טכס הזיכרון באנדרטת השבעה בסמוך לבית העירייה הישן תופס תאוצה, השנה יותר מכל שנה קודמת, היה המעמד מרגש עד לדמעות, מלא תוכן ושופע כבוד לחללים הנופלים. בין הנוכחים אנשי חינוך, אישי