יום המשפחה המתקרב ובא עלינו לטובה הוא הזדמנות להחיות הרגלים שרובנו קצת זנחנו ובראשם נוהג הארוחות המשפחתיות. מסקר שנערך ב-2006 מטעם שירותי הבריאות של קופת חולים 'כללית', עולה כי רק 40 אחוז מהמשפחות בישראל מקיימות ארוחות משפחתיות וגם הן לרוב בשישי.  ככל הנראה, היום, ב-2023, התמונה עגומה אף יותר וסביר להניח כי רוב המשפחות לא אוכלות יחד במהלך השבוע.

הסיבות לכך רבות ומגוונות: רובנו חוזרים הביתה עייפים, לעיתים ממשיכים לעבוד גם מהבית עד שעה מאוחרת, אין לנו זמן לבשל וגם הילדים לא בהכרח רעבים אחרי שנשנשו מזונות קלים להכנה (ולרוב מעובדים) מרגע שחזרו מבית הספר. עם זאת, יש חשיבות עצומה לקיום מוסד הארוחה המשפחתית - גם במישור התזונתי-בריאותי וגם במישור המשפחתי והאישי - ושווה לעשות את המאמץ ולקבוע עוגן של ארוחה משפחתית לפחות שלוש או ארבע פעמים בשבוע.

ממחקר שנערך באוניברסיטת קולומביה, שעקב אחרי בני נוער אמריקאים והרגלי התזונה שלהם במשך 10 שנים, עולה כי ארוחות משפחתיות עשויות להגן מפני השמנה עתידית בכך שמעודדות הן התפתחות הרגלי אכילה נכונה דרך מתן דוגמה אישית של ההורים, שליטה של ההורים על מזון בריא יותר והתפתחות יחס בריא למזון. בנוסף, מחזקות הן את הקשרים המשפחתיים וגורמות לחיבור במשפחה.

ארוחה משפחתית היא למעשה מפגש משפחתי סביב השולחן. זה בראש ובראשונה הרגל שנותן עוגן לילד. מחקרים רבים מראים, כי ילדים נשענים על סדר יום, עוגנים והרגלים. הדבר עוזר להם לתכנן את יומם ולתפקד טוב יותר ומקנה תחושת ודאות ושליטה. זה שלב חיוני ביותר בהתפתחות הילד ובהתבגרותו.

במישור המשפחתי, מאפשרת הדינמיקה גיבוש משפחתי, שיפור התקשורת במשפחה וחיזוק ביטחונם העצמי של הילדים, הפגת חרדות ולחצים ועוד. מחקרים מראים בבירור, כי קיים קשר בין שכיחותן של ארוחות משפחתיות משותפות ובין הבריאות הנפשית של הילד, הצלחתו בלימודים והפחתת סימפטומים דיכאוניים בקרב ילדים ונוער, מניעת התפתחות הפרעות אכילה ובניית יחס בריא לאוכל ואף מקטין את הסיכוי לשימוש בחומרים אסורים.

במישור התזונתי, ארוחה משפחתית היא קודם כל ארוחה מסודרת. כדי לאכול בריא ונכון, חשוב לשמור על מסגרת מסודרת של ארוחות שתמנע נשנוש שלרוב יהיה של מאכלים מהירים ומעובדים הדחוסים קלורית ואינם מזינים. 
במישור ההתנהגותי, זו למידה לא מודעת שחשובה מאוד לילד ולהתפתחותו. הילד צופה בהוריו ובאחיו מתנהלים מול המזון. זו דרך נהדרת ללמד את הילד ולעצב את יחסיו מול מזון בכל גיל, שהרי מה יותר נכון מלמידה תוך התבוננות באנשים הקרובים אליך? נזיפה בילד על נימוסי השולחן, על אכילת כמויות מזון לא נכונות ועל חוסר גיוון בצלחת לא תשיג את התוצאה המקווה כמו לימוד דרך MODELING - מתן דוגמה אישית. 

