מאת: אתי בן עמי - סויסה
מדוע עשיתם עלייה?
"גדלתי בבית מאוד מאוד ציוני, החלום של כולנו מאז ומעולם היה לעלות לירושלים. הייתי חברה בתנועת הנוער בני עקיבא. ובאורוגוואי עבדתי כמדריכה בבני עקיבא, קידמתי את נושא הציונות בבתי הספר. הייתי בקשר מאוד טוב עם השליחים של הסוכנות היהודית וקרן היסוד וערכנו פעילות חברתית ענפה כחלק מהקיום שלנו."
במה עסקתם באורוגוואי?
"היה לנו באורוגוואי עסק משפחתי גדול למוצרי חשמל – היינו יבואני חשמל של חברות קנווד ורמינגטון מאנגליה. באותה התקופה הייתי שמנה מאוד ועברתי תהליך הרזייה משמעותי ביותר. באותם ימים הגיע אלינו איש עסקים מארגנטינה שבא לפתוח עסק למוצרי חשמל באורוגוואי, הלכתי אליו לפגישה לעניין אותו במוצרים שלנו, מהפגישה הזו נוצרה לי "קריירה" טלוויזיונית, משך 3 שנים הנחתי בתוכנית טלוויזיה שלו, בה מכרנו את המוצרים, וקיבלתי את תואר "ליידי רמינגטון", לאחריו קיבלנו תכנית בוקר פופולרית בטלוויזיה, היום אני יכולה לומר שהייתי סוג של סלב..
בשנת 2000 הייתה הנפילה הכלכלית הגדולה בדרום אמריקה, רוב העסקים קרסו, הבנקים נסגרו, אנחנו כמו שאר בעלי העסקים איבדנו את הבית והעסק ונשארנו עם חובות גדולים ולא באשמתנו. בתקופה ההיא ובערוץ מקביל הרצתי והנחתי קבוצות בקואצי'נג פסיכולוגי. בעלי נשאר ללא עבודה ולהמשיך לחיות שם כבר לא היה נוח ונעים ואורוגוואי גם נחשבה למדינה בסכנה כך שבשנת 2003 עשינו עלייה, אנשים רבים שהגיעו לארץ ביחד איתנו באו עם שקיות זבל ועם מינימום רכוש שנשאר להם."
כיצד הגעתם לגור בבית שמש?
"הגענו למרכז קליטה בית קנדה. נשארנו יותר זמן ממה שהיינו צריכים כיוון שבעלי ואני נחשבנו לזוג מעניין. לקחו את בעלי כזמר אופרה לשיר בכל מיני אירועים, אני הדרכתי בספרדית עולים ממדינות דרום אמריקה ולקחנו חלק פעיל. אחרי חצי שנה נסעתי לאורגוואי והעלתי את הוריי, אחי ודודתי לארץ. אימא שלי הגיעה לארץ חולה ונכה עם כיסא גלגלים, רצינו להשכיר 2 דירות + מעלית עבור כולנו בירושלים, דרשו מאיתנו שיק ביטחון וכיוון שלא היו לנו ערבים, הגענו לבית שמש לרמב"ש א'. שם מצאנו 2 דירות כפי שרצינו ולא דרשו מאיתנו שיק בטחון, מאז אנחנו כאן. אבא שלי עדיין גר שם עם אחותו, ואימא שלי נפטרה אחרי 7 חודשים שהגענו לארץ."
גבריאלה ובני משפחתה
במה את עוסקת?
"למדתי קאוצי'נג פסיכולוגי – שילוב של אימון ופסיכולוגיה. זו שיטה מעניינת ומהירה. כיוון שהיום אנשים רוצים לראות תוצאות באופן מהיר יחסית, מבלי לעבור תהליכים של שנים. אני מטפלת בעיקר בילדים עם בעיות, מאחר וגם אני הייתי ילדה שמנה מאוד שעברה ילדות קשה עקב זה. ישנם ילדים שמגיעים אליי עם בעיות של קושי בלימודים ובהתנהגות והם נמצאים ממש במצב גבולי. ומבוגרים שיש להם קושי לקבל החלטות, ובסוגים שונים של התמכרויות. הטיפול שאני עושה הוא שילוב של טיפול בבעיה תוך מתן כלים זמינים ועכשוויים ובמקביל, טיפול בחלק הרגשי.
