במונדיאל זה נקבע שיא עלייה לשמינית הגמר של נבחרות אסיה ואפריקה - 5 נבחרות. על ההצלחה של נבחרות אלה כבר דובר רבות ואינני מתיימר לחדש על אשר כבר נלעס לעייפה באולפנים ובטורים. אני רוצה דווקא לדבר על אותן נבחרות מיבשות אלה שלא עלו מהסיבה הפשוטה שעל פי שיטת המשחקים, 16 נבחרות, מחצית מאלה שהתחילו, הולכות הביתה.

על נבחרות אסיה ואפריקה שהודחו (אולי חוץ מקטאר), ניתן לומר שהפגינו מונדיאל לא רע בכלל. לכל אחת מהן לפחות משחק אחד שבו גנבה נקודות מנבחרת עדיפה על הנייר ושהייתה לכך השפעה על התפתחות העלילה המדהימה שעדיין נמשכת ושנקראת 'מונדיאל 2022'.

ומשהו קצת עלינו. לכל אלה שהעלו בדעתם כי שיוכה של ישראל לאירופה הוא שעומד בדרכה מלהגיע למונדיאל, יש לי חדשות. גם באסיה ובאפריקה היינו מתבזים. אנחנו פשוט לא במקום הזה. הכדורגל הישראלי רחוק משם שנות אור...

בסיכומו של דבר, שלב שמינית הגמר היה מעבר הדרגתי משלב בתים מרובה הפתעות ובלבולים לרבע גמר עם ליהוק קלאסי של שש נבחרות שראו גמר פעם אחת לפחות בתולדותיהן, פורטוגל שמאוד רוצה להגיע לשם והסינדרלה התורנית ממרוקו. שלב משחקים זה ייזכר כהתקפי ביותר: ממוצע של 3.5 שערים למשחק לעומת 2.5 בשלב הבתים.