התנהלות בריאה מאפשרת לילד ללמוד מההורים ומהאחים על הרגלי תזונה נכונים, נימוסי שולחן, גיוון המזון ואפילו עד רמת לעיסת המזון בנחת. כך למשל, דרך הדוגמה האישית, ניתן ללמד את הילד שלא במודע מהן כמויות נכונות לארוחה, איך לשלב ירקות בארוחה ומה לשתות. בצורה זו, שולטים אנו לא רק במה שיאכל הילד, אלא בעצם מתווים לו הרגלי אכילה עתידיים - לא בצורה כפייתית, שרוב הסיכויים שיגלה חשדנות כלפיה ואף יכולה להוביל אותו להתנהגות הפוכה כדי למרוד בהורים, אלא יחשוף את תת המודע שלו לאכילה נכונה. כאשר משמשים ההורים מודל חיובי לשמירה על תזונה נכונה ואורח חיים בריא, רוב הסיכויים שגם הילד יאמץ את אותם ההרגלים בארוחות המשפחתיות ושבטווח הרחוק, כשיגדל, גם ינהג כך מול משפחתו ככל התנהגות נרכשת אחרת. זה מחייב גם את ההורים לאכול בריא שהרי הם המודל לחיקוי.

ברמה התזונתית יש לארוחות המשפחתיות השפעה מכרעת על התפתחות הילד בעולם של שפע מזון שמולנו ושפע פיתויים וגירויים (בדמות מזון מהיר, פרסומות למשקאות ממותקים ומאכלים). כאשר שולטים אנו במה יוגש בשולחן, שולטים אנו למעשה במזון הנאכל ובמשקאות שיוגשו. לפיכך עלינו לוודא, שהארוחות המשפחתיות יהיו מזינות ויכילו את כל אבות המזון: פחמימות (רצוי מלאות: לחם שיפון מלא, אורז מלא, קינואה, קוסקוס וכו'), חלבון איכותי (בשר, עוף, דג, ביצה) או חלבון מהצומח (קטניות למיניהן, טופו), וירקות - גם ירקות עליים (חסה, רוקט) וגם ירקות שאינם עליים (עגבנייה, מלפפון, פלפל, קולורבי). דרך נהדרת לשלב ירקות בחורף היא על ידי בישול ירקות כתוספת כגון: אנטיפסטי, ברוקולי או כרובית מבושלים וכו' או כמנה ראשונה – מרק ירקות.

הארוחה המשפחתית היא גם הזדמנות מצוינת להתנסות במזונות חדשים שלא היו הילדים בוחרים מרצונם ולאכול אותם, פשוט כי הם על השולחן וכי רואים הם את בני משפחתם אוכלים אותם. במקרה זה, על ההורה לברור ולדאוג שהחשיפה תהיה למזונות דחוסים בערכים תזונתיים ולא דחוסים בקלוריות רבות - אלה מזונות טריים ולא מעובדים.

ניתן אפילו ללמוד על קצב אכילה נכון בארוחה. מכיוון שמנגנון הרעב והשובע עובד בקצב שונה אצל אנשים שונים, כשאוכלים לאט יותר, רוב הסיכויים שנרגיש את השובע מהר יותר ונימנע מאכילת יתר. יתרה מזו, כשרואים שבני המשפחה האחרים הפסיקו לאכול, זה יכול לעודד גם ילד שאוכל יותר בדרך כלל, 'ליישר קו' ולסיים לאכול גם כשאינו לחלוטין מלא, כי למעשה הסתיימה הארוחה.

יתרון נוסף הוא, שארוחה משפחתית היא אכילה מודעת. בהתחשב בכך שהאלטרנטיבה היום היא לרוב אכילה מול הטלוויזיה, שתהיה אכילה לא מבוקרת ויכולה גם להיות אמוציונלית (כשאנחנו מושפעים מתוכן הצפייה - אם חדשות גורמות לנו לחרדה למשל) ואז ייתכן שנגיע למצב של אכילת יתר.

במידה ומפגין הילד התמרמרות או התנגדות למזון המוגש, ניתן לשתף אותו ולתת לו משימה כגון: פעם בשבוע לבחור תוספת שהוא אוהב וכך לתת לו תחושת שותפות בארוחה ולצמצם את התנגדותו. דרך נוספת לרתום את הילדים לארוחה ולמנוע התנגדויות היא לתת להם משימה קבועה שקשורה לארוחה, כדוגמת עריכת השולחן או פינויו לאחר הארוחה.