חגי תשרי ויום הזיכרון לחללי צה"ל במלחמת יום כיפור הם סיבה מספקת כדי להכריע בעד מבצע ניקיון בבית העלמין העירוני. מה שברור מאליו שצריך להיות שם בכל ימת השנה, אנחנו צריכים למצוא סיבה כדי לשכנע לעשות ניקיון בבית העלמין, אם מכבודם של המתים לפחות מכבודם של החיים.
בית העלמין נוקה וטופח לא מזמן. מתי זה היה? לקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל תשע"., יום רגיש בו עולים רבים מבני העיר לבית העלמין לכבד את חללי צה"ל. באותו שבוע בו חל יום הזיכרון לחללי צה"ל טרח היו"ר הנכבד של המועצה הדתית הרב יהודה מהדיזדה להתייצב עם בגדי עבודה כדי לטפח. מת אייר, ומת אב, חודש בו עולים רבים שוב לבית העלמין לפקוד קברי יקיריהם. ואז מגיע תשרי...
תשרי הוא מועד סיבתי כפול לעלות לבית העלמין. חגי תשרי מזכירים לכולנו את חסרונם את יקירינו שהיינו מעדיפים לראות בחברתנו ולא טמונים בעפר. אל חגי תשרי נוסף גם יום הזיכרון הלאומי המשני לחללי מלחמת יום הכיפורים והעלייה לבית העלמין מצד בני משפחה לא מעטים נדרשת.
מי שהגיע בחגי תשרי, 'התאכזב' מהמראות שנפרשו לפניו. לכלוך, והרבה לכלוך נגלה לעיני כל. עבדכם יצא למקום בעקבות תלונות שהגיעו מציבור עולי בית העלמין, ומצא שם מראות שלא מכבדים במילים עדינות. פחי אשפה גדושים, לא ברור מתי ביקרה שם משאית האשפה לריקון המיכלים השחורים הפרושים. בין החלקות ובין הקברים אשפה הכוללת שקיות ובקבוקי מים ועוד. מגבות וכלי שטיפה שנותרו כנראה מביקורים קודמים פזורים במרחב. בקיצור: עבודה נדרשת ודחוף בבית העלמין. גם חול ואדמה מצויים בין קברים חדשים.
