מוזיאון ישראל מזמין אתכם לגלות את הפער בין אמת ושקר במחקר ההיסטורי דרך אוסף המטבעות הייחודי שלו. התערוכה החדשה, 'שקל או שקר?', פורשת את סיפורם המרתק של מטבעות מדומים, ששימשו במקור כמזכרות ייחודיות (החל מהמאה ה-16), אך נתקבלו במהרה כפריטים אותנטיים מן העבר הרחוק. היא מציגה למבקרים 'שקלים דמיוניים' ומטבעות מדומים נוספים של דמויות מוכרות מהתנ"ך - כמו אברהם ושרה, משה, יהושע, דוד ושלמה - ומעלה מחשבות שרלוונטיות גם בימינו למול ה'פייק ניוז' והקו הדק שבין אמת לשקר, ואיך מושפעת המציאות מהתאווה לידע ומהתשוקה לחפצים יקרי ערך מן העבר.

מוזיאון ישראל מחזיק באחד מאוספי המטבעות היהודיים החשובים בעולם. לא רבים יודעים, כי לצד אותם מטבעות, מחזיק המוזיאון במגוון רחב של מטבעות מדומים המכונים במחקר 'שקלים דמיוניים'. מדובר במדליות שהופקו בעבר כמזכרות, אלא שבמקרים רבים התקשו אנשים להבדיל בינן ובין המטבעות העתיקים האותנטיים. ה'שקלים' הללו נוצרו מן המאה ה־16 ועד המאה ה-20  באירופה ובארצות הברית. כולם נושאים כתובות באותיות העבריות המוכרות לנו.

יניב שאואר, אוצר התערוכה ומ"מ אוצר הנומיסמטיקה באגף לארכיאולוגיה: "בני אדם זקוקים לחפצים כדי להבין את העבר ולחזק את האמונה שלהם. אם אפשר להחזיקם ביד – מה טוב. לעיתים, זה לא שינה כלל  שהם אינם מקוריים. אנו מעריכים שהבסיס ליצירתם של אותם 'שקלים דמיוניים' היה תיאור של שקל עתיק מימי המרד הגדול (66-70 לספירה) שהזדמן לידיו של הרמב"ן בעת ששהה בעכו בשנת 1267. אלא שהרמב"ן שגה בתיאורו: במקום גביע הוא תיאר צנצנת, ובמקום רימונים – ענף שקדייה. ה'שקלים' שנוצרו בעקבות אותו תיאור של הרמב"ן, נמכרו לנוצרים כאילו הם אחת מתוך שלושים פיסות הכסף שאותן קיבל יהודה איש קריות תמורת הסגרת ישו לידי הרומאים; ואילו יהודים רכשו אותם לצרכים אחרים".

התערוכה החדשה, שנפתחה באגף הארכיאולוגיה של מוזיאון ישראל בירושלים, מציגה 'שקלים' אלה ושקלים מדומים אחרים, שונים ומגוונים של דמויות מוכרות מן התנ"ך לצד ספרים עתיקים ומפות עתיקות של ארץ ישראל הקשורים אליהם. כדי להמחיש את סיפור התערוכה, חבר האוצר יניב שאואר למאיירת לנה גוברמן ויחד יצרו ספרון ייחודי שמלווה את התערוכה באמצעות איורים מקוריים שאיירה גוברמן כפרשנות לטקסט הכתוב.

עיצוב התערוכה: טל גור.

התערוכה תוצג עד אפריל 2024.