לרגל יום המשפחה שצוין ביום רביעי האחרון - הכירו את סמ"ר (במיל') זכריה מרכוס, לוחם בגדוד המילואים 8105, ואת אחיו הגדול סרן (במיל') צבי מרכוס, סמ"פ בגדוד המילואים 8105. בשיחה עם השניים הם מספרים על השילוב המשפחתי בצה"ל, על אהבתם לבית שמש ועל האח הגדול יותר שגם הוא שירת באותו הגדוד.

 

סמ״ר (במיל׳) זכריה מרכוס, בן 24, תושב בית שמש ולוחם בגדוד המילואים 8105.

איך זה לשרת באותו גדוד עם אחיך?

״אנחנו מאוד נהנים לשרת זה לצד זה באותו גדוד. זה כיף לראות מישהו מהמשפחה בזווית שונה מאשר פוגשים אותו ביומיום. זה נותן הרגשה של בית גם בצבא". 

ובאופן כללי אתה אוהב לעשות מילואים?

"אני מגיל צעיר כבר רואה את שני האחים הגדולים שלי עושים מילואים, ואני חושב שזה מאוד השפיע עליי. אני מאמין שאני סך הכל בורג קטן במערכת, אבל מבחינתי זו זכות לתרום את החלק הקטן שלי כדי להגן על המדינה".

תמיד היה לך רצון לתרום ולעשות למען המדינה? 

"הרצון לתרום מגיע מהבית. ההורים שלי וסבא וסבתא שלי עלו לארץ מארצות הברית. הם ויתרו על המון דברים, והיה להם הרבה יותר נוח להישאר באזור הנוחות שלהם בארצות הברית. הם חינכו אותנו להעריך את החיים במדינה ואת הזכות והחובה להגן עליה". 

מה עשית בשירות הסדיר?

"בסדיר הייתי מ״כ צלפים". 

מה דעתך על בית שמש? 

"נהניתי מאוד לגדול בבית שמש. האנשים כאן מאוד נחמדים וטובים, ותמיד כיף ונחמד לפגוש אנשים מכל חלקי החברה הישראלית". 

 

סרן (במיל׳) צבי מרכוס, בן 31, שגדל והתחנך בבית שמש, הוא סמ״פ בגדוד המילואים 8105.

כיף לשרת עם אחיך באותו גדוד?

״בעבר אחי הגדול שירת איתי וכיום אחי הקטן איתי בגדוד 8105. הדבר מוסיף לנו עוד עניין במשותף. אני נהנה לראות את אחי תוך כדי עומס גדול במילואים ולקבל את הרגשת משפחה". 

לדעתך חשוב לעשות מילואים?

"אחרי שירות צבאי כלוחם, אני חושב שזאת מחויבות לשרת במילואים". 

המחויבות למדינה באה מהבית?

"בהחלט כן. ההורים שלנו לימדו אותנו במעשים בלבד, ותמיד ראינו אותם תורמים לקהילה. ההורים שלנו ציוניים מאוד ועלו ארצה מארה"ב, הם תמיד דיברו על חשיבותה של המדינה". 

ומה היה תפקידך בשירות הסדיר? 

"בסדיר הייתי מפקד מחלקה בצנחנים".

לסיום, מה דעתך על בית שמש?

"כיום אני גר בראש העין אבל בית שמש זה המקום שבו נולדתי וגדלתי. אני עדיין מגיע אל ההורים שם, ככה שבית שמש תמיד מרגישה לי כבית. אני גם מאוד אוהב את השטחים מסביב ואת העובדה שאפשר בהליכה, תוך כמה דקות להיות בשטח".