אכילה היא הנאה ולא רק צורך פיזיולוגי. כמה פעמים חטפתם אתם משהו לאכול ככה על הדרך? כמה פעמים ראיתם את הילדים אוכלים במהלך תנועה או תוך כדי משחק במחשב?

מחקרים הראו שאכילה בהיסח דעת אינה משדרת אותות שובע באותה מהירות כמו אכילה מודעת סביב שולחן. מומלץ ללמד את ילדיכם לאכול וליהנות מהאכילה סביב שולחן. כך יותר קל לשים לב כמה אכלנו ומה בדיוק אכלנו, מה גם שמנגנון רעב-שובע חוזר לתפקד.

אנחנו תמיד מודל לחיקוי. נסו להיזכר מה צובט לנו בלב ומגרה לנו את פקעיות הטעם. לרוב, מאכל שמאפיין חג מסוים או את הלך הרוח בבית, יגרום לנו לרצות לאכול אותו. לכן, צרו כבר מהיום הרגלי אכילה בריאים סביב ערכים תזונתיים וכמה מעצימים הם את הגוף. למשל, צרו שגרה שבה בכל יום שישי תפנקו את הילדים בכוס מיץ רימונים, שהוא כאמור מלך הפירות ועשיר במינרל המגנזיום שישמור להם על פעילות שרירים תקינה, ויטמין C שיחזק להם את מערכת החיסון לקראת עונת המזגנים והבריכות וכמובן את המינרל המיוחס והחשוב אשלגן, שישמור להם על שריר הלב. תתכוננו, מבחינת הילדים, הם יחכו לכוס האוצר האדום הטעים. מבחינתכם, הם מקבלים את מנת הבריאות שלהם.

הקדימו תפוז למכה וחזקו אותם. פירות ההדר ידועים בזכות הסגולות המחזקות שלהם. התפוז ידוע בזכות שפע ויטמין C אשר לוכד רדיקלים חופשיים המושפעים גם בזמן לחץ חברתי האופייני לגילם ויודע לנטרל אותם. תפוז אחד יספק 70 אחוז מכמות ויטמין ה-C המומלצת ליום. ואם לא די בכך, לתפוז חומר צמחי שנקרא הספרטין ולו היכולת לעכב אנזימים ספציפיים שמייצרים כולסטרול וכך להפחית את השומן בדם. כל זאת ועוד הופכים את התפוז למנת מולטי חיזוק עבור היקרים לנו מכל – הילדים שלנו.

שימו על השולחן, אל תשאלו. לרוב אנו שואלים את הילדים: "מה בא לך? מה אתה רוצה לאכול?". התחשבות היא מצוינת, אך במקביל נסו להניח תמיד, בכל ארוחה, ירקות חתוכים על השולחן לפני שהמנה העיקרית מגיעה או פירות חתוכים כארוחה בפני עצמה. עם הזמן, מתרגלים הם לאכול יותר ירקות ופירות ממגוון סוגים.

"הוא לא יאכל את זה בחיים". הפסיקו להניח הנחות. נכון, יש ילדים עם העדפות מובהקות בענייני טעם, אך טעם הוא דבר נרכש ומשתנה. אפשרו להם לשנות את דעתם ולא לקבע אותם, אולי הם יפתיעו אתכם לגמרי. הימנעו מלהדביק להם תווית של ילדים סלקטיביים באכילה, כאלה שלא אוכלים כלום. לרוב, אנחנו ההורים נישבר מול ילד כזה 'שובת רעב' וניתן לו כרטיס פתוח לחטיפים ולממתקים, העיקר שיאכל. זכרו שילד רעב הוא חלילה לא ילד מורעב.

"אצלנו לא אוכלים את זה". שכיח לראות הורה עם טעם סלקטיבי וילד שמחקה את עקבותיו. זכרו, הילד שלכם הוא לא אתם. תנו לו לגלות ולהבין מה הוא אוהב בעצמו.

הגישו בצלחות קטנות. עם עידן השפע הגדלנו את הכול. הסיבה העיקרית היא כי זה אפשר וזה כל כך נגיש. חזרו ל'מקורות', שימו לב שצלחות ההגשה והקעריות יהיו קטנות, שהרי העין משתתפת באכילה ונרצה לראות את הצלחת מלאה אם היא תהיה קטנה, אך גם אם תהיה גדולה. ניתן למלא את הצלחת מספר פעמים כמובן עד לתחושת מלאות.

"הוא עוד רעב". כשהילד זועק שהוא רעב עצרו לרגע וחשבו, האם הוא רעב או משועמם? לאחר ארוחה, תורגש תחושת השובע רק לאחר כ-10-15 דקות. נסו לדבר ולנהל שיחה מעניינת בינתיים, כך תרוויחו זמן איכות ועל הדרך שיפור מנגנון שובע-רעב אצל ילדכם.

אכילה חברתית. לכל ילד אישיות משלו ופה תשומת הלב שלנו הכרחית. ישנם ילדים שאוהבים פרטיות ושקט. את אלה נחשוף למזונות חדשים בבית בפרטיות שלהם, על מנת לאפשר להם לבדוק האם מוצאים הם חן בעיניהם. ישנם ילדים שפורחים בחברה, אותם תוכלו לחשוף למזונות חדשים ובריאים לצד חבר או חברה שאוהבים מזון זה ויהוו עבורם דוגמה אישית.

שחקו עם אוכל. ילדים, והאמת גם מבוגרים, אוכלים עם העיניים. צרו צורות ופרצופים עם אוכל ושתפו את הילדים ביצירה. כך תרוויחו זמן איכות איתם וגם אכילה של מזונות בריאים כמו פרצוף פלפל אדום שבתוכו חביתה וירקות מקשטים כאף, אוזניים, פה וכובע.

פאסט פוד = ג'אנק פוד. נכון, הרבה יותר פשוט וזול להאכיל במהירות ובפשטות את הילדים, אך חשוב להבין שלרוב מזונות אלה מעובדים עד שלא נשארו בהם ויטמינים ומינרלים, אלא רק אחוז שומן גבוה. זכרו כמה אנחנו כמבוגרים שומרים על המשקל כדי להיראות ולהרגיש טוב יותר. הם שווים לא פחות מאתנו.

אם זה זוהר, התרחקו. דמויות בקופסה, צבע שמשאיר כתם זרחני בפה, התרחקו. אפשרו לילדכם ממתק או חטיף בתדירות שתבחרו מראש (פעם ביום, פעם בשבוע), אך עדיין היכולת לנווט ולהמליץ על חטיף בריא יותר היא מאוד משמעותית והיא שלכם.

המאמר מוגש בשיתוף מותג המיצים הטבעיים 'פרימור'