בפרשת השבוע מסופר, שלאחר שנפרדו דרכיהם של אברהם ולוט, שמע אברהם שאחיינו נשבה והוא זירז את אנשיו לצאת למלחמה על ארבעת המלכים ששבו את לוט, כדי לשחררו, שנאמר "וישמע אברם כי נשבה אחיו, וירק את חניכיו ילידי ביתו שמונה עשר ושלוש מאות, וירדוף עד דן" (בראשית, י"ד, י"ד).

על המלים "וירק את חניכיו", אומר רבי יהודה ב'מדרש רבה' (בראשית, פרשה מ"ג, אות ב'), כיחניכיו של אברהם הוריקו פניהם מכעס על אברהם, באומרם "הן חמישה מלכים ניסו את כוחם נגד ארבעת המלכים הללו והובסו, ואיך אנחנו נילחם בהם"?

עונה רבי נחמיה, כי "וירק" לשון נחישות, אברהם הביע נחישות בפני חניכיו וכה אמר "אצא ואלחם לשחרורו של לוט, אפילו אפול על קידוש השם" (ע"פ פירוש מהרז"ו).

איזה קידוש השם יש במלחמה להציל את לוט?

ספר 'באר יוסף' מסביר את פרטי המאבק הנורא ההוא. איך השליך אברהם את נפשו מנגד במלחמה נוראה נגד מלכים אדירים כדי להציל את לוט? הן לוט לא נהג כשורה עד שנאלץ אברהם להיפרד ממנו, ולוט בחר לשבת עם אנשי סדום החוטאים, תאבי הממון ושטופי הזימה? לשם מה סיכן אברהם את חייו במלחמה שממנה ניצל רק בנס מופלא?

ובכן, בהיפרדם הבטיח אברהם ללוט: "בכל אשר תשב, לא אתרחק ממך ואעמוד לך למגן ולעזר" (רש"י, י"ג, ט'). הואיל וכך הבטיח, עמ אברהם בדיבורו, שלא יהיה מבטיח ואינו מקיים ויגרום לחילול שם שמיים. לפיכך השליך את נפשו מנגד כדי לקיים את הבטחתו.

עתה מובן גם כן מדוע נמנית מלחמתו בארבעת המלכים בין עשרת הניסיונות שבהם נתנסה אברהם אבינו (פריוש המשניות לרמב"ם, אבות, ה', ג'). מה ניסיון יש כאן? הניסיונות האחרים באו עליו בעל כורחו - כבשן האש, שביית שרה וכו' - אך במקרה זה הוא נכנס למלחמה מדעתו ומרצונו. ברם, ה' ניסהו אם יחרף את נפשו כדי שלא יתחלל שם שמיים, וכי יהיה בטוח כי אם הוא יסכן את חייו למען קידוש שם ה', לא יעזבנו ה' ויעזור לו לנצח את המלכים.

"אלך ואפול על קידוש שמו של מקום" - הואיל ואני מוכן למסור את נפשי לכבוד ה', אני בטוח כי הוא יסייע בידי.

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך ס"ג, חשון תשע"ג, עמ' 129-130.