מאת: אתי בן עמי – סויסה


מיטל, 40, נשואה ליוסף + 5, במקור מחולון, שחקנית במקצועה, הופיעה בהצגות של כותבים צעירים בתיאטרון ערבי יהודי ביפו, תיאטרון הנגב ובתיאטרון גושן – בהצגות ילדים. הופיעה כסטנדאפיסטית בצוותא 2, קאמל קומדי קלאב, בפינה קבועה בערוץ 1 בתכנית של מיכל זוארץ בערב שישי, בפאבים וברים בת"א, ירושלים וחיפה.
יוסף, 40, גדל והתחנך בבית שמש, למשפחת בן לולו, בן זקונים בין 13 אחים. עזב את העיר לתל אביב בגיל 20. לפרנסתו עסק בפרסום, קופירייטינג, בעיתון מעריב, היה בין מקימי עיתון רייטינג, ניהל את רשת המקומונים של ידיעות תקשורת, הקים משרד פרסום עצמאי בת"א, התחתן בגיל 25 והתגרש בגיל 28, מנישואיו הראשונים יש לו ילדה בת 14.

בגיל 33 "ראה" את מיטל אחרי הרבה מפגשים בברים תל אביבים, ובכל זאת קרה שם משהו, לדבריו.
לשאלה כיצד השניים הפכו לזוג מן המניין לאחר שהכירו קודם לכן ענו:

יוסף: "היה ליין בכל יום שלישי בבר בת"א שנקרא 'מאדם', שם היינו מתמסטלים עד השעות הקטנות. ראיתי את מיטל הרבה פעמים כמו עוד נשים רבות שהגיעו לשם. ערב אחד נפגשתי שם עם מיטל והסתכלתי עליה, ורק לאחר שבוע אזרתי אומץ והזמנתי אותה לרקוד, תוך כדי סיבוב על רחבת הריקודים ביקשתי את הטלפון שלה, בשעה 03:00 לפנות בוקר. למחרת, ב- 09:00 בבוקר התקשרתי אליה והיא לא זכרה אותי. הזכרתי לה את אירועי הלילה הקודם וקבענו להיפגש באותו ערב. אחרי שלושה שבועות, הצעתי לה נישואים. החברים צחקו עלינו והיו התנגדויות. "אתם, רווקים הוללים, תתחתנו, זה הרי כנגד כל הסיכויים..".
בזמנו, לא שמרנו שבת, ובכל זאת הצעתי למיטל שנשמור נגיעה עד החתונה, מאחר וקבענו להתחתן 4 חודשים אחרי. הייתה לי תחושה שעניין הנגיעה יחזק בינינו את הקשר. שמעתי באיזשהו מקום שאדם שרוצה להתחזק צריך לעשות זאת במקום שהכי קשה לו, שם נעשה התיקון. אני מודה שמאז שפגשתי את מיטל משהו בקשר האינטימי השתנה והפך למשהו חדש שלא הכרתי קודם.הגענו להחלטה משותפת שאנחנו שומרים נגיעה אחד מהשני וגם מהסובבים. צחקו עלינו אולם, זה מה שהיה."

מיטל: "מעט לפני שהכרתי את יוסף, הגעתי להבנות אנושיות שהחיים שלי הם בידיים שלי, ואני רוצה לשנות אותם. החלטתי לקבוע לעצמי יעדים חדשים. רציתי מאוד להתחיל משהו חדש, ולהכיר גבר שתוך חודשיים יציע לי נישואים בלי משחקים כי ממש נמאס לי מהם. בהתחלה לא חשבתי שזה הוא. אולם ברגע שהתמקדתי במטרה זה הגיע בדמות יוסף. לילה לפני שהכרתי אותו הייתי בבית וקרעתי את השמיים עם הדמעות שלי, הייתי במצב של שבירה וביקשתי שבן זוגי יגיע ומיד כי אחרת לא אוכל להתמודד עם כל הקושי הזה. אחרי שבוע הכרתי את יוסף."

מתי הגעתם לגור בבית שמש ולמה?

מיטל: "לפני חודש ימים הגענו לגור ברמב"ש א', ממושב פורת ליד קדימה באזור השרון. גרנו שם 7 שנים נפלאות. ואז החלטנו לערוך שינוי בגלל מוסדות החינוך של הילדים מאחר ובפורת לא היה לנו מענה הולם לחינוך חרדי כמו שאנחנו רוצים. בהתחלה חשבנו שאולי נעבור לטבריה, ואז עלה הרעיון שנגור בבית שמש. התחלתי לטפטף ליוסף על העיר, חשבתי שנכון לגור כאן מאחר וזה עיר הולדתו, יש לו כאן משפחה ובכלל יש כאן מענה הולם לחינוך הילדים שלנו."
יוסף: "אחרי שעזבתי את בית שמש והצלחתי בת"א, לא חשבתי לחזור לגור כאן. אני אוהב את בית שמש, גם במצב המורכב בו היא נמצאת, ה' יתברך כיוון שאצא בגיל 20 ואחזור אליה בגיל 40, למציאות שהכי מתאימה לי. יש כאן תושבים נהדרים, הווי מיוחד ובית שמש היא עיר של תורה. אני אוהב את החברים שלי מהעבר והעיר הוותיקה, הם מופתעים לראות אותי כאן. אך אני בעיקר שמח שהעיר הפכה לעיר של תורה."


