוש ברוך הוא שרואה ושומע הכל יודע עלינו הכל "בוחן כליות ולב" "כל מעשינו בספר נכתבים" ועוד אלף משפטים שאני ארשום ...ראובן אם כבר רצית להציל אותו את יוסף מידם אז תעשה זאת , כי אם לא בסוף הסיפור יתגלה תדע שהיית חייב לקחת את כל הקופה אולי תצטער אם לא תעשה את זה ואז יגלו מי עשה את החסד כשהחסד לא מושלם לא חבל??? כבר הצעת, היתה לך מחשבה טובה פחדת על אבא ..
מה אתה עושה אתה נבהל ??? אתה מציע תוכנית חלופית בואו נזרוק אותו לבור בלי להרוג אותו, הוא ימות שם לבד ואולי גם אחר כך תוציא אותו אם יתמזל מזלך ...
עם עושים אז לעשות מכל הלב
זהו ראובן אם אתה עושה משהו תדע צריך לעשות עד הסוף ניתן לדוגמא את רות שנפטר בעלה וגם לנעמי כלה נוספת, אבל רות ,רות היא זו שמלמדת אותנו מה זה לקחת את הדברים עד הסוף "באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוהיך אלוהיי" משפט שכתבתי לחמותי היקרה באדם פנינה בת סימי שנפטרה הייתה אהבתי אליה אהבה של בת לאם... קחי את כל הקופה, קחי עד הסוף מלכות בית דוד מחכה לך אם היינו רואים את התמונה הכוללת את התמונה הסופית היינו זוללים ניסיונות שקוראים לנו בדרך לא היינו נבהלים נלחצים מחפשים חלופות מתעצבנים אני כמובן מדברת גם לעצמי לא רק אליכם ...
זללני ניסיונות
היינו זוללים ניסיון נקרא לנו בדרך ולוקחים אותו בשתיי ידיים ,אפשר להגיד שלמדתי משהו גם על עצמי זוללת נסיונות שכמותי אמרנו גם שבוע שעבר זה לא שאנחנו מבקשים שה' ינסה אותנו, לא ממש לא!!! אנחנו רוצים שלווה ונחנו רוצים וישב "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ", אנחנו רוצים שיהיה לנו טוב , שיהיו חיים טובים ... אבל אם הם כבר פה "בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" מגורי מלשון יגורתי, פחד,כמו יוסף וכל הנסיונות שעבר, אם הניסיונות כאן, אם לפחות שנצא מבורכים ...
מצוות רבותיי מצוות
לעצור רגע לנסות להצליח לראות התמונה הכוללת, להסתכל רגע מהצד והכי חשוב לחטוף הכל בשתי ידיים לשים שם גם את הלב, את האכפתיות שלנו ,את כל הדברים הטובים שיש בתוכנו ,לא לעשות חשבונות לא איפה ואיפה ולא להסתכל על אחרים תשמחו בחלקכם החיים עוברים לא לבזבז אותם על אשליות...מצוות רבותיי מצוות קירוב לבבות , הכנסת אורחים ,לחטוף עוד עוד לא להחריש להאיר את האור שלכם אור התורה אור הגאולה לשמח אחרים כדי שה' ישמח את שלכם.
חג חנוכה כבר כאן הערב כולנו נדליק נר ראשון יום חמישי בשעה 5 יתחילו 10 שעות עקרוניות וחשובות ושמנה ימים של אור גדול ועד לזאת חנוכה שהיא בעצם החיתום האחרון לשנה זאת! לפני ההדלקה גם להספיק לעשות מצוות, יצאתי הבוקר לשמח סוהרות בכלא עופר עברו עליהם ימים קשים ביום קדוש זה להאיר להם את האור וכמה שיותר.
רעיון נפלא שקראתי משתפת בשמחה:
תמר מתעברת מיהודה, יהודה לא יודע. והנה... "ויהי כמשלוש חודשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך...".אומר הבת עין: ויהי כמשלוש חודשים – שלושה חודשים בדיוק מראש השנה ועד חנוכה, שהוא החיתום האחרון. מה קורה בחנוכה? ויוגד ליהודה... הקדוש ברוך הוא מרומז במילה יהודה, ותמר נמשלה לכנסת ישראל.
בא מקטרג בחנוכה ואומר לקדוש ברוך הוא כביכול: זנתה תמר כלתך... הנה, תראה את עם ישראל, רק לפני שלושה חודשים ביקשו סליחה... התפללו… תקעו בשופר... קבלו קבלות. כמה זמן עבר ? והנה הם כבר שכחו. הולכים אחרי ליבם. ותמר, שהיא כנסת ישראל, מרימה עיניים לשמיים ואומרת: הכר נא, רק למי שאלה לו – אנוכי הרה... בפנים, בתוך הלב, אני דבוקה רק בך, ריבונו של עולם, בכל הנפילות שלי, כל מה שחס ושלום אני עושה נגד רצונך, אבא, זה רק מרב הטרדות. הקשיים של הפרנסה. הילדים וצער הגלות. והנה ראיה, הנה הוכחה: הכר בעצמך, למי החותמת – החותמת מרמזת על השמן של נרות החנוכה, שהיה חתום בחותמו של כהן גדול; והפתילים – הפתילים הם הפתילות של נרות החנוכה; והמטה – המטה זו החנוכיה, זה הכלי שבו אנחנו מדליקים (כלי בגימטריה – מטה).
הנה, בורא עולם. החנוכיה כבר מוכנה, ואני כולי כבר מצפה ומחכה להדליק את האור. מתגעגעת לחזות בנועם השם... באור הגנוז ובקרבת השם המתוקה, כשאני יושבת חצי שעה מול החנוכיה. ויאמר יהודה צדקה ממני, אומר השם: את צודקת, בת שלי. אני רואה את הלב שלך. והוא מסלק בזכות החנוכיה את כל הקטרוגים. כי אני יודע, אומר השם: לא נתתיה לשלה בני... שילה – זה משיח! "עד כי יבוא שילה...".כואב לך הגלות, יודע השם. את מחכה ומחכה... למשיח... לגאולה פרטית משלך...
חג שמח חג של אור גדול ושבת שלום לכולם!
על הכותבת: אסנת אלעזרי בעלת משרד אדריכלות עיצוב פנים חוקרת דלקות ויועצת בטיחות אש. אסנת הקימה מפעל חסד "יפה כלבנה ברה כחמה" לעילוי נשמת בתה בר מזל זכרה לברכה.
