"השנה לכבוד יום האשה החלטנו לצאת בקמפיין משפטי העצמה תחת הכותרת
"היי_את".
נדמה שהשנה האחרונה, בצל הקורונה, לימדה אותנו לדייק את מה שחשוב לנו. אירועים בהגבלת אנשים גרמו לנו לחשוב היטב מי נכלל בחוג חברנו המצומצם. הריחוק החברתי הבהיר לנו עד כמה הקשר האנושי נוכח וחשוב בחיינו. תהפוכות בשוק התעסוקה אילצו נשים רבות לחשב מסלול מחדש ולהמציא מחדש את מקור פרנסתן ושגרת יומן.
ובעיקר הקורונה הפגישה אותנו עם עצמינו. כאשר הריחוק החברתי והבידודים והסגרים הכתיבו הסתגרות בבית פנימה, התפנינו לפגוש את עצמינו בלי רעשי רקע.
הרבה מאד נשים (ואנשים) מצאו השנה כוחות פנימיים שלא ידעו שקיימים בתוכם. כח להמציא עצמם מחדש כדי להתפרנס במציאות חדשה, כח להתגמש בעריכת אירועים בצל כללים משתנים, כח לעמוד בפני החרדות נוכח מגיפה משתוללת ועוד.
תמיד היו בנו הכוחות, הקורונה סייעה לנו ללמוד זאת...
כל אשה כפי שהיא. זה המסר בקמפיין יום האשה שלנו השנה. היי את.
ובנימה אישית (ומעט חושפנית שלא כהרגלי...):
מאז עלייתי ארצה בגיל 10, תמיד חייתי בתחושת נחיתות ושוני. כעולה חדשה הייתי שונה משאר הילדות בכיתה ו'. לבוש שונה, שפה שונה, מנהגים שונים. משהוא בעלייה ארצה שמט מתחתיי את הבטחון העצמי שלי. לא האמנתי בעצמי, ביכולת שלי לרכוש חברות, ביכולת להצליח.
עם השנים, כל משוכה שעברתי, תעודת בגרות, נישואין, לידות, תואר ראשון, תואר שני, פתיחת משרד עו"ד- נדמתה כנס.
ועם השנים, מצאתי את עצמי מסיימת תואר, מתחתנת, יולדת 5 ילדים (טפו טפו חמסה חמסה), פותחת משרד עו"ד, מתחילה פעילות ציבורית, נקראת אל הדגל להתמודדות בבחירות, הופכת לאשה ראשונה החברה במועצה הדתית, הופכת ליו"ר הבית היהודי ומתמנה לסגנית ראש העיר, ואף הופכת לסבתא.
ולפני כל תחנה כזו, הרגשתי שאני עומדת לפני אתגר שגדול עליי בכמה מידות. לפני כל שלב בחיים לא האמנתי שאצליח. כל אתגר היה נדמה כחומה בלתי עבירה. אך כל פעם שצלחתי את האתגר - הייתה לי תחושה נהדרת שהנה, בכל זאת יש בי את הכח לעשות את זה!!
לא אגיד שמצאתי את הכח שבי, כי עד היום אני מחפשת אותו. ואני גם חייבת לציין את הגב המשפחתי הרחב אשר מהווה בעצמו כח בילת אין.
בכולנו טבועים כוחות שאנחנו לא תמיד מודעים להם. כאשר אנחנו מגלות אותם בעצמנו- אנחנו מקבלות מתנה יקרת ערך.
יום האישה שמח לאורך כל השנה.