מה אתם עושים למחייתכם?

יוסף: "תמיד התעסקתי בפרסום על כל גווניו. כיום אני מנהל פיתוח עסקי בשמשנט. קיבלתי הצעות מכל מדיה בעיר, ואציין שהיו לי הצעות מפתות ויפות, אבל החלטתי בגלל מרדכי (מוטי הבעלים של האתר) שאני רוצה לעבוד בשמשנט, אין לי דרך להסביר זאת אבל, אפילו מיטל אמרה לי שבתחושה שלה זה המקום הנכון עבורי."
מיטל: "אני מופיעה בין הצגות למחזמר לילדים, משמונה בבוקר עד הערב.. עם הילדים שלי. וברצינות, אני עובדת על מופע 'סטנדת' עם הבימאית לימור גינזבורג, על הסיפור האישי שלי שמתובל בהומור. המופע יספר על דברים עמוקים דרך הומור כולל דברי חכמה מצחיקים של סבתא שלי הפרסיה. יוסף ואני הופענו בתכנית טלוויזיה שנקראה "61 ימים של אהבה", ויש לנו פורמט לריאליטי מקומי שאומר לקחת 5 זוגות חילוניים, שאין להם מושג בנושא טהרת המשפחה ולתת להם לחוות את התהליך ולראות איך זה יתרום לזוגיות שלהם..
בזמנו, כשרק התחלנו את תהליך ההתחזקות וההתקרבות לדת, יוסף ואני ניהלנו בר בת"א ברח' דיזנגוף שנקרא 'תיקון חצות' שמומן ע"י קרן וולפסון, זה היה מעין בית מדרש אלטרנטיבי, בר יהודי שחיבר בין אנשים שרוצים להתקרב לדת, בין חוזרים בתשובה ובין שחקנים שהיו מגיעים לשם באופן קבוע. היינו מופיעים יחד בכל שבוע  במופע סטנדאפ מהחיים ומדברים על כך על הבמה. מטרת קרן וולפסון הייתה לקרב לדת, וניתן לומר שזה ממש הצליח עשינו זאת משך 3 שנים, עד שאורח החיים שלנו השתנה לגמרי."


ספרו מעט על תהליך החזרה בתשובה שלכם.

יוסף: "אני עדיין עובר אותו בכל יום ועובד על המידות שלי. אני אוזר כוחות להתפלל גם כשאני לא יכול או לא רוצה. זה התחיל בזמנו משמירת הנגיעה ולאחר 5 חודשים התחלנו לשמור שבת והשאר הגיע. ניתן לומר שקרה לנו נס ששנינו יחד רצינו לחזור בתשובה באותו זמן בדיוק - זה נדיר. "הבא להיטהר מסייעים לו, הבא להיטמא פותחין לו". הקב"ה הבין שאנחנו רוצים להיטהר וקרו לנו המון ניסים בדרך. אני אדם טוטאלי, ברור לי שאם לא הייתי חוזר בתשובה כנראה שלא הייתי בחיים היום. תהליך התשובה הוא מאוד אישי ועמוק. ככול שיהיה עמוק ומוסתר יהיה יותר מוצלח."
מיטל: "התהליך התחיל אצלי מעט לפני, מתוך רצון להעמיק את עצמי. החלטתי ללמוד פסיכותרפיה, דרך ספר שהתגלגל לידי, התחלתי להרגיש את הקולות בתוך הראש ולזהות איזה קול מדבר איתי, ומה הדמות רוצה ממני. התחלתי בכל בוקר להודות על הכול, על המים, הבגדים, האוויר וכו', ואז הרגשתי שיש לי המון דברים, וזה העשיר את נפשי. עד אז חייתי בתחושה שאין לי. עשיתי בכל לילה עבודה עם הקול שרצה שאהיה מפורסמת ועשירה ואם אהיה כזו תהיה לי עבודה וכששאלתי מה התכלית? גיליתי ששנים רבות הקול הזה ניהל אותי. פתאום הבנתי את משמעות המילים שמשפיעות על החיים שלי. אחותי שכנעה אותי משך שנים לבוא להרצאות של רבניות ולא הסכמתי, אבל יום אחד קרה שהלכתי להרצאה של הרבנית ורד סיניה שנתנה הרצאה על מה זה כעס, כיצד הוא מזיק - שם התחברתי."

