"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם: וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה:  וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ: יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ: וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם עַל עַבְדְּכֶם וַיֹּאמְרוּ כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ:  וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת:  וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ:  וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ:" 

אךךך אם הינו יודעים קצת על מעלת הכנסת האורחים.. 
היינו רצים נלחצים עושים הכל מהר מהר בריצה וירץ וימהר מהרי שרה מהרי ..
כתוב בתלמוד במסכת שבת  שגדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה, "אמר רבי יוחנן: גדולה הכנסת אורחים כהשכמת בית המדרש, ורב דימי מנהרדעא אמר: יותר מהשכמת בית המדרש". ובמסכת חגיגה אמרו, שהשולחן שאדם מארח סביבו אורחים שקול כמזבח שבבית המקדש, והאוכל שמאכילים בו את האורחים, שקול כנגד הקורבנות שהיו מעלים על המזבח.
אך צריך לדעת, שכל המעלות המופלגות שאמרו חז"ל בדבר הכנסת אורחים, נאמרו כלפי הכנסת אורחים עניים שאין להם מה לאכול. וכן אדם עשיר שנקלע למקום שאין לו היכן לאכול ולישון, המארח אותו מקיים גם מצוות הכנסת אורחים.
ואפילו שאירוח השכנים והחברים נחשב להכנסת אורחים במובן המלא, מכל מקום ודאי אל תזלזלו אסור להמעיט בחשיבות שלו ,שהרי אם אנחנו מקבלים את החברים בסבר פנים יפות ובאהבה ובשמחה ,אנחנו  מרבים על ידי זה עוד מצווה גדולה "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ".

הלושי לושי הזה שאני משתמשת בו בערבי הפרשת חלה ... כל שבת אופה כארבע קילו של ריח ניחוח כזה שרק משרה אמנו יכולתי ללמוד ,פרשה מרגשת ומעצימה שמלמדת אותנו שגם כשהכי קשה לנו ,אברהם אחרי ברית מילה ביום השלישי הכואב ביותר ,מכניס אורחים מקיים את המצווה שהכי מייחדת אותנו כעם יהודי... גם לבעלי היקר כולם קוראים אברהם אבינו!!  זכינו וזוכים ושבע"ה נזכה כל החיים להכניס אורחים ושביתינו יהיה פתוח ככה תמיד לכולם זכות גדולה שלא כל אחד זוכה בה ...
והכי חשוב שזה מושרש בורידים לילדים הם נולדים עם גן כזה של תרבות אירוח מתורגלים וששים לעזרה ,
והכל מהר מהר כמו אברהם ושרה ..

"זריזים מקדימין  למצוות" זה כלל שכתוב לנו בהלכה בכל מצוות עשה שקיבלנו בהר סיני , עיקרו של הכלל הוא כי אדם צריך להזדרז בקיום המצוות, ולעשותן מיד כשמגיע זמנן, ולא להתמהמה בעשייתן ,כלל זה נדון בספרי האחרונים בעיקר בהקשר של מצוות ברית מילה ,
בתלמוד מבואר שאף שמצד מעלת 'זריזים' די היה להקדים את מצות בדיקת חמץ מתחילת יום י"ד בניסן, אך מטעמים אחרים הקדימו מצווה זו ל'ליל י"ד'..הגענו לפסח חחח ..
טעם אחר כתב הרמח"ל בספר מגילת ישרים ”קודם התחלת המעשה הוא שלא יחמיץ האדם את המצווה, אלא בהגיע זמנה או בהזדמנה לפניו או בעלותה במחשבתו, ימהר יחיש מעשהו לאחוז בה ולעשות אותה ולא יניח זמן לזמן שיתרבה בינתים.
מספיק שנגיד אחר כך נעשה ואנחנו קצת ממהרים מיד שוכחים מהמצווה, היום זה קרה לי השיגרה הדחוסה הלחץ והשעון הזה שכולנו ממנו צריכים עוד כמה שעות ביממה מעביר את המחשבה ומסיט אותנו מקיום מצווה .
זריז במצוות יקום לבית הכנסת להתפלל שחרית במניין וזו זריזה שתלוש ותאפה חלות ותסדר שולחן שבת לפני חצות היום ... כמה מצוות שצריך להזדרז בהן יש מנהג בקרב חלק גדול מהקהילות, להשתדל לברך את ברכת האילנות ומתי מברכים אותה ולא לשכוח בזריזות  כבר בראש חודש ניסן, מאותו הדין של ההזדרזות ..

"וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו: וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים:  וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָהָם לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי: הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן: וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי כִּי יָרֵאָה וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ: ..
וְאַבְרָהָם בֶּן מְאַת שָׁנָה בְּהִוָּלֶד לוֹ אֵת יִצְחָק בְּנוֹ: וַתֹּאמֶר שָׂרָה צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי:"
כמה צחוק יש לנו בפרשה רש"י דווקא מסביר לנו שכבר בפרשת לך לך שהיה בדברים שלה נימה של לעג שרה לא האמינה ולגלגה, אדם רגיל כמונו... לפעמים עולות בו שאלות של אמונה, זה לא מפריע לו לתפקד ביום יום והוא נשאר אדם מאמין ,יש עוד סוג של אנשים שהם מותרדים משאלות אמונה שעולים להם עד שהם מפריעות להם לנהל חיים של דת וממשיכים לחפש ואפילו צמא לשמוע תשובות באמת ממקום עמוק בניגוד לשני סוגי האנשים שכתבתי עליהם יש סוג שלישי קוראים לו ספקן מזויף שאם משהו לא נראה לו שיקרה הוא דוחה אותו על סף עד כדי לא להצליח לראות את המסע הרוחני שהוא צריך לעבור שרה לא האמינה, ספק זלזלה ! אם היו מספרים לי מה אני צריכה לעבור, לא בטוח שגם אני הייתי מאמינה לסיפור שכזה, בניגוד לבעלה אברהם שלימד אותנו מהי כוחה של תפילה שהרי התפלל לצדיק אחד בסדום ולוט הוא משושלת רות המואביה...
שבת קדושה ועולמית שלום

על הכותבת: 
אסנת אלעזרי בעלת משרד אדריכלות עיצוב פנים ויועצת בטיחות אש.אסנת הקימה מפעל חסד "יפה כלבנה ברה כחמה" לעילוי נשמת בתה בר מזל זכרה לברכה.