בתמונה: סמל מקס שטיינברג ז"ל

עשרות אלפי ישראלים ליוו למנוחות את החייל מקס שטיינברג, שנהרג בתחילת השבוע בתקרית שכונתה "נגמ"ש המוות". סמל מקס שטיינברג הובא למנוחות בהר הרצל בירושלים ובין כל האלפים השתתף בהלוויתו גם ח"כ תושב העיר דב ליפמן.

 לפניכם 
ההספד שנתן ח"כ הרב דב ליפמן (יש עתיד) בהלוויתו של סמל מקס שטיינברג, חייל בודד, במקור מקליפורניה.


"חברים יקרים – בזמן שאנו עומדים כאן, נפרדים ממקס, חובתנו לשאול:
מה יכול היה לגרום לצעיר אמריקאי לעזוב את הנוחות והביטחון של בית אוהב ולעבור למדינה בה אין לו חברים, עם שפה שהוא איננו מכיר ועם עתיד לא בטוח?

מקס החליט לחזור ולעלות ארצה לאחר טיול תגלית בו השתתף ב2012. באותו הטיול הוא קיבל את ההחלטה במקום הזה בדיוק, על ההר הזה (הר הרצל) בזמן הוא עבר על קברו של חייל בודד אחר מארה"ב שנהרג בזמן הגנה על המולדת והעם. מה היה אותו הטריגר שגרם למקס לחזור ארצה?

אני חושב שהתשובה נמצאת בהודעה שמסרה משפחתו לתקשורת בארה"ב:
'הוא הרגיש שקוראים לו, שלהיות בצד ובכיסא האחורי לא מספיקים לו – הוא רצה לעזור יותר'. מקס ביצע הלכה למעשה את קריאתו של משה רבינו, כפי שקראנו בפרשה האחרונה – "ואחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה?"
על מנת להבין את הצעד שלו בצורה עמוקה עוד יותר, הנה הדברים שאמר לאימו לפני שנהרג, הוא הצליח להשיג אותה ב4 בבוקר ביום שבת בזמן שיצא מהרצועה להפוגה קצרה: "אמא, אני לא פוחד כלל על עצמי, אני פוחד עליך, אני בסדר, אני חוזר פנימה"

המילים האחרונות הללו אומרות הכל, דאגה לאימו אבל לא לעצמו. דאגה למדינה, אבל לא לעצמו. דאגה לשלומם של אחיו היהודים אך לא לעצמו. זה מתאר את הנתינה העצומה שלו, האיש שלא שואל מה שרוב האנשים שואלים – מה אני יכול לעשות עבור עצמי? אלא מה אני יכול לעשות עבור אחרים, גם אם זה אומר שאני בסכנה.

אוולין וסטיוארט, בנכם הוא גיבור יהודי וישראלי. ג'אק ופייג' אחיכם הוא גיבור יהודי וישראלי.
גבורתו הראשונה היא העובדה הפשוטה שהוא הציל חיים – פשוטו כמשמעו. מקס נלחם על מנת לוודא שטילים לא ימשיכו ליפול על ערינו ועל מנת לרסק את תשתית המנהרות של מחבלי החמאס. מקס נלחם על מנת שילדי המדינה יוכלו לגדול כפי שהוא גדל – מבלי לרוץ למקלטים בגלל אזעקות צבע אדום או חשש לחדירת מחבלים ממנהרות טרור.

מר וגברת שטיינברג, ג'ייק ופייג' – האמת קשה מנשוא. אנחנו מתאבלים איתכם היום על שלא תוכלו לרקוד בחתונה של מקס, שלא תראו את מקס כאבא ועל שלא תראו לאן הוא היה מגיע.
אבל בניכם, בניכם הגיבור הקריב את עצמו על מנת להציל אחרים. בניכם ואחיכם החליט שיש דברים ששווה להיהרג עבורם – השבת השקט הביטחון ובתקווה גם השלום למיליוני ישראלים.

גבורתו השנייה של מקס – בעל כורחו הוא נהיה הגיבור עבור מאות אלפי ישראלים צעירים ומיליוני צעירים יהודים ברחבי העולם. מקס הזכיר לכולנו מחדש מה באמת חשוב בחיים. הסתכלו סביבכם, ראו את אלפי האנשים שבאו לתת כבוד אחרון לגיבור החדש שלהם.

מקס עזר להצית מחדש את הרוח הציונית שהביאה לקום המדינה, וגם את מתנת אלוקים – לגור כאנשים חופשיים במדינתנו. הוא גם הזכיר לנו מהם ההקרבות שצריך לעשות על מנת לשמור על המדינה ועל עצמנו.
אני מתפלל ומקווה שההבנה הזו, על גבורתו של מקס מספקת לכם מעט נחמה. אתם גידלתם גיבור! עם ישראל כולו מחבק ואוהב אתכם ויעשה הכל כל מנת לחזק אתכם.

מקס – הגיע הזמן להיפרד, אך לפני שנעשה זאת, אני פונה עליך כנציג של הכנסת, ובשמם של תושבי המדינה ויהודים ברחבי העולם לומר תודה רבה. תודה על שהגנת על ילדנו, תודה על שהגנת על המולדת והעם שלנו. ותודה על הראית לכולנו שילד אמריקאי רגיל מקליפורניה יכול להעלות את עצמו לדרגת גיבור ישראל.

מקס, כולנו ננסה להמשיך את מה שהתחלת – ולשאול את עצמנו כל יום – מה עשינו עבור המדינה, מה עשינו עבור העם שלנו על מנת להפוך את העולם הזה למקום טוב יותר.
נוח בשלום אחי היקר שמעולם לא זכיתי להכיר.
זיכרונך לעולם יהווה ברכה והשראה לכולנו.
יהי זכרך ברוך!"