מיטל, ספרי מעט על הופעות הסטנדאפ שלך בעבר

"הגעתי ממקום מאוד פמיניסטי. הייתי אישה שהשביתה גברים עם כל הדאווינים שלהם, היו לי עוצמות נשיות גבוהות. אך, המקום שהייתי בו היה ריק מתוכן. לעומת היום שהתחברתי למקום הנשי שלי והרך שבי. אני יכולה לומר שאני האישה של יוסף ועושה רצונו. בעיניי הנשים הן הצוואר והבעלים הם הראש. פעם נלחמתי בזה מאוד והיום אני אחרת לגמרי."


אומרים שלהיות שחקן זה בנשמה, האם תרגמת את הכישרון שלך לאורח החיים החדש שלך?

"כשהגענו לגור ברמב"ש א', הבנתי שכולם מדברים אנגלית, אז בא לי גם לדבר אנגלית ויש פעמים שאני מרגישה כמו בחו"ל. אני מוצאת את עניין ההומור והמשחק בחלקים קטנים, עם בעלי, עם הילדים, אני עושה להם הצגות עם מוסר השכל ומשתמשת בזה כחלק מהחינוך. אני מגדלת את הדור הזה לקראת הדור הבא. אני עושה תיקונים ועבודת מידות כל יום שבסופו אני מבינה שחינוך הילדים הוא גם חינוך של עצמך."
 
 
אתם אוהבים את בית שמש?

מיטל: אני אוהבת את הנוף ונוהגת להפליג לתוכו, אמנם הוא אינו תחליף לאהבה שלי לים, אבל ממלא לי מקום הירוק שיש כאן. מה גם שאני אוהבת שהעיר חרדית היא מתאימה לי מאוד."
יוסף: "אני מאוד אוהב שמיטל אוהבת את העיר, ואני התאהבתי בה מחדש. אני אוהבת את העובדה שהעיר מתקדשת. יש חסד ברחובות ובכל מקום."
מיטל ויוסף מאוד אוהבים את העיר ממקום מאוד אישי, ומרגישים שיש להם מה לתרום, יש לדעתם בעיר קצב ולדעת מיטל עד שהם יסנכרנו על העיר היא מרגישה שיש בה צורך גדול להופיע כאן בעתיד הקרוב.


לאיזה זרם אתם שייכים?

מיטל: "אנחנו בזרם של ה' דרך צדיקים, רבי נחמן מברסלב והרבי מלובביץ'. בברסלב מתחברים להכול."


אתם מודעים למתח בין האוכלוסיות בעיר?

יוסף: לא, וגם לא מעניין אותנו. יש לי הרבה חברים חילוניים בעיר מהעבר וחברים חרדיים. אני לא רואה שום מלחמות. בשנה האחרונה שמעתי על המלחמות בעיר דרך התקשורת וכשבאתי הנה הבנתי שזו המצאה מטופשת ונמוכה של התקשורת רק חבל שיש סחף. צריך שמישהו יקום ויגיד חאלס זה ממש שטויות ואין כאן באמת מלחמה. אם מגיעים להפגנות 15 איש זו בדיחה. בעינינו ממש כיף לחיות כאן."


מה משמח אתכם?

מיטל: "שבעלי מפתיע אותי במתנה או לוקח אותי לאכול סושי, כשהוא מצחיק אותי, לראות את הילד שלי הולך, או את הבת שלי מנשקת מזוזה, כשהבת הקטנה שומעת תקיעת שופר היא אומרת "אימא המשיח הגיע", זה גורם לי נחת ומשמח לראות שהקדושה יוצאת מהם."
יוסף: "לראות שמיטל שמחה. כשגיליתי מחדש את ה' יתברך."


מה מעציב אתכם?

מיטל: "מוות. שנאה, מריבות."
יוסף: "ירידות רוחניות, אבל הם רק לרגע, כי אני משתדל להיות שמח."


מהי אהבת חינם בעיניכם?

יוסף: "בית שמש היא עיר עם הרבה אהבת חינם, זה בא לידי ביטוי בכל דבר באזור שאנחנו גרים בו."
מיטל: "לאהוב את כולם. את זה שצופר בכביש, לא לכעוס עליו, או את השוטר שעוצר אותך ושואל למה הילדים לא חגורים, הוא שליח של ה' שדואג לנו. אהבת חינם זה לאהוב גם אדם שעושה לך רע. אם היינו מסתכלים בעיניים רוחניות, היינו מבינים שהכול טוב."


אדם שנמצא בצומת דרכים בחייו הרוחניים, מה הטיפ שלכם כמכירי שני העולמות?

