הנוסע בכביש 38 דרומה לכיוון קרית גת, לא יכול שלא להבחין במנופים על הגבעות המקיפות את בית שמש מדרום, זהו איזור הבניה של מתחם שכונה ד, רמת בית שמש ד. תאומתה לעומת זאת, שכונה ה, נווה שמיר, אין עדיין אפילו מנוף אחד לבשר את תחילת הבניה.
איך זה ולמה זה? נדמה שאת השיעור ההיסטורי הזה למדתם היטב ומי שחש אותו טוב ואולי הכי טוב זה אותם זוגות צעירים שמצפים לדירה, עתידם לוט בערפל למרות ניסיונותיהם לקבל מענה מהגורמים, כל מה שהם שומעים זה הבטחות מתסכלות ומייאשות.
כנראה שהדיור למשתכן, בבית שמש לפחות, התקדם רק אצל מי שהשלטון בידיו. ולא צריך לומר זאת הכי ברור, בימי מונטג החלו לתכנן ולבצע את הקמת השכונות החרדיות, בעוד אותה שכונה יזומה לציבור הכללי נווה שמיר תקועה. למה תקועה? לא נחדש אם נאמר ששיטת השיווק ובעיקר ההחלטה בציבור החרדי, לכבוש גם את השכונה החילונית במוצהר גורמת לעיכוב הבנייה.
ועכשיו שהשלטון בעיר התחלף, אז למה בכל זאת עדיין אין תזוזה? כבר אין אותו גורם מעכב, למה בכל זאת לא מתקדמים עם נווה שמיר?
ברקע הדברים נזכיר כי סיעות הליכוד והבית היהודי מנסים לדחוף, הכוח למרבית ההפתעה למרות היותם עיקר הקואליציה לא מצליח להזיז את המנוע העיקרי לפעול בנחישות יתירה. זו תחושת המחנה הציוני בעיר שרואה את מבחן קיומם בהצלחת ייעדם לאיזון דמוגרפי.
אומר השבוע אחד מבכירי המחנה הציוני בעיר שלום אדרי יו"ר סיעת הליכוד: "אם אין נווה שמיר אין עתיד לבית שמש הציונית, שלא יתבלבלו הגורמים המשכנים ולא אלו המנהלים את העיר. נכון, נווה שמיר תהיה רק קצה הניסיון שלנו לאזן דמוגרפית, וכשלא מתחילים את הבניה שם, אין מקום בכלל לחשוב על עתיד העיר. זה הזמן והמקום להכריז ולבצע, אם אין נווה שמיר אין גם בניה בשום מקום אחר בעיר. אם לא יתחילו את בניית נווה שמיר במיידי לציבור הכללי, לא יינתן היתר בשום מתחם חדש באף שכונה.".
האם דרישתו זו תיענה? שוב, כצפוי, רק במילים. שלום אדרי נחוש, אומר שאינו מסתפק במילים, "אני רוצה מעשה, לא יהיה מעשה, מבחינתנו תמה העונה.". נדמה כי דבריו ברורים לגמרי.
