השבוע נפגשתי עם מאור וקנין ואסי אדרי - שני לוחמי גולני מגדוד 51, הקשורים לגולני בעבותות על אף גילם הצעיר. לשניהם היה ברור כי יתגייסו כלוחמים בגולני, ראיון על גאוות יחידה, ערכיות, אהבת האדם, שותפות אמתית, מבצע צוק איתן מחויב? בית שמש בעבורם ואפילו לא מילה על רוסלנה..
מימין: מאור וקנין, משמאל: אסי אדרי
מי אתם?
אסי, בן 26.5, תושב העיר, בנם של אתי ויורם אדרי, אח לגל וליאור. עובד ברשות שדות התעופה. לוחם בחטיבת גולני בגדוד 51 בפלוגת המסייעת.
מאור, בן 27, תושב העיר, בנם של שושי ויורם, אח לאבירם, אלמוג ומזל. עובד בגן האירועים 'אמרלד'. לוחם בחטיבת גולני בגדוד 51 בפלוגת המסייעת, השתחרר כסמ"ב (סמל מחלקה) שימש כסמל מחלקה של אסי.
למי שאינו מצוי בפרטים חטיבת גולני (חטיבה 1) היא חטיבת חי"ר סדירה בצה"ל, הנמצאת תחת פיקודה של עוצבת געש, אשר השתתפה בכל מלחמות ישראל. חיילי חטיבת גולני חובשים כומתה חומה עם סמל חיל רגלים ונועלים נעליים שחורות. הצבע החום מסמל את הלוחמים הראשונים של החטיבה שהיו עובדי אדמה שגויסו. דגל החטיבה הוא בצבעי ירוק וצהוב המסמל את שטחי הלחימה, גם בצפון וגם בדרום. סמלה של החטיבה, הנמצא גם על תג היחידה, הוא עץ זית בעל שורשים עמוקים ביותר. גולני היא חטיבת חי"ר מס' 1 בתוכה 5 חטיבות: צנחנים, נח"ל, כפיר, גבעתי וגולני. התפקיד הייעודי של גולני היא לוחמה בשטח הצפוני של הארץ. גולני הוקמה בין החטיבות הראשונות בצה"ל ועברה את כל מלחמות ישראל, עם אינספור גיבורים ואינספור סיפורי מלחמה. חטיבה חזקה וראשונה לכל פעילות ברזומה חטיבת גולני המשימות הקשות בכל הקרבות.
אסי אדרי בזמן פעילות
מהי חטיבת גולני בעבורכם?
מאור: "משפחה!! חברים שמלווים אותי מאז ועד היום וככל הנראה לכל החיים, מה שמעיד כמה הקשר חזק. כולנו באים מכל חלקי הארץ, המרחק הפיזי אינו משנה כולנו משפחה אחת מלוכדת וגדולה. וזה מה שמלווה אותי בחיים. כשאני שומע על כל חייל שנהרג זה כואב מאוד ובפרט שזה חייל מגולני זה מכה בי באופן בכי קרוב כאילו משהו נלקח ממני. כן הכרת לא הכרת ממש לא משנה, כולנו באים מאותו מקום עם מכנה משותף רחב."
אסי: "גאוות חיי!! מבחינתי גולני זו בגרות אמתית, גולני הוא מעבר מנער לגבר. אינספור התמודדויות, וחברים שהם מעבר לאחים. אנחנו בקשר יומיומי ושוטף, גם כעבור שנים כשאנחנו מתראים היום באירועים ובמפגשים כאילו הזמן עצר מלכת ואנחנו עדיין בסדיר עם הבדיחות הקבועות והניואנסים הקטנים.. זו תקופה שאני גאה לספר עליה, תקופה שהוציאה ממני דברים מודחקים. השירות בגולני עיצב ושינה אותי לגמרי."