אני מלווה מטופלים גם בנושאי ירידה במשקל והרזייה ועובדת איתם בנושא של אכילה רגשית, ולא רק בתפריט. דיאטות אפשר למצוא באינטרנט בכל הצבעים והשפות אבל, איך לעצור את האכילה הרגשית נדרש תהליך טיפולי ושיחות עם המטופל וביחד עם המטפל בונים את הפגישה. בדר"כ אני נותנת משימה בסוף הפגישה. את הפגישה הבאה אנחנו פותחים מהמקום שהפסקנו ומדברים על המשימה שניתנה, מנתחים את המצב ומה שקרה וביחד מגיעים להבנות. השיטה מתאימה ונכונה גם כשמדובר בדיכאון ובדיכאון קליני."
ספרי על תהליך הירידה במשקל שלך, משם הכול התחיל?
"הייתי מאוד שמנה שקלתי 160 ק"ג, ועברתי את כל מה שילד שמן ויפה עובר. אף אחד לא לוקח בחשבון שילד יפה הוא גם ילד שסובל, בעיקר עכשיו כשאין גבול למה שילדים מסוגלים לומר אחד לשני.
בגיל 28 התחלתי לטפל בעצמי, אחרי שעד אז אכלתי הכול ובכמויות פעם אחת ביום כל היום. בביה"ס כנערה שמנה הייתי המדריכה הכי טובה, אבל אף אחד לא הזמין אותי לרקוד במסיבות בלילה. לא היו לי חיים. הייתי מאוד מוכרת בפעילות חברתית אך חיים של נערה שמנה הם כשכל החברים יצאו לטייל אני הייתי חוזרת הביתה.
ובכל אופן, התחתנתי שמנה. הגעתי לארץ בגיל 18 לשנת שירות בקיבוץ יבנה וכשחזרתי לאורוגוואי הכרתי את בעלי והתחתנו, נולדו לנו שני הילדים והתחלתי חיים נורמאליים. חיינו באיכות חיים וברמה כלכלית גבוהה היו לנו 2 עוזרות ובית גדול.
בגיל 28 התחילו אצל בעלי בעיות של לחץ דם, גם בגלל שהוא היה שמן מאוד. רצו לאשפז אותו כיוון שהיה בחור צעיר, ואמרו לנו מפורשות אם הוא לא ירד במשקל הוא עלול למות. היה לנו חבר בעל קליניקה להרזיה, התקשרנו אליו מייד ובעלי נכנס לקבוצת הרזיה. בכל פעם שהייתי באה לקחת אותו מהקבוצה היו מציעים לי להיכנס לטיפול והייתי אומרת להם שאני סבבה, בעיני עצמי נראיתי מצוין, התמונה שהמוח משדר היא לא בהכרח מה שאחרים רואים, חייתי בהכחשה ולמה? מי ששוקל כמו ששקלתי וחי בהכחשה, ברגע שהוא לוקח אחריות על עצמו ועל החיים ומה שהוא מפספס עם העודף משקל הוא יוצא מטומטם עם עצמו. אבל, בכל לילה כשהגעתי למיטה ידעתי שאני לא יכולה לרוץ, להתכופף ובכלל לעשות פעולות פשוטות. אחד מהרופאים של הקליניקה אמר לי: "את לא נכנסת כי את מפחדת.." אני מפחדת, אני אראה לכם מה זה?? ואז הצטרפתי לקבוצה היה שם מעגל של 20 נשים וגברים, והמדריך עשה סבב של כל היושבים וביקש שכל אחד יציין שם, גיל ומשקל. כשהגיעו אליי אמרתי גבריאלה, 28, ובשקט ציינתי את משקלי – 159 ק"ג!! באותו הרגע שמעתי את האאאאההההה של כולם שאמרו: "איזה מסכנה". תוך רגע המסכה נפלה ממני. הבנתי שאולי יש חיים אחרי השומן, מה שלא ידעתי עד אותו הרגע. במהלך אותה תקופה התווכחתי עם כולם אבל עשיתי את כל מה שצריך מתוך מחויבות אמתית. רק