דניאל גולדמן, 45, נשוי לדברה-לי + 5, גר בשכונת שיינפלד מזה 14 שנה. נולד בצפון מזרח אנגליה בניו קאסל, בקהילת יהודים קטנה. עלה לארץ בשנת 92', התגייס לצבא בגיל 25 למשך שנה כשריונר ועד לפני שנתיים עשה מילואים.
בעל תואר בהנדסה ומנהל עסקים ותואר בהוראת מוסיקה לחינוך המיוחד. גדל והתחנך בבית מסורתי ובמקביל, לאחר הלימודים בביה"ס למד תורה בחינוך חרדי בעיירה 'גייטס הד'. בביה"ס תיכון למד עם 1200 תלמידים שמתוכם רק 5 יהודים. לדבריו מינקות למד להכיר אוכלוסיות שונות, כילד הוא לא הבין זאת היום הוא מכיר במשמעות. של הכרת והוקרת השונה.
תחנות חייו של גולדמן שזורות ביחסים בין אוכלוסיות. הוא פעיל חברתי ובכלל, בתחומי עניין רבים ומכיר ומוקיר בערך קבלת השונה כערך עליון.
מדוע בחרת לגור בבית שמש?
"סיפור פשוט. התחתנתי בשנת 2000, אח שלי עבר לגור בבית שמש ונוצרה כאן קהילה של עולים, בביקורים שלי בעיר האמנתי שיש פוטנציאל למקום בגלל המיקום הגיאוגרפי והשילוב המרתק של האוכלוסיות. קנינו בית ואחרי שנה שהתחתנו וגרנו בירושלים עברנו לגור בבית שמש."
במה אתה עוסק?
"בבעלותי יחד עם שני שותפיי העסקיים, חברת השקעות שמתמחה בשני תחומים עיקריים:
האחד - אנחנו משקיעים ישירות בחברות ישראליות פרטיות עבור קבוצת משקיעים ומייצגים אותם בדירקטוריון של החברה (בעגה המקצועית זה נקרא הון פרטי).
השני - אנחנו נותנים ליווי עסקי למשפחות עתירי הון מכל העולם ומלווים אותם במעגל אירועי החיים כמו: הסכם טרום נישואים, צוואות, השקעות, ובאתגר הבין דורי באיזה אופן להעביר את הכסף לדורות הבאים במונחים אסטרטגיים בכדי לעזור. הקו המנחה הוא שלא הכסף שומר על המשפחה אלא, ערכי הכסף שומרים על המשפחה. למשפחות הבינלאומיות שהם חלק מלקוחותינו יש זיקה לארץ ישראל. כמובן, שבעבודה שלנו ועל לקוחותינו אנחנו שומרים בדיסקרטיות מוחלטת."
בזמן הבחירות
מעבר לפרנסתך אתה משמש כיו"ר הנהלת גשר ותנועת בני עקיבא העולמית, ספר מעט על פעילותך וכיצד התגלגלת לשם?
"אני משמש כיו"ר ארגון הידידים של בני עקיבא העולמי, אנחנו לא מנהלים אלא עוזרים בגיוס כספים. אציין שבני עקיבא העולמי אירגונית אינו קשור לתנועת בני עקיבא בארץ או במקום אחר בעולם. זה ארגון גג של תנועות הנוער בני עקיבא בתפוצות. הארגון פועל בכל מדינה שיש בה יהודים ומתחנכים כ- 30,000 ילדים בשנה כמעט ב- 30 מדינות בעולם. בחלק מהמדינות אנחנו הספק העיקרי לחינוך יהודי. בחינוך הבלתי פורמאלי ובחינוך לציונות אנחנו המובילים בתפוצות העולם. השאיפה של התנועה לחנך את הילדים להנהגה קהילתית ולעלייה לארץ ישראל. אחרי 60 שנות עבודה ניתן לראות חניכים של בני עקיבא בכל שדרת החיים כאנשים טובים ומוכשרים שתורמים לחברה בכל התחומים. בכל שנה מגיעים בוגרי בני עקיבא בין 40-50 חיילים לשרת בצבא. אני מודע לאמירות אופנתיות שנגמר עידן תנועות הנוער, זה ממש לא נכון, תרומתם קיימת, מורגשת וחשובה כחלק מגיבוש וזהות. באופן אישי אני יכול לומר שלא היה סיכוי שאגיע לאן שאגיע בחיים אלמלא הייתי בתנועת נוער.
