ואז את מבינה את מה שכבר ידעת מזמן, מחשבה מייצרת רגש, וזה לא שזה חדש לי, אבל פתאום הרגשתי כאילו שהמצאתי שוב איזה גלגל. קשרים בלתי אפשריים, מצטיין הדיקן בדוקטורט, שייך לי.... כל מה שאסור, מה שלא נכון, מה שבלתי מושג, עבר תחת ידיי. החל מה- X המיתולוגי, שאגב דפדוף זריז בוויקיפדיה יעלה מיד תמונה שלו כשתקלידו את הערך "תרנגול פחדן", הוא התאהב, הוא הצהיר, הוא כתב שירים במו ידיו, כי ה LCD שלי עדי, הוא לא יודע לפתוח מחשב ובטח לא לעשות COPY-PASTE על שירים שמישהו אחר העתיק. הוא רצה, הוא חלם, הוא התאווה ואז הוא התחרט, הפחד מהתחייבות (הוא כבר בגיל שבהחלט אפשר להתחיל לברר על בתי אבות באזור), ועדיין מפחד מהתחייבות.... ונמשיך עם נופת הסוהרים המקסים שלי, שלמרבית הפלא, זה לא המראה המלבב שלו שמשך אותי אליו, וסנדלי הסטיב מאדן שלי עדיי שהמראה שלו אכן מלבב, אלא משהו בכבוד הראשוני שהוא רחש לי, דווקא זה משך אותי כפרפר לאש, והכל היה מקסים, החברים שלי אהבו אותו והוא אותם, יצאנו לבלות בחוץ, בילינו זמן איכות בבית, התארחנו ומה לא? אפילו הסטטוס ג+2 התאים. עד שערב בהיר אחד, גיליתי לתדהמתי, שקבלתי מצויין+ על תפקיד ראשי בהצגה שלא ידעתי שאני משחקת בה בקטגוריית המאהבת, לבן עוולה יש חברה!! ונקנח בייצור הכי מתוק עלי אדמות, שהייתי מושא הערצתו שנים רבות קודם למימוש התשוקה, וזה הזמן לבקש שאף אחד לא יערב פה את רשויות הרווחה, כי הוא טוען שהוא חשק בי עוד בימים שמשרד הפנים לא היה מנפיק עבורו תעודת זהות עקב גילו הצעיר... כשהלה נכנס לביתי באישון לילה, היתה כנראה מכת פרפרים ברחוב ובדיוק דלת הרשת שבכניסה היתה בתיקון, וכך מצאתי את עצמי מתעופפת עם רגשות ואהבה ובלה בלה בלה... מנסה לשכנע אותו לאחר כמה חודשים כואבים ומלאי געגועים, שעשינו טעות שלא נשארו יחד. להמשיך?? נראה לי שביזיתי את עצמי מספיק ל 4A אחד. אז למה אני תמיד נמשכת למה שלא נכון? אז האמת, שלא באמת אכפת לי למה... (לא כרגע, בכל אופן) מה שחשוב זה שהבנתי שמחשבה מייצרת רגש, אז אני מתחילה לחשוב את עצמי מי יודע כמה, ומתחילה לאהוב אותי, ומי שרוצה גם לאהוב, מוזמן להצטרף...