בכדי להוכיח לכולם שאני יודעת הכול. ביחד עם שכבות השומן גם האגו ירד. לקח לי שנה ושלושה חודשים להוריד מעצמי חצי מהמשקל. אני 1.82 מ' ושוקלת 80 ק"ג. ישבתי באותו כסא ליד המדריך והיום, 19 שנה אחרי, הכסא שלי עדיין שם. עד לרגע זה אני בקשר איתם וכותבת להם מאמרים, ובעיקר נחשבת לאחת מההצלחות של המכון. פתחתי ארון של שומן ופגשתי מישהי שלא הכרתי – אותי! בלונדינית, 1.82 מ' עם עיניים כחולות. פתאום נאלצתי להתמודד עם זה וזה לא היה פשוט. אחת הנפילות בעניין של ירידה במשקל זה הקושי להתמודד עם הצלחה. לא הכרתי את מה שיצא ממני. למשל: להתיישב על כיסא ולא לקום איתו.., לנשום ולהיות בקשר עם הגוף שלי, בפעם הראשונה ללכת לקנות מכנסיים נורמאלי ולא בחנות של מידות ענק היה לי ממש קושי וחרדה להיכנס. אני זוכרת שעמדתי שעה ארוכה מחוץ לחנות מרוב פחד להתאכזב. כילדה היו קונים לי ג'ינסים בחנויות של גברים. בסוף נכנסתי לחנות והמוכרת שאלה אותי באיזה צבע את רוצה את הג'ינס?? ואז הבנתי שהגעתי למקום הנכון – תרתי משמע.
בתהליך שלי למדתי שלבכות, לחייך ולצחוק זה רגש. כי אף פעם לא בכיתי הייתי אוכלת. ממש התמכרתי. היום אני בוחרת מה אני מכניסה לפה. בעבר האוכל והרגש בחרו בשבילי באופן שלילי.
בסוף התהליך התחלתי להנחות קבוצות ולספר את הסיפור שלי. במקביל למדתי טיפול ושיטות טיפול."
במהלך הראיון עם רשף, כשנזכרה בציוני הדרך המשמעותיים בחייה, עיניה ברקו, היא הצטמררה ואמרה מפורשות כי היא חווה מחדש את התחושות על אף שעברו כמעט 20 שנה.
בבחירות לראשות העיר עבדת במטה של אלי כהן כיצד הגעת?
"אמרתי שאם אלי יתמודד אתמוך בו. כמה ימים אחרי שאלי הצהיר שהוא מתמודד לראשות העיר נפגשנו בקפה קפה והתחלתי להיות פעילה. בתחילה בשולחנות העגולים ואחרי זה במטה. את אלי אני מכירה הרבה קודם עוד כשהיה שליח באורוגוואי. היינו בקשר בפעילות בבתי הספר ובתי הכנסת. אני זוכרת את אהרוני הבן של אלי כשהיה ילד ממש קטן."
במהלך הבחירות לראשות העיר
מה היה התפקיד שלך במטה?
"מה לא? עשיתי במטה כל מה שהיה צריך. אני זוכרת שביום הראשון שפתחו את המטה אורנה אשתו של אלי, עליזה ארז ואני ניקינו את המטה, תלינו שלטים, יצאנו לכיכרות, ובעיקר הייתי פעילה בחוץ. הייתי גם בצוות הסברה ובמטה המצומצם. אחרי הבחירות הראשונות שלוו בהרבה כאב עם ההפסד, בסיבוב השני הייתי יותר פעילה ושרצתי במטה 24 שעות, הייתי בקשר עם התקשורת, ואחראית על ביקורי הח"כים והאח"מים, ליוויתי את אלי בכל הפעילויות בחוץ, לקחתי חלק במטה המאבק של הצעירים, וביחד עם אופיר דור היינו אחראים על שיתופי הפעולה בין כל המפלגות הציוניות. בדיעבד, עבדנו קשה מאוד וימים כלילות, ואני יכולה לציין שזה היה מסע מרתק ומהמם."
מה את אוהבת בבית שמש?