אסי ומאור גדלו ביחד מגיל צעיר באותה שכונה ודלת מול דלת כמשפחה לכל דבר ועניין ההורים שלהם חברים קרובים עד היום למרות שהם כבר לא גרים בשכנות. אבירם, האחר הבכור של מאור התגייס לגולני והמורעלות שלו ביחד עם השותפות שלהם לדרכו חידדה את ההבנה אצל כל אחד מהם".
יחידת גולני
מה שונה גדוד 51 משאר הגדודים?
"אסי: בגדודים ישנו חומר אנושי זהה, כולם עוברים את אותה הכשרה, מסלול, בידע, בלחימה ובמיומנויות, כך מה שמבדיל הוא רק גאוות היחידה. ידעתי שאתגייס לגולני ולגדוד 51 בגלל אבירם אח של מאור כי ספגנו ממנו כל כך הרבה. יש דברים קטנים וטיפשיים שעושים את ההבדל כמו שאסור לומר בתחילת הפז"מ צירופי מילים כמו "כמה עוד ועד מתי", יש הבדל בין צעירות מול ותיקות. אתה מחכה לעבור את כל שלבי ההתבגרות במשפחת גולני בכבוד. כשהיו מגיעים חיילים ותיקים הם נראו לנו כמו אלוקים. אני אישית, קיבלתי את הכומתה שלי מהלוחם האחרון מהקרב הקשה בבינת ג'באל – אביתר תורג'מן מאשקלון, מבחינתי זה שיא הגאווה. המשמעות היא שמי שמעניק לך כומתה אוהב ומעריך אותך. תורג'מן נחשב ללוחם בחסד עליון הוא היה במפקדת הפלוגה והוא בחר להעניק לי את הכומתה – פסגה רצינית מבחינתי האישית. אחרי שנה של הכשרה מתוך 200 חיילים קיבלתי מצטיין סוף מסלול, אם זו לא גאווה אמתית אז מה כן?!"
אסי סיפר שהיה לו ברור כי יתגייס לגולני לגדוד 51, אך לצבא היה סדר עדיפות אחר עבורו והוא גויס לטירונות כללית בשיבטה, הוא סופח לחיל הים בתנאים נוחים ותפקיד של מלך אבל, נלחם בשיניים לעבור לגולני.
מאור: "אני לא רואה הבדל בין הגדודים כולם זהים, המכנה המשותף לכולם הוא אנשים מדהימים עם לב חם שגדלים וסופגים את אותם ערכים, אבל, מרעילים אותך שגדוד 51 הוא הכי טוב מה שיוצר אצלך גאוות יחידה. אני גדלתי וכיוונתי לגדוד 51, בגלל אחי אבירם, כולנו כמשפחה וחברים נוספים חווינו את אווירת גדוד 51 ואת ערכיו. אני מצטרף לכל מה שאסי אמר בהקשר הזה זו גאווה עילאית אמתית אנחנו משפחה גדולה ורחבה לכל דבר או עניין מה שמסביר הכול."
מה קורה בקרב אמתי כשאתה רואה חבר נהרג חלילה או נפצע איך ממשיכים הלאה באותו הרגע?
מאור: " כשאתה רואה הרוג בפעם הראשונה אתה מבין את ההקרבה העצומה שלך, כבן אדם וכחייל. במלחמת לבנון כשראיתי את הפצועים באמצע קרב זה נתן לי להבין את המשמעות והתרומה האמתית שלי ללוחמה ולמדינה. אין לך ברירה אתה בולע את המראות והקושי הגדול וממשיך הלאה על אחת כמה וכמה כשאתה רואה הרוגים. במלחמת לבנון לצערי הרבה ראיתי הרוגים עניין שמלווה אותך לאורך החיים. בימים אלו מאז תחילת מבצע 'צוק איתן' המראות והתחושות מציפות אותי. ב- 2007 איבדתי חבר קרוב בלחימה בעזה התחושה ממש הורגת ולצד זה, אתה נכנס לפרופורציה וממשיך הלאה אלו הם החיים."
