"הייתי פה באירוע מכונן של הקמת מגמת הרדיו העל אזורית. ראיתי תלמידים יהודים וערבים מכל ישובי המועצה מדברים מתוך דיאלוג ערכי. הרדיו הוא כלי לשפה משותפת, כלי שחייב להגיע לכל בית אב"
"בתחילת הקדנציה הראשונה שלי כראש מועצה לקחנו תחת אחריותנו את כל נושא הביטחון. תחילה פעלנו להכשרת שני מקלטים רב תכליתיים בכל ישוב, שישמשו את הנוער והילדים במהלך השנה ויעמדו לרשות התושבים בשעת חירום. ביצענו תרגילי חירום והערכות לשעת חירום יחד עם פיקוד העורף, נפגשנו עם התושבים, שמענו מהם את הצרכים ויצרנו מציאות שבה כולם שותפים לביטחונה של מטה יהודה". כך אמר השבוע ראש המועצה משה דדון במשדר מיוחד ברדיו 'חריף'. המשדר היה אות הפתיחה לשידורים מיוחדים במגוון תחומים שיקיים דדון אחת לחודש בתחנה.
"שיא התהליך היה בהקמת תחנת משטרה ירוקה של מג"ב במטה יהודה, פיילוט כפרי ראשון מסוגו בישראל, לצד ארבעה מוקדי שיטור אזורי, מהלך שהוכיח עצמו במניעת ניסיון הפיגוע בתחילת השבוע במחסום בית"ר", הוסיף דדון. "הקמנו מוקד שעובד 24 שעות ומטה חירום. כל אלה ביחד עם החוסן החברתי של התושבים עזרו לנו להתמודד עם מציאות של ירי טילים לאזור".
"התרגשתי לשמוע שאותו קצין ממושב נחושה, ישורון צורן, איש משלנו, עצר את האירוע הזה בגופו והציל אותנו מאירוע מאוד קשה. זה ממחיש את הצורך שלנו להיות שותפים בביטחון, להוביל ולייצר פתרונות מתאימים למועצה האזורית מטה יהודה".
במהלך השידור חשף דדון כי אלוף פיקוד העורף אייל אייזנברג שביקר לאחרונה במטה יהודה מסר לידי ראש המועצה נתונים לפיהם נמצאת המועצה במקום השני בארץ בהיערכות לשעת חירום מבין כל הרשויות המקומיות. "זה לא מפתיע. זו הייתה שנה מאוד אינטנסיבית - סופה, שריפות, מלחמה. כל האירועים הבליטו את העשייה בתחום הביטחון ואת החיבור ההדוק עם פיקוד העורף. התושבים חשים שיש להם כתובת. אני מתרגש מעוצמת התגובות שלהם לעובדי המועצה. תמיד יש מה לשפר אבל התושבים מרגישים שיש על מי לסמוך".
דדון שיתף את המאזינים גם בפן האישי וסיפר על בנו הבכור שנמצא בעזה: "אורי בני בכורי, קצין ביחידה מובחרת חמש שנים, היה כמה חודשים במרכז אמריקה ועם חזרתו ארצה קיבל צו 8 לעזה. בלילה אני חושב עליו, ב-6:00 בבוקר מתעורר ורץ למשרד עד 12 בלילה. מסתובב ביישובים, במטה חירום, מוביל את ההיערכות לקראת שנת הלימודים ומעל לכל משמש אוזן קשבת לכל התושבים. אני מתעקש באופן אישי לחזור ולהתקשר לכל תושב שמחפש אותי".
איך אתה מגדיר את היחס של כלל תושבי מטה יהודה לנעשה בדרום, לרבות תושבי היישובים עין ראפה ועין נקובה?
"אני מאמין שבחברה דמוקרטית הרוב צריך קודם כל להתייחס ולתת מענה לצרכי המיעוט. היישובים האלה הוזנחו בצורה קשה במשך קרוב ל-50 שנה. מיום כניסתי לתפקיד השקענו בהם בתחום החינוך והחברה בסכומי עתק. יצרתי מערכת שהיא מהפכנית במדינת ישראל. עשרות ילדים סיימו השנה עם בגרות. יש שיח אמיתי עם הקהילה. גם נתנו וגם דרשנו. זה תוצר של עבודה אמיתית בגובה העיניים. מי שחי איתנו במדינת ישראל הוא שותף בזכויות ובחובות ונאמן לדרך".
שתף אותנו בתחושות שלך לרגל שנת ה-50 למטה יהודה?
"אני מאוד מתרגש. זו זכות גדולה בעיקר עבור ההורים שלנו שהגיעו מכל רחבי העולם. נטעו עצים ויערות, בנו בתים, גידלו משפחות לתפארת. לאורך השנים הם עמלו ועמלו ואנחנו לא בדיוק התפנינו לעצור רגע ולומר קורה פה משהו. 50 שנה זה סיפור. זו דמותה של מדינת ישראל. אנשים עלו ארצה והשקיעו כל מה שאפשר בלי שאלות, בנתינה מוחלטת של 100 אחוז. באו והאמינו במדינת ישראל. עבדו בחקלאות גם כשלא ידעו מה זה חקלאות. בנו תיירות. פיתחו את הארץ הזו. קהילות רבות שהגיעו מבחוץ הפכו לקהילה אחת מגוונת עם שפה משותפת במטה יהודה".
אילו יעדים שמת לעצמך כשנכנסת לתפקיד?
"הבטחתי לעצמי שכל מה שאני מבטיח אני אקיים. זו הבטחה גדולה מאוד והיו חששות. אני גאה בזה שקיימתי כל מה שהבטחתי. בחינוך, באיכות הסביבה, בשירות. החזרתי את המועצה לתושבים. תושב יודע שכאשר הוא מרים טלפון למועצה הוא מקבל מענה מעברו השני של הקו".
תחנת הרדיו הזו היא חלק מהשירות?
"זו השפה, זה השיח של מטה יהודה. הייתי פה באירוע מכונן של הקמת מגמת הרדיו העל אזורית. ראיתי תלמידים יהודים וערבים מכל ישובי המועצה מדברים בצורה ברורה מתוך דיאלוג ערכי. קורה פה משהו שחייב לצמוח, הרדיו הוא כלי לשפה משותפת, כלי שחייב להגיע לכל בית אב במטה יהודה".