"נתתי מחיי שנה וחצי, עצרתי את החיים האישיים שלי לטובת העיר כשהמשימה הכי חשובה הייתה להרים ולשנות את איכות החיים בעיר. כשאדם קם בבוקר למקום נקי ומטופח, ללא זבל בכל מקום וכבישים משובשים, וחוסר תכנון כמעט בכל תחומי החיים, מצב הרוח, היכולת האישית והתפקוד שלו עולים. אין ספק, שבית שמש והתושבים קיבלו אותי כעולה חדשה, מאחר וחלק גדול מחיי הוא נתינה, רציתי ואני עדיין רוצה להחזיר את כל הטוב שקיבלתי. בבית שמש אני מאוד אוהבת את האנשים, חלקם הגיע אליי לטיפול בירידה במשקל. השקעתי כסף בעיר מתוך אמונה בפוטנציאל העיר ובתושבים, וזו הסיבה שיצאתי לעזור ומכל הלב."
מה משמח אותך?
"להגיד מיליון $ לא יפה.., אבל, משמחים אותי הילדים שלי. ברמה המקצועית כשאני רואה מטופל שיוצא ממני עם תובנות והוא מצליח, אין סיפוק גדול מזה. כשילדה שמנה מורידה במשקל והדימוי העצמי שלה עולה זה מדהים."
עם השר ישראל כץ
מה מעציב אותך?
"מעציב אותי שלמרות שאנחנו עובדים מאוד מאוד קשה אנחנו לא מצליחים לפעמים לסגור את החודש באופן נוח. מעציב אותי כשאני רואה זקנים שמחפשים ירקות בתוך פח הזבל. ומעציבים אותי ילדים ללא גבולות."
בית שמש לאן?
"אני מקווה שלמקום טוב.
גדלתי בחוץ לארץ כ"יהודיה חרא", כך כינו אותנו, למדתי בביה"ס לא יהודי. ואם בארץ ישנה מלחמת אחים, המדינה הולכת לאיבוד לא רק בית שמש. אם אני נחשבת ל"שיקסה" פה, אני לא יכולה להיות בשום מקום אחר בעולם."
ספרי על תזונה שלך כסדר יום.
"קמה בשעה 06:30 בבוקר, שותה קפה ואוכלת בננה + 2 תמרים. הולכת לאימון כושר במט"י (לאחר 6 שנים בקאנטרי) בין שעתיים לשעתיים וחצי. חוזרת הביתה ומקבלת מטופלים. במקביל, אני שותה קפה נוסף ואוכלת קוטג' 3%, ומלפפון חמוץ.
בצהריים אני אוכלת ירקות מבושלים, פרי ותמרים. ומאחר ואנחנו דרום אמריקאיים הארוחה הבשרית היא בערב, למרות שאני כמעט ולא אוכלת בשר אדום ולא עופות (אני אוהבת עוף אבל לא אוהבת שמתעללים בהם)
אני שותה הרבה מים ולעיתים גם פפסי מקס. היום אני לא מתפנקת בכל מה שקשור לאוכל כי אכלתי בעברי לכל החיים.."
גבריאלה בשיטת טיפול
מה את מאחלת לעצמך?
"מה שכל אחד מאחל לעצמו, הרבה עבודה, כשיש הרבה עבודה אני מאושרת. ולכל ההורים שלא יתנו לילדים שלהם לסבול. לפעמים כשאני פוגשת ילדים בא לי לטפל דווקא בהורים שלהם, כמקור הבעיות. אני רוצה להתפרנס בכבוד, ולהשאר בבית שמש כעיר שאני מאוד מאוד אוהבת ומחוברת."
בהיכרות שלי עם גבריאלה בשנה האחרונה אי אפשר היה לפספס את המחויבות שלה במטה 'בית שמש חוזרת'. אני מניחה שכאשר אדם חי בחו"ל לא במדינה שהיא חלק ממנו אלא, כנטע זר, תחושת השליחות, פטריוטיות והאחריות הם חלק בלתי נפרד מאישיותו. גבריאלה היא דוגמא טובה לכך. כולי תקווה כי לאחר שחייה חזרו לשגרה ועבודה היא תפתח את תחום עיסוקה למסלול עשייה לטובת עצמה, משפחתה פרנסתה ובעיקר לטובת מטופליה.
שיטת הטיפול של גבריאלה הוכחה ומוכחת כהצלחה. מכון ניצחון שגבריאלה פתחה בבית שמש בשנת 2008, מומלץ ביותר. לפרטים: 054-5796756.
