קורע את הלב: הסיפור המצמרר של שניר וקנין מבית שמש - הכיר בחור מקיבוץ רעים יומיים לפני הטבח המזעזע ואף שוחח עמו דקות אחדות לפני שהוא נרצח בידי מחבלים ארורים. כעת, הוא נקשר לבני משפחתו שאיבדו את ביתם ופונה לציבור - "עזרו להם".

כך הוא כותב: "אני חייב לשתף אתכם בסיפור האישי שלי, שפירק אותי בשבת השחורה. ביום חמישי, 5.10, הודעתי באמצעות פוסט בפייסבוק שאני מוכר כרטיסים לברונו מארס ופנו אליי שני אחים צעירים, מאוד חמודים, העונים לשם אסף וליה. הם אמרו לי 'אנחנו מעוניינים בכרטיסים אבל אנחנו מאוד חוששים שאתה לא עוד אחד מהנוכלים ברשת' ובצדק יש לומר.
ליה אמרה לי משפט שאני לא אשכח לעולם 'אנחנו קיבוצניקים תמימים, אני ממש מקווה שאתה אמיתי'.
כל הזמן הייתי בקשר עם אסף וכדי להרגיע אותם, שלחתי לו תמונה של תעודת הזהות שלי במידה וירצה להתלונן בהמשך. הצעתי לו להיפגש לפני ההופעה, ולהיכנס אליה ביחד כדי שלא יהיה לו בעיות. הוא הסכים וסגרנו את המכירה.

"האירוע היה צריך להיערך ביום שבת, 07.10, בשעות הערב. ביום שבת, בשעה 6:30 בבוקר, כשהחלה המתקפה המרושעת, אסף שלח לי הודעה בוואצאפ וכתב שהם גרים בקיבוץ רעים בעוטף עזה והוא מאמין שבגלל הבלגן יבטלו את ההופעה, ובמידה וכן אם אני יכול להחזיר להם את הכסף. אני מיד הגבתי לו שגם לי יש כרטיסים ובמידה ויבטלו את ההופעה כמובן שאחזיר לו את הכסף. בשעה 7:10 הוא העביר לי שוב סרטון של הנפילה מאשקלון ודיברנו על זה שכנראה באמת חמור מה שקורה בדרום. בסביבות שעות הצהריים שלחתי לאסף הודעה כבר שהמצב היה באמת חמור ושאלתי לשלומם כי באמת דאגתי להם ורציתי להציע להם לבוא להתארח אצלנו במרכז הארץ. ראיתי רק וי אחד בוואצאפ, מה שאומר שאסף לא קיבל את ההודעה. ביום ראשון בערב שוב שלחתי לאסף הודעה 'היי, מה שלומכם? מקווה שאתם בסדר", ושוב ראיתי רק וי אחד. 
ביום שני בבוקר כבר שלחתי הודעה לליה אחותו. כתבתי לה ששלחתי לאסף הודעות והוא משום מה לא מקבל אותן ושאלתי אם הכל בסדר איתם. היא קיבלה 2 וי, מה שאומר שהיא קיבלה את ההודעה אבל עדיין לא ראתה אותה. בשעה עשרה לתשע בערב, נכנסתי לוואצאפ לראות אם היא ראתה את ההודעה, ראיתי שהיא לא מגיבה לי אבל כן מחוברת ושלחתי לה כמה סימני שאלה. 
היא הגיבה לי כך:
'אסף נרצח
שרפו לנו את הבית
לא נשאר לנו כלום
וגם לא יהיה ברונו'.  

"באותו הרגע חשכו עיניי! היא סיפרה לי שהיא, אחותה וההורים היו סגורים בממ"ד בזמן שהמחבלים שרפו להם את הבית ואסף היה בחדרו בצעירים ונרצח לאחר מאבק ממושך מול מספר מחבלים חמושים, אשר ניסו לחטוף אותו לעזה. אני לא יודע למה אבל מרגיש לי שמישהו מאוד קרוב אליי נלקח מן העולם הזה ובאמת שכשדיברתי עם אסף בטלפון, הבנתי מהר מאוד שבצד השני של הקו יש מישהו שהוא בן אדם כל כך טוב, עם לב זהב, שגרם לי להתחבר אליו כל כך, כאילו אנחנו מכירים הרבה שנים.
מיד שליה סיפרה לי את זה, כמובן שניסיתי לנחם אותה עד כמה שאפשר, שאלתי אותה איך אפשר לעזור והיא שאלה אותי אם אפשר לקבל את הכסף של הכרטיסים כי לא נשאר להם כלום והמצב שלהם לא כל כך טוב. כמובן שבאותו הרגע העברתי לה את את כל הסכום ואפילו קצת יותר. עכשיו אני משתדל לשמור איתה על קשר כמה שאפשר. אני יודע שהמשפחה שלה מתארחת בכפר נופש במשאבי שדה. אני רושם את זה באמת מתוך כוונה לעזור למשפחה המדהימה הזו שסבלה מספיק וכמה שאפשר לעזור אני הראשון שאעמוד שם!
אז כל מי שיכול להצטרף אליי ולתרום, כל אחד באמת כמה שהוא יכול, וכמובן שזה יהיה בצורה אנונימית. אני מצרף לינק לקבוצה בפייבוקס:

מחכים לך בקבוצת "עוזרים למשפחת פבר