אסי: לא קרה שמישהו נהרג על ידי, אבל, היה הרוג אחד מהגדוד שלי וזה סחב אותי לאורך זמן איך נלקחו ממנו החיים בשלב מוקדם זה כל כך לא הוגן כלפיו. וכשחושבים לעומק מה הוא הספיק בחייו ללמוד בביה"ס ולהילחם בצבא ושם זה נגמר? אלו מחשבות קשות, זה כואב ברמות עצומות."
מאור פרסם בדף הפייסבוק במאי האחרון פוסט על בן כובאני – חבר שנהרג מילים לזכרו:
יש מטען נפשי שסוחבים לחיים אחרי שעוברים חוויות קשות בלחימה במראות קשים ובאובדן?
אסי: "ביום הראשון של עופרת יצוקה הגדוד קיבל פצמ"ר, יצאנו מנחל עוז ואז הבנו שאנחנו במלחמה. הסרטים שעוברים בראש הם איך להתמודד עם הלחימה האם ניישם את מה שלמדנו, כמות הציוד שאתה סוחב בהליכה מבצעית, הכול יחד מתערבב. הודיעו לנו שאנחנו נשארים בשטח, בזמן אמת כשלא הפסיקו להפציץ סביבנו בלי הפסקה, באותם רגעים מאוד ארוכים הוצאנו את חפירה וחפרנו בור כמו אמבטיה ונשארנו שם למשך יומיים עד שהתקדמו הלאה בשטח. בדיעבד, כשאני נזכר ומסתכל על דברים שחווינו אני מקבל פרופורציות אחרות לגמרי על החיים, אני מבין כמה עברתי ושום דבר הוא לא מובן מאליו ואיך בזמן לחימה הסבירות היא 50-50 כמו ברולטה רוסית. אין ספק, שהצבא חישל אותי בראייה על החיים."
מאור: "אני מרגיש שעברתי את שלבי ההתבגרות ברמות הכי גבוהות ומשמעותיות. החוויות שנלוות לזה עצומות והן מלוות אותי כל הזמן עד היום גם ברמה הפיזית כמו בימי הזיכרון, במפגשים הרבים ובכל ימות השנה. אנחנו חוגגים ימי הולדת לחבר שלנו בן כובאני ז"ל (שנהרג ב- 2007 בחילופי אש עם מחבלים בדרום רצועת עזה) בכל שנה עם ההורים, בכל חג כולנו מתקשרים אליהם, ערכנו טורנירים לזכרו ומממשיכים להנציח אותו בכל דרך אפשרית. ברור לחלוטין שהשקפת העולם משתנה, הצבא גורם לך להתחשל ולהבין שאין דבר שאתה לא יכול לעמוד בו. גם במילואים אתה עושה כל מה שנדרש ממך ובכל תנאי. יש פעמים שאתה חושב שאתה לא יכול ומסתבר שאתה יכול לעשות הכול והשמיים נמוכים מהגבול שלך.."
מאור – גדוד 51 של גולני הוא חלק מההוויה האישית- משפחתית שלך. אבירם, אתה ואלמוג האח הצעיר בגדוד זה. שתף מעט.
" אבא שלי אמנם היה בתותחנים, אבל מסתבר שסבא שלי היה בגולני. התגייסתי לגולני בגלל שהורעלתי ע"י אבירם. אני זוכר שבשבתות היינו נוסעים לבקר אותו בבסיס והחבר'ה שלו התארחו אצלנו בבית כל הזמן, היה לי ברור שארצה לתרום לצבא ולמדינה ואת הדחיפה הרצינית והשייכות לגולני ולגדוד קיבלתי ממנו. אלמוג, אחי הצעיר התגייס לפני כחצי שנה גם לגדוד 51 של גולני והא עכשיו עובר את תקופת ההכשרה שלו. הוא מגיסט. הוא 'שפיץ' רציני, מרוצים ממנו מאוד. היה לי קטע מצחיק ביום הזיכרון האחרון השתתפתי בטקס וישב לידי קצין שתוך כדי שיחה התברר שהוא הקצין של אלמוג, הוא שיבח אותו מאוד ואמר שהוא חייל רציני. אין ספק, שזו גאווה משפחתית תרתי משמע. גולני זה אופי אין דרך "לברוח משם" וזה לא יוצא ממך וטוב שכך."
אסי הוסיף: "אין לי אח גדול הדמות לחיקוי שלי הייתה אבירם, גדלנו ביחד ובשכנות דלת מול דלת, הכול עשינו ביחד, כולל ההורים והאחים. היינו נוסעים אליו כל הזמן, השתתפתי בטקס ההשבעה והכומתה שלו והיה לי ברור מההתחלה שזה מה שאני רוצה להצטרף למשפחת גולני. זו הייתה תרומתו של אבירם עלינו – הרבה זכויות."
אסי אדרי עם מוטי כהן
העובדה שלא גויסתם בצוק איתן למילואים טובה רעה?
אסי: "התחושה מחרפנת, משגעת ושורפת לי בלב. הייתי מת להיות שם ולהירתם למשימה הכללית, במיוחד אחרי כשהקפיצו אותי ביום שישי האחרון והחזירו אותי הביתה."
מאור: "תחושה דיי מאכזבת. בעיניי יותר קשה להיות בחוץ מאשר בפנים. אני לא משחרר עצמי מהטלוויזיה ומהחדשות, אני חי את זה כל הזמן, חבל לי שלא גייסו אותי."
לדעתכם מבצע 'צוק איתן' מחויב המציאות?
מאור: אני לא במעמד שאני יכול לתת פרשנות או לחוות דעה. ברור לי שכל שיקול יש לו השלכות רחבות לכאן ולכאן. אני רק יודע שאת המנהרות ניתן לזהות ולפוצץ רק מבפנים והמצב הנוכחי יכול היה להוביל אותנו למקום יותר מסוכן."
אסי: "המבצע מחויב, נכון וצודק. אני בעד הרחבת המבצע כמה שיותר. אם לא עכשיו לא יהיה שקט לתושבי הדרום ובכלל. בעופרת יצוקה ב- 09', עשינו פעילות מבצעית משמעותית בעזה אחרי שנה בקו היינו נכנסים ליום לחימה ויוצאים. בגלל שהיה לנו ניסיון בגזרה נדרשנו להיכנס לעומק. בהתחלה נכנסנו צפונה ועברנו את סג'עייה ולא נתקלנו אפילו פעם אחת בהתנגדות מצדם. משם התקדמנו 2.5 ק"מ עד לג'בלייה צפונית לרצועה שנחשבת לגזרה הכי חמה. מבצע 'צוק איתן' רק מוכיח היום כמה הם התעצמו וסיגלו שיטות לחימה מתוחכמות ולרעתנו. ולדעתי אם לא נסרס אותם היום מהשורש ונכבוש את עזה לא יהיה לנו שקט בטווח הארוך. אנחנו צריכים להילחם בהם עד הסוף ובשביל זה אנחנו כאן. עם כל הכאב העמוק והצער על ההרוגים והפצועים במלחמות היו ויהיו אבדות תמיד."
יש הרבה גולנצ'יקים מבית שמש?
תשובת השניים: "יש הרבה חבר'ה טובים בגולני מבית שמש. בגולני שומעים על העיר בית שמש וחושבים שהיא מונה חצי מיליון תושבים לפי הכמות היחסית של הגולנצי'קים מהעיר. זה רק משייך ומתייג את העיר לטובה. בגולני יש שם מעולה לעיר בית שמש, למרות שבגולני לא מתייגים אותך אתה פוגש אנשים מכלל חלקי הארץ פסיפס של קיבוץ גלויות וכולם שווי ערך."
