היום, יום ירושלים, מציינת מדינת ישראל את זיכרון עולי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל כ- 4000 מבני העדה נספו בדרכים ובמחנות בניסיונם לעלות לישראל.

בשנים 1980-1984 החלה יציאה המונית של יהודי אתיופיה, קהילת "ביתא ישראל", מן הכפרים באזור גונדר לעבר סודן. רבים מיהודי אתיופיה, שחלמו כל השנים לעלות לישראל, הצליחו לברוח מאתיופיה לגבול אתיופיה וסודן, ושם המתינו במחנות זמניים לעלייה לישראל. העלייה דרך סודן התאפשרה בשל הסכם שבשתיקה, שפרטיו היו ידועים רק לבכירים מעטים בסודן. סוכני המוסד שהמתינו לעולים במחנות שבגבול סודן הורו להם להצניע את זהותם היהודית. 

הצנעת הזהות היהודית על-פי הוראת סוכני המוסד הקשתה על העולים את השמירה על הלכות הכשרות והטהרה; במדבר לא היו העולים יכולים לקבור את מתיהם מפחד השודדים, ואילו במחנות הם לא היו יכולים לקבור את המתים בטקס יהודי מאימת השומרים הסודנים.

 לזכרם קבעה ממשלת ישראל את יום ירושלים, יום כ"ח באייר כיום זיכרון. ברחבי הארץ נערכים טכסים בריכוזים קהילתיים של בני הקהילה.

בקיבוץ צרעה יתקיים הערב טכס זיכרון אותו עורכים חניכי תל"ם- פרוייקט תעסוקה לימודים ומגורים לצעירים מבני העליה אזרחי ישראל ממוצא אתיופי.

בתום הטכס יספר מיכה פלדמן שפעל רבות באתיופיה מחוויות מפגשיו עם היהודים שביקשו להגשים חזון אבותיהם להגיע לארץ ישראל.  פלדמן מחבר הספר 'יציאת אתיופיה', גולת הכותרת של פעילותו כשליח הסוכנות היהודית שם היא העלאתם של יותר מ-14 אלף יהודים מאדיס אבבה הנצורה בסוף-שבוע אחד במאי 1991. רגעים מרתקים מזומנים לשומע בהרצאה מפיו בסיפור האהבה הזה המתרקם בין המחבר ליהודי אתיופיה, סיפור אהבה שנמשך יותר מעשר שנים.

הטכס וההרצאה היום בפונדק קיבוץ צרעה בשעה 20:00.

התמונה מההזמנה לאירוע