בעמותת 'גשר' אני משמש כיו"ר הועד המנהל של העמותה. החזון של גשר הוא קידום הערבות ההדדית וההבנה בין חלקי העם השונים, למען עתיד משותף לעם היהודי בישראל ובתפוצות. ארגון שפועל באמצעות מעשים ולא פילוסופיות כבר 40 שנה בקירוב. הפעילות בגשר נעשית בכדי ליצור שינוי תודעתי ורגשי ביחס ל"אחר". קידום דו-שיח והבנה באמצעות מפגשים מעצבי זהות בין חלקי העם השונים, על רקע הזהות היהודית-ישראלית. עידוד עשייה משותפת בין מגוון קבוצות הזהות בחברה היהודית בישראל, למען מרחב ציבורי משותף לצד כבוד לשונות. הפעילות בגשר נעשית בבתי ספר ובשנים האחרונות גם בביה"ס לצוערים בבה"ד 1.
סמינרים של תלמידי תיכון חילוניים ודתיים מדגישים את מפגשי הזהות למשל: ילד מקרית ארבע שנפגש עם ילד מברנקו וייס משך שלושה ימים בהם דנים על מהי זהות יהודית, זהות ישראלית ומה החופף ביניהם? הנערים למדים להכיר זהות נוספת בישראליות ולא פחות חשוב במפגש עם הזהות האחרת הוא גיבוש וחיזוק האני - עצמי של המשתתף. הערך המוסף הוא שאם אתה חי בסביבה הומוגנית אין לך אפשרות להבין. רק אם אתה פוגש אנשים אחרים ושונים אתה מבין שהלבן שלך לצורך העניין הוא לבן מאוד. פעם אמר יונתן סאקס הרב של בריטניה "אדם נברא בצלם אלוהים, צלם אלוהים דבר ענק". מפגשי הזהות חשובים להבין את האחר אבל גם במפגשים אלו אתה מחדד לעצמך את הזהות האישית. חברה שאינה מוכנה לבוא במגע עם חברות אחרות המשמעות היא שיש לה בעיה עם הזהות העצמית שלה. בחברה הישראלית אנחנו פוגשים בזה כל העת, כל חברה בווליום שלה. (אפשר לקרוא על הפעילות הענפה של גשר באתר האינטרנט שלה).
אני חבר בהנהלת גשר כבר 14 שנה ומשמש כיו"ר ב-3.5 שנים האחרונות. הגעתי לגשר באמצעות אילן גאל דור המנכ"ל, חבר ושכן שלי שביקש שאצטרף להנהלה. במהלך המעבר של ארגון המייסד לדור השני הם חיפשו אדם צעיר בעל ראייה מרחבית וקדימה ויש לו יידע על הארגון ואני עניתי להם על הצורך. כמו בחברה רווחית המעבר הצריך שינוי ארגוני שאני ליוויתי. יש פעילויות שאני נהנה להשתתף בהם, בשלוש שנים האחרונות אנחנו משקיעים מחשבה בשאלה ובאתגר איך יהיה תהליך שילוב החרדים בחברה הישראלית ואנחנו רוצים להיות המובילים בעניין זה."
האם בית שמש שינתה פניה?
"מספרית ברור שכן. בראייה לאחור מקום שונה ממה שהיה. היה ברור לאן זה הולך מה הכיוון של תכנון העיר והבאת אוכלוסיות חדשות. בתקופה זו אנחנו כבר אחרי התפנית. הנתונים הבסיסיים של העיר היו צריכים להיות מתורגמים לעיר מדהימה. מחקרים בעולם מראים שדווקא ערים הטרוגניות מצמיחות יצירתיות באמנות, עסקים, טכנולוגיה ועוד. עיר מעורבת אינה צריכה להיות שוות ערך לעיר בעייתית או לכישלון. מאחר והאוכלוסיות השונות יכלו להיות הגורם המרכזי לעיר להתרומם ולפרוח. אבל, ברור שכדי להנהיג, לפתח, לנהל, ולהביא לידי מימוש הפוטנציאל דרושה מנהיגות שהיא מעבר לממוצע. ואני לא חושב במונחים של הנהגה חרדית או לא? אלא במנהיג שצריך להבין מהו החזון שאליו הוא מוביל את העיר. עיר שרק בונה דירות ללא תכנון אסטרטגי של תעסוקה ואזורי תעסוקה, ותשתיות בסיסיות, ממש לא חשוב איזה אוכלוסייה תהיה כאן זה נועד לכישלון. כישלון של עיר אינו תלוי בהרכב האוכלוסייה, אך ברור הוא שאם יגיעו לעיר אוכלוסיות חלשות בכל המובנים והפרמטרים העיר תראה איך שהיא נראית. ועם כל זאת יש בעיר בית שמש אנשים מדהימים שנושאים בתפקידים בכירים כמו: פקידי ממשלה, אנשי עסקים, רופאים, אנשי הייטק וצבא וכו' וזה חלק מהתסכול הגדול."