שאלתי את השניים מה דעתם על העליהום התקשורתי על השמאל, ימין ועמותת בצל"ם?
אסי: "יש תעמולה קשה ומכוערת נגד הימין ונגדנו כחיילים מה שלא יתכן. בימים אלו חלק מאנשי השמאל הקיצוני כמו: שירה גפן, גדעון לוי ועוד, מראים לעולם את הסבל של הערבים, ולטובי בנינו הם קוראים נאציים, בלתי נתפס שהתקשורת שלנו מציירת אותנו בפני העולם כפושעים, מה שעושה נזק עצום. הם רק שוכחים לציין שהחמאס משתמש בבני אדם כמגן אנושי, ואנחנו הרי עם אנושי שלפני שמפציצים אנחנו דואגים להודיע לכל מי שאינו קשור שיצא משטח הלחימה. התקשורת ושותפיהם שכחו שאנחנו במצב מלחמה."
שתפו בחוויה מרגשת במיוחד.
אסי: "אני זוכר במבצע עופרת יצוקה במוצ"ש, אחרי שבועיים שהיינו בתוך עזה הודיעו לנו שאנחנו יוצאים הביתה. האנדרנלין של כולנו היה מטורף, כל הציוד היה עלינו, יצאנו בשעה 03:00 לפנות בוקר ובשעה 06:00 היינו בחוץ. קיבלו את פנינו הרבה מאוד צלמים ותושבים חמים. ואז הבנו מה עשינו וכמה תרמנו. כי כשאתה מנותק מכל העולם החיצוני אתה לא יודע מה חושבים עלייך בחוץ. אני זוכר את התחושה המדהימה ואת המראות המחממים."
מאור: "יש הרבה תהליכים שאתה עובר שמעצימות ומרגשות. וגם כשחבר נפצע ועובר תהליכי הבראה ושיקום זה מאוד מרגש."
אסי ומאור
בית שמש נחשבת לעיר שמחבקת את חייליה?
השניים ענו: "בסה"כ כן. ראינו בשטח ובפייסבוק הרבה תושבים ואנשים טובים שאספו חבילות עבור הלוחמים בדרום וכל מיני פעילויות של תושבים למען החיילים זה ממש יפה ומרגש את הלב."
ולבסוף מה אתם חושבים על בית שמש?
אסי: "מקום מדהים, אני שמח שגדלתי כאן, אני מאוד אוהב את העיר ואת התושבים החמים, לא יכולתי לבחור מקום טוב יותר לגדול בו."
מאור: "העיר שינתה קצת את פניה עם העובדה שהיא התפתחה וגדלה ויש לכך יתרונות. יש בעיר אנשים מדהימים וחמים שאני מאוד אוהב. הזיכרונות הכי טובים שלי הם מהילדות כשבית שמש הייתה קטנה יותר וכולם הכירו את כולם. בכל מקרה אני שמח שגדלתי פה."
את אבירם ואסי הכרתי קודם. למען גילוי נאות, יש לי קשרי חברות עם הוריהם. שני הצעירים המוצלחים והערכיים, נתנו לי להבין את עוצמתנו כעם חזק ונאור, שחינך את ילדיו לערכים עילאיים כמדינה סובבת אויבים. עם ישראל בעורף אוהב את חייליו ויוצא מגדרו לעזור בכל דרך וזאת לאור העובדה שעם כל הקושי החיילים יוצאים לקרב עם תחושת מוטיבציה שאין גדולה ממנה. מה שמייחד אותנו כעם חזק.
אני בטוחה מעל לכל ספק, שתושבי בית שמש יסכימו איתי שאסי ומאור הם גאוות העיר והמדינה לעילא ולעילא כמו מאות חיילים מדהימים שיש לנו בעיר. יישר כוח ואהבה מכולנו, אשרינו שאלו הם בנינו.