מיטל: "לעשות, לתת צדקה, לקרוא ברכת השחר, לקבל על עצמך לעשות משהו שאתה יכול לקיים והוא לא בשמיים. דבר מוביל דבר. התחלתי לקרוא את ברכות השחר והבנתי שכל דבר שלקחתי על עצמי עשה לי משהו. אתה לא נופל, אתה מקבל ברמת התהליכים."
יוסף: "להיות אמתי עם עצמך. "יודע צדיק נפש בהמתו". כל אחד יודע היכן השטיקים שלו אם הוא באמת רוצה. צריך הרבה אומץ לחזור בתשובה וזה שווה. בעיניי, כשאדם צריך להתמודד באופן אמתי זו הדרך הנכונה."


מהם חיי תרבות בעולם החרדי?

מיטל: "הופעות, הפרשת חלה, מפגש עם רבניות, הרצאות. חרדים נהנים יותר בגלל טהרת המשפחה.."


איזה "נגיעות" יש לכם היום כחרדים בעולם החילוני?

יוסף: "משפחה, עבודה, חברים. למרות שאני רואה בעבודתי קידוש שם שמים. בשמשנט יש קידוש שם שמים. אני רואה אמת, ואם זה לא היה כך לא הייתי שם. אני שם בגלל ה'."
(אמרתי ליוסף שזה נשמע מאוד מתחנפן מאחר וזה מקור הפרנסה שלו. לזכותו יאמר שהוא ממש התכוון לכך, אולם, אין זה המקום לפרט על כך).


אפשר להסביר את היתרונות מול החסרונות של חזרה בתשובה?

יוסף: "אני לא יכול לאכול 'סניקרס'.."
מיטל: "ההישג שלי בתשובה הוא שיש לי תכלית ומטרה. לכל דבר יש משמעות ושליחות לאן להגיע ולשאוף, הרבה מעבר לתגמול החילוני שהייתי בו כשחשבתי שעושר, פרסום ומעמד.. הם התכלית. היום יש לי רווחים. ה' עושה חסד איתנו לדורי דורות. כשהתחתנתי ויתרתי על הכול בבום אחד, מחילונית גמורה הפכתי לדתייה מכף רגל עד ראש. אני מרגישה שאני במקום הנכון, לכל החיים הנצחיים והרווחתי. אני מודה לה' יתברך ועד סוף ימיי אודה לו."


מה מצחיק אתכם?

יוסף: "אשתי מצחיקה אותי ברגעים שאני הכי עצבני, לצד הרוגז זה מתאזן.
מיטל: "אני לא מקורית אבל יוסף מצחיק אותי מאוד. בדיחה של סבתא שלי מצחיקה אותי: כשיעקוב נכנס לחופה עם לאה והוא לא ידע כולם צעקו לולולולולולו.."
 

מה אתם מאחלים לעצמכם ולתושבי העיר?

יוסף: "לעצמי אני מאחל להתחזק ברוחניות ולהאמין שהכול בא מה' יתברך ושאגיע למקום הזה."
מיטל: "מאחלת לעצמי להתקרב אל ה' דווקא בבית שמש כבסיס טוב עבורי לקיים את ה' ומצוותיו, להיות מאושרת ושה' יאשר אותי.
לעיר אנחנו מאחלים לגדול, לצמוח, להתפתח ושה' יאיר את הנשמות שקצת מתקשים. ואם אנחנו קצת בחושך שה' יאיר לנו. בחודש אלול ה' לעם ישראל כמו דוד, כי אבא לפעמים יכול לסטור לבנו, דוד לא כי הוא לא דמות המחנך אלא, דמות שנותנת מתנות. זה החסד שה' עושה איתנו כמו שאנחנו ננהג עם עצמנו ננהג לחברינו. אנחנו מאחלים שנצליח לחבר בין חומות החיבור ללא הפרדה או גדרות הפרדה. זה כל כך קל, צריך רק לפתוח את הלב. שנה טובה ומבורכת לכולם."

למען גילוי נאות אומר שיוסף הוא קולגה לעבודה, אך הסיפור שלו מצטרף לעוד סיפורים יפים שבני אדם מוצאים את נחלתם איש איש ודרכו. יוסף ומיטל הם לא הטייפקאסט של חוזרים בתשובה חרדיים או קיצוניים, הם מגוונים, פתוחים ומאוד מזמינים. לא ניתן לקחת לאדם את עברו וזה ניכר בהם. הלחיצה אותי ברמה האישית ההגדרה שלהם את העיר כחרדית, ואמרתי זאת. אולם הכול בעיני המתבונן..

אני מניחה שעוד נשמע על מיטל ונלך להופעות שלה בעתיד, בעזרתה ולא נשכח את עזרת ה' יתברך. העיר סובלת מהגירה שלילית ויוסף ומיטל הם תשורה נחמדה בהקשר הזה. חג שמח ומואר.