יש לך חברים ישראלים?
"בוודאי שכן, בעיר וגם מחוצה לה, בעשייה הציבורית, בבני עקיבא ובגשר. אני חבר בהנהלת 'בית הילל' שזהו גוף רבני שמנסה ליצור מנהיגות דתית בזרם הדתי"ל, וזה בנוסף מה שמחבר אותי לחברה הישראלית."
גולדמן ומשפחתו
האם המאבק על העיר תם כן או לא, ומה נדרש בכדי לערוך שינוי?
"לשאלה האם נותר מה לעשות בעיר בוודאי שכן. לי ברור שבאופן התנהלות העירייה הנוכחית ברמה הכלכלית רואים שהעיר מתדרדרת לא יהיו השקעות בתשתיות וקשה לראות כיצד רה"ע יממש את ההבטחות שלו לצבורים השונים. שיתופי הפעולה בין הקואליציה לאופוזיציה לא קיימים מה שלא יתרום לעיר. חשבתי שאבוטבול לא טוב לעיר ולכן לא תמכתי בו וברור לי שההתנהלות היא חד כיוונית.
עדיין לא התייאשתי שאי אפשר ליצור שיתופי פעולה הדדיים בין האוכלוסיות בעיר, זה כנראה לא פקטור בדברים החיוביים היא בעיקר פקטור בדברים הלא טובים. השינויים אם בכלל יהיו ברמת השטח. יש בעיר עמותות מדהימות, ראינו את זה בשבועות האחרונים את התגייסות התושבים למען הלוחמים בדרום, גם בבתי הכנסת החרדיים התפללו לשלום ולמען החיילים, גם אם לצערי הם לא באו לעצרת בפארק איילון. אסטרטגית אם לא יהיה שינוי ברור שבעוד 10 שנים זה יהיה מקום אחר. המשבר הכלכלי יבוא הרבה לפני עזיבת האוכלוסייה ואפשר לראות זאת בתקציב והגרעון של העירייה. אני לא נגד חרדים חלילה אבל העיר זקוקה לאוכלוסיות חזקות מכל המגזרים והצבעים עם דגש על חזקות."
היית אחד התומכים האמתיים של אלי כהן מדוע?
"לא אכלתי באותו מסטינג עם אלי כהן. הכרתי אותו כאדם עם רקע אירגוני וניהולי במינימאליות של העניין. בעיר מאתגרת צריך איש ניהול רציני מאוד וחזק וככל שהכרתי אותו הבנתי שעולם הערכים של שנינו שווה. הרבה אנשים לא הבינו או מבינים את העומק של אלי כהן, כאדם שהמניע שלו הוא הרצון לתרומה לציבוריות ולחברה ומשולבת באמביציה אישית דרך כל הרזומה והעשייה שלו בחיים כערך עם משמעות ותרומה לחברה ולעם ישראל. מה שנפל על תשתית הערכים של המכנה המשותף. המערכה הסתיימה אבל, קל לי להמשיך בחברות אתו, זה פשוט התחיל ובוודאי לא נגמר. אם הדרכים המעשיות בינינו יצטלבו שוב בעתיד אני אשמח מאוד."
מה אתה הכי אוהב בעיר?
"את סדרת הקונצרטים הקאמריים שעורכים בקונסרבטוריון. אני מאוד נהנה ממוסיקה קלאסית, ומרינה וניקולאי עושים את זה באהבה. זה מקום של ניחותא ואפשר לפגוש שם את כלל האוכלוסיות שנהנות ביחד. ומה שאני עוד אוהב בעיר שיש מסגרות נתינה שמתקיימת בהם ערבות הדדית."
במשחק כדורגל
מה אתה הכי פחות אוהב בעיר?
"את ההזנחה, עיר לא צריכה להיראות דרעק. ואת החוסר פרגון של אנשים."
אפשר לפגוש אותך כל הזמן בפייסבוק זו הפרעה, התמכרות או משהו מעבר?
"אשתי אומרת שזו הפרעה. במישור החברתי זה כלי לשתף במחשבות לגבי דברים שחשובים בסדר היום שלי. וזמן השיא היה המאבק על בית שמש. והיום, בנושאים בחברה וסגירת פערים. אני מנהל כמה דפים וגם חשבון בטוויטר. אם רוצים הדים ציבוריים זה כלי פנטסטי לעשות זאת. בעיניי זה מכלול רחב של תקשורת ומדיה. ובמישור האישי פרטי יש בזה הנאה, כמו שסבתא הייתה מסתובבת עם אלבום של הנכדים כך אני עם ילדיי."
מה מעציב אותך?
"מחלוקת."
מה משמח אותך?
"ילדים."
אם יידרש ממך להטביע חותמך בעולם במה זה יתבטא?
"המשימה של הדור שלנו להתחיל לאסוף חזרה כעם את הפלגים השונים למשהו מגובש יותר. בנינו מדינה לתפארת באופן פיזי ועכשיו הגיע הזמן לבנות חברה למופת. אלו נושאים שמעסיקים אותי ואני עוסק בהם. מאוד מטריד המקום שבו אנחנו נמצאים ואני לא מאמין באהבת חינם כי יש סיבה. ואתמצת זאת במה שפרופ' אביעד כהן אמר: "אחריות - אחריי -אחר - אח", לפני הכול, כל אחד צריך לקבל אחריות לשינוי, להגיד בואו אחריי, להכיר את האחר ובשוני של האחר ולהבין שגם אם הוא אחר הוא עדיין אח. זו התמצית כולה."
עם רעייתו דברה-לי
אתה חבר בפאנל 'כיכר העיר' בשמשנט, וכותב בעוד מקומות היכן ומדוע?
"אני מידי פעם כותב בג'רוסלם פוסט בטור מאמרי דעה, ולאחרונה התחלתי לכתוב לאתר שנקרא חרדים 10. וזאת כי אני אוהב לכתוב וחשוב לי לבטא בכתיבה את דעתי. חלק מיצירת סדר היום זה העברת מסרים ואני גם לא רע בזה (צוחק. לאור העובדה שגולדמן לא דיבר מילה בעברית עד גיל 18, אני קוראת מאמרים שהוא כותב וכמי שמנהלת את פאנל כיכר העיר הצליח לו. א.ב.ע). מהיום שעליתי ארצה אני מנוי על עיתון הארץ הוא כתוב בשפה רהוטה וגבוהה ובאמצעותו שיפרתי את העברית שלי."
אילו אתה יועץ לרה"ע מהם 5 הדברים שהיית מייעץ לו לערוך בכדי לשנות את האווירה בין האוכלוסיות בעיר?
"שאלה טובה.
1. הוא היה צריך להתאמץ ליצור קואליציה רחבה יותר.
2. בחסותו וברמת הקהילות והרבנים צריך ליצור קשר אדוק יותר בין רבני הקהילות ולמצוא את המשותף ביניהם.
3. נראות פני העיר. מצב רוחה של העיר הוא כמו שהיא נראית. זה ממש לא טוב והיא רחוקה מלהראות כפי שהיה צריך.
4. אם רה"ע היה שם לו כמשימה לשדרג את ההנהלה המקצועית של העירייה זה היה מועיל מאוד.
5. אולי אני לא רואה את זה אבל, מצד אחד יש התנהלות ענפה של עמותות אבל, שיתופי הפעולה וחלוקת המשאבים מאוד לא שקופה ולא נראית הגיונית לציבור."
בית שמש לאן?
"לטוב ולרע אנחנו מקבלים את מה שהצבענו עבורו. רה"ע ביקש את אמון הציבור עכשיו שיזכה בו. ישנם אנשים שרוצים לשתף פעולה אבל לא בדרך שהיא מנוהלת היום. זה מאוד תלוי בהנהגה לאן היא תוביל את העיר. אני באופן אישי עסוק בדברים אחרים."
משהו לסיום?
"מתחת לפני השטח כולנו נסחבנו לתחושת הביחד בעקבות חטיפת הבנים ובמהלך המלחמה. ואני שואל את עצמי אם נותרו לנו כוחות ואם אפשר לבנות על זה הלאה. אני מציע שכל אחד מאתנו ייקח לעצמו 3 דקות בד' אמותיו לעשייה. המלחמה תגמר וכולנו נחזור למחלוקות. בוא נראה אם אפשר להפוך את זה למשהו אחר? אני באופן אישי אקדיש זמן ומאמץ לעניין זה. תודה רבה."
את גולדמן אני מכירה קרוב לשנה, אני עוקבת אחר פרסומיו הרבים בפייסבוק ומעת לעת אני קוראת את תגובותיו לפוסטים כאלה ואחרים. הוא לא נחשב לאיש נאיבי והוא לא יכול להיות כזה עם פועלו הרב וכאיש עסקים חובק עולם ומצליחן. בד בבד, הוא מאמין גדול בחיבורים ובקבלת השונה כפי שמובן באופן שאינו משתמע לשתי פנים בכתבה. אך בשיחות אחרות הוא נשמע לי לעיתים מעט חולם. אולי זה קשור לעובדה שרק אנשים עקביים שחותרים למטרה מצליחים? או אולי הוא איש בשורה ורובנו מרוב עייפות הפכנו קטני אמונה? ימים יגידו.
