סוחבים וכואבים
הבעיה: הילקוט כבד
מה אומר החוק? אין חוק אלא פרסום הנחייה של משרד הבריאות מספטמבר 2002 ,שלפיה הילקוט אינו צריך לעלות על 15% ממשקל הילד.
מה קורה בשטח? צפצוף ארוך על ההנחיה. המועצה הישראלית לצרכנות ערכה בדיקה, נשקלו תלמידים וכן נשקלו בנפרד הילקוטים שלהם. התברר כי 53% מהתלמידים סוחבים ילקוט במשקל חורג. נתון מדהים בבדיקה זו גילה, ככל שהתלמידים קטנים יותר כך החריגה הייתה גדולה יותר.
למה זה מזיק? ידוע ששכיחות כאבי הגב בילדים גבוהה, אחת הסיבות קשורה במשא הכבד שהם סוחבים על גבם בדרך לבית הספר.
עומס יום יומי עלול לערער את האיזון השרירי ובעקבות זאת לגרום להיווצרות כאבי גב בגיל צעיר. שהרי עמוד השדרה הוא מבנה הנדסי מורכב שכולל: חוליות, דיסקוסים, רצועות מחברות, שרירים, מפרקים ועצבים.
כשהתיק כבד הוא מושך את שרירי הגב אחורנית והילד מתנגד ומפעיל את השרירים בכוח.
מה לעשות? לוקרים! להתעקש!
למרות שהם מצויים ברוב בתי הספר, חשוב שיהיו מצויים בכל בתי הספר בלי יוצא מן הכלל.
רוטציית סחיבה: להתעקש ששני תלמידים ישתמשו בספר אחד. כך תהייה ביניהם רוטציית סחיבה וכך ימלא התלמיד את חובתו בשיעורי בית המחייבים שימוש בספר.
נופלים בין הכיסאות
הבעיה: הכיסא לא מתאים
מה אומר החוק? אין חוק!
מה קורה בשטח? כדי להשיג ישיבה נכונה חייבת להיות התאמה בין גובה המושב לגובה הילד. במצב אידיאלי צריכות להיות גם משענות לידיים, לאפשר מנוחה לידיים להפחתת עומס. גם גובה השולחן צריך להתאים לגובה הכיסא. לא מעט פעמים נוצר מצב שבו נאלצים הילדים לשבת וללמוד כשהם בתנוחות אקרובטיות.
למה זה מזיק? מחקרים מצביעים על קשר הדוק בין צורות הישיבה והיציבה למצב הגב. ישיבה נכונה צריכה להיות זקופה! כל צורת ישיבה אחרת מגבירה את הלחץ על הגב התחתון וגורמת לעומס על החוליות ולחוסר איזון. כל זה גורם לכאבי גב, כאבי צוואר ולבעיות במפרקי הברכיים.
מה לעשות? כיסא אידיאלי הוא אומנם אורטופדי. מתכוונן ועוד.. כיסא כזה הוא בגדר חלום אז אין ברירה צריך לאלתר. אם צריך להגביה את הכיסא או השולחן אפשר להלביש קוביות לרגלי הרהיט. הילד נמוך? צריך לדאוג להגבהה באמצעות כרית ושרפרף לרגליים שמביאים מהבית. אבל כאן צריך להתחשב בגורמים חברתיים, ששאר הילדים האחרים לא ילעגו לו.
מודעות: להמליץ לאחראים לערוך לילדים סדנת מודעות, שילמדו כיצד לבצע תרגילים שיעזרו לשחרר גב ולחזק אותו. אפשר לנצל לכך מס' שיעורי חינוך ושעת מחנך.
צמצום נזקים: לדאוג שלפחות בבית הוא יישב על כיסא נכון.
מלכוד השעות
מחקר גילה שמספר חודשים לפני סיום הלימודים נשלחים תלמידים רבים הביתה כשהם עייפים ולא מרגישים טוב. טוב, זה לא פלא שהם עייפים, הם לומדים לבגרויות עד השעות הקטנות של הלילה ואז הם עוד צריכים לקום בשש וחצי לשעת אפס. או כמו שמכנים את השעה הזאת(7:00-7:30) "טרום שעה ראשונה."
מה אומר החוק? חל איסור להתחיל את יום הלימודים לפני השעה שמונה.
מה קורה שבטח? האמת לפני שנתיים החליטו משרד החינוך להחזיר אשתקד זמנית את שעת האפס כדי לפצות על שעות השביתה האבודות אבל, גם בלי הגושפנקה הרשמית הזאת, בתי ספר רבים מצאו פטנט שיאפשר להם להתחיל את הלימודים כבר בשעה 7:00 ואף לפני. ובכדי לא לעבור על החוק ולהמשיך בשלהם באין מפריע הם פשוט שינו את השם " משעת אפס" לשם חביב יותר, "טרום שעה ראשונה". את המחיר כמובן משלמים הילדים.
למה זה מזיק? לעייפות השפעה מכרעת על תפקוד המוח וכי למעשה לימודים בשעות מוקדמות אינם יעילים ומובילים להישגים לימודיים פחותים.
ממחקרים מתברר שעייפות מתמשכת כמו זאת שהילדים חווים עלולה לגרום לנזקים בריאותיים לטווח ארוך. בני נוער רבים בגיל התבגרות זקוקים ל- 8-9 שעות שינה לפחות. מחסור מצטבר בשעות שינה לא פוגע רק ביכולת החשיבה, הזיכרון והריכוז- אלא גם במצב הרוח, בנטייה מוגברת לרגזנות ודיכאון. יתרה מכך, מחסור בשעות שינה פוגע בצמיחה, בגדילה ומגדיל את הנטייה להשמנה וסוכרת.
מה לעשות? להיות אסרטיביים. אל תוותרו! אם ההנהלה מתעקשת תיזמו בעזרת ועד הורים פגישה ותסבירו להם: א. שהם פועלים בניגוד לחוק.
ב. הם פוגעים בבריאות ילדיכם.
ג. אם המטרה שלהם היא לשפר הישגים אז הם מחטיאים בגדול. אם כל זה לא עוזר הכתובת: משרד החינוך!
מידי שנה עם פרוץ הלימודים מקדישה התקשורת כמה דקות לעיסוק בפגיעה שגורמים הילקוטים, נזקים בריאותיים ו"שעת אפס" שגוררת נזקים.
כמו בכל שנה מחדש אנחנו מתעצבנים במשך כמה דקות ועוברים הלאה לסדר היום. אולי השנה, במקום לקטר מול הטלוויזיה, תעשו משהו כדי לשנות את המצב. ואולי בכלל השנה, מישהו כבר דאג לעשות שיעורי בית והדברים עם הצלצול הראשון יעלו חיוך בשפתינו ונחת בלבנו.
