שאלתי את הזוכים שאלות זהות:
ספר/י על עצמך למי שעדיין לא מכיר.
ספר/י מעט על התהליך - איך הוא היה עבורך?
ספרי חווית ערב הגמר, מה הרגשת?
האמנת שתזכי?
איך הרגשת ברגע שהכריזו על הזכיה שלך?
הרגשת שנתת ביצוע טוב? היית מרצה מימנו? או שהיית משפר/ת משהו?
מה התוכניות לעתיד?
מילים לסיום.
שקד כהן - מקום ראשון:
"קוקו זה שם הבמה שלי, אני בת 20 וגרה בבית שמש.
התהליך שעברתי לא היה קל, את האמת רציתי לצאת בכל רגע, פחתי מתגובת השופטים ותגובת הקהל מאוד, חשבתי שאולי כדאי שאני אשאיר את המוזיקה שלי אצלי כרגע.
ערב הגמר עבורי מהווה את שלושת החוויות הטובות ביותר בחיי: לשיר על במה כל כך גדולה, מול המון אנשים מוערכים בתעשיית המוזיקה יושבים על הבמה קרוב אליי. זה היה פשוט מדהים!
הוייבים מאחורי הקלעים היו טובים. התמיכה והפירגון אחד לשני אחרי כל ביצוע- עלו על כל הציפיות.
רציתי מאוד לזכות, אבל אני לא חושבת שהאמנתי. האמנתי שאני עולה על במה עם שבע אנשים מופלאים, שלכל אחד זה מגיע, וזה היה פשוט לעלות להילחם על החלומות שלי ולתת את כל מה שעבדתי עליו בשנים האחרונות, בארבע דק'.
כשהכריזו על הזכיה שלי- הלב שלי הפסיק לפעום לרגע. הייתי כל כך גאה בעצמי, וכל מה שרציתי היה לצעוק שעשיתי את זה. בחרתי בשיר מאוד פופולרי לגמר ופחדתי מזה, והרגשתי שהצלחתי להיכנס לנעליים שלו בביצוע שלי.
אני לא יודעת אם ביצעתי את השיר טוב כמו מול המראה, אבל אני חושבת שנתתי את כל מה שיכולתי, רעדתי ולא הפסקתי לחשוב על כל האנשים שרואים אותי ופשוט שרתי את הלב שלי החוצה, נתתי את כולי.
התוכניתו שלי לעתיד מסתכמות במוזיקה, אני רוצה לשיר ולחיות את זה, ללמוד מוזיקה ולעבוד על מוזיקה מקורית שלי
אני רוצה להגיד תודה למשפחה המדהימה שלי ולאחותי במיוחד, לחברים שלי שבאו לתמוך בי והוציאו את הגרון שלהם בצרחות. לכל מי שהאמין בי כשאני לא, ולאנשים שאירגנו את המופע המטורף הזה והגשימו לכולנו חלום!"
רותם גלנסק - מקום שני:
"היה לי ממש כיף להשתתף בתחרות מרגישה שנתתי את כולי והכי חשוב- נהניתי!
הערב היה מקסים. הארגון והבמה היו ברמה ממש גבוהה והיה תענוג.
נהניתי לשיר- כמו תמיד, ושמחתי על הזכות וההזדמנות להופיע בעיר שלי, מול האנשים שלי, המשפחות והחברים.
אני שמחה על התוצאה, אבל האמת שההנאה והכיף כאן הרבה יותר חשובים, אז אני לגמרי מרוצה, ושמחה בחלקי.
התכניות לעתיד הן: להמשיך לשיר, לשמח,ולרגש אנשים.
זה האושר הכי גדול של כל זמר/ת.
מודה לכל הלוקחים חלק בדבר על ההזדמנות והזכות
אני מודה לכל מי שטרח והצביע עבורי. וכמו שאמרתי גם על הבמה- אין על העיר הזאת!
מחכה לראות אתכם שוב ביום חמישי הקרוב בפסטיבל הבירה הראשון בעיר בקניון שער העיר, בשעה 20:30!"
מאור מושקרי - מקום שלישי:
"אני בן 29, תושב העיר, רוקד כבר 9 שנים בגוף ובנשמה. מי ששואל איפה למדתי לרקוד- אז את הבסיס האמיתי שזה 80% מהריקוד שלי? למדתי מיוטיוב, וכן למי שיש כוח רצון זה אפשרי!!
התהליך עצמו היה מרגש, כיף, עוצמתי ומעורר מודעות בעיר, גם החפירות היומיומיות לשגע את כולם להצביע באפליקצייה, ועד הגמר הגדול שבו אני אישית התרגשתי מאוד.
הגמר היה ערב סוחף ומרגש שמלווה בפרפרים בבטן.
לא פשוט לעלות על במה ולהראות לכולם את האמנות שלך, שאתה יוצר בעצמך בין אם זה ריקוד/שירה או כל דבר אחר, תמיד יש התרגשות. במיוחד שזה מול כמות לא קטנה של אנשים ושופטים מכובדים,
בכל זאת לא כל יום יש פרוייקט 'כוכב נולד בבית שמש'
'אם אין אני לי מי לי, האמנתי בעצמי לכל אורך הדרך, אני יודע מה אני שווה. עשיתי דרך נורא ארוכה והזעתי המון להגיע לרמה שאני נמצא בה היום ועל זה אני גאה בעצמי!
אני יוצא ברגשה טובה שמהולה בתחושת פיספוס: מבחינתי נתנתי את ה200 אחוז שלי בביצוע ולא הייתי משפר כלום מבחינת הביצוע שלי, אבל לצערי כשבנו את הבמה חשבו רק על הזמרים. הגעתי לבלאנס וגילתי שהבמה מרופדת, זה מגביל בתנועות..כשהגעתי לערב הגמר ראיתי שהשופטים יושבים בצד, איך הם אמורים לראות אותי רוקד? , כל הריקוד אני מפוקס ופונה קדימה לקהל. שצריך גם להצביע ולהשפיע..
ואותו הדבר עם המתמודדת ליטל בן עזרא האלופה שחלק גדול מהתנועתיות שלה הקהל בכלל לא ראה כי הבמה הייתה מצומצמת יחסית לגודל התנועות שלה.
השורה התחתונה זו רק ביקורת בונה כלפיי אותם אנשים מדהימים שתכננו את האירוע, שלהבא צריך להתחשב בכלל הכישרונות ולדעת את צרכיהם על הבמה.
בעתיד אני רוצה נורא לקדם את תרבות הריקוד וההיפ הופ בעיר ולחשוף כמה שיותר לעולם הריקוד.
לסיום: תודה לכל מי שלקח חלק והקים את הפרוייקט המדהים הזה!
תודה לכל מי שהצביע לי והשפיע ותודה ענקית למשפחה ולחברים שתמכו לאורך כל הדרך!!"
בשמי ובשם מערכת שמשנט אנו מאחלים המון ברכה והצלחה לזוכים בהמשך דרכם ומודים לכל המתמודדים שהשתתפו בתחרות, ולכל העושים במלאכה. ישר כוח!
