משה שמעון קראוס ז"ל הלך לעולמו בגיל 100. הוא נולד בצ'כוסלובקיה, ובשואה הוא נשלח למחנה ברגן-בלזן, שם קיבל את הכינוי 'מוישלה דער זינגער', מוישלה הזמר. הוא היה עובר בין צריפי היהודים ושר קטעי תפילה על מנת לעודד את רוחם. מפקד המחנה הנאצי שמע אותו שר ולקח אותו לצריף המפקדים. הוא צווה עליו לשיר לקצינים הנאצים שירים בגרמנית ובתמורה היה זורק לו מעט פרוסות לחם. כך ניצל משה ממוות.
עם שחרור המחנה הגיע משה שמעון קראוס לישראל. הוא התגייס לצה"ל והחל את דרכו בחיל השריון עד שהרמטכ"ל יגאל ידין שמע אותו שר את ה'שבע ברכות' מתחת לחופה של חברו ואמר לו: "יש לי מספיק שריונרים, אנחנו צריכים חזן". כך הוא נהיה החזן הצבאי הראשי הראשון וניהל אזכרות, טקסים ותפילות בכישרון גדול, בימי הקמת המדינה.
לאחר שחרורו מצה"ל הפך לחזן עולמי. הוא חי בקנדה כ-50 שנה וריגש וחיזק אלפי יהודים בחגים ובשבתות לאורך כל הדור האחרון.
משה היה מספר את סיפורו כניצול שואה במשך שנים ועזר להילחם באנטישמיות ובהכחשת שואה. ביום השואה האחרון עוד השתתף בטקס הממלכתי לזכר השואה בקנדה, במעמד ראש הממשלה. הוא היה נשוי במשך 72 שנים לרבקה ללא ילדים.
מאז הפטירה שגרירות ישראל בקנדה מסייעת לקהילה בהעברת הנפטר לקבורה בישראל. הוא ייטמן בבית העלמין 'ארץ החיים' ליד בית שמש, היום, שלישי בשעה 14:30.
שגריר ישראל בקנדה אלי ליפשיץ בהודעתו לעיתונאית סיוון רהב מאיר: "מקנדה לישראל רציתי לבקש- נראה לי ראוי שיבואו ללוות בדרכו האחרונה את מוישלה הזמר, שנפטר ללא צאצאים, אבל עם סיפור חיים מופלא".
יהי זכרו ברוך.
בתמונה המצורפת: ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו עם משה ורעייתו רבקה ביום השואה.
קרדיט: תוכן הפוסט ותמונה קיר הפייסבוק של העיתונאית סיוון רהב מאיר. הדיפלומט אלי ליפשיץ.
