משה שטרית:
"הוריו של עידו ניסו למצוא את הדרך הנכונה ביותר להנציח אותו. אימו כתבה שלפעמים היה לו קשה להתחבר לילדים אחרים. שהיה לוקח לו זמן להיפתח. הם חשבו על 'ספסלי חברות' שיוצבו בגני ילדים. כך ילדים שירגישו בודדים יוכלו לשבת על הספסל וכאילו לאותת לחברים האחרים שהם מחפשים עם מי לשחק. רעיון מקסים שמעיד על הורים מיוחדים.
אימו של עידו כתבה שבכל ערב לפני השינה, עידו היה משתף אותה במה שעבר עליו ותמיד נהג לומר שעשה 'ואהבת לרעך כמוך'. ולכן הוריו בחרו לכתוב את המשפט על הספסל.
אני מתרגש לומר שביקשתי מרשת המרכזים הקהילתיים שלנו להצטרף לפרויקט להעניק ספסלים כאלה למספר גנים ברחבי העיר. זו תהיה תרומה חשובה של עירנו להנצחתו של עידו ודרך נהדרת לעודד שיח וחיבור בין ילדי הגן שלנו.
תודה ל סימון דהן שהביאה את הנושא לתשומת ליבי ולמנכ"ל הרשת מימון בן חמו על ההובלה.
שבת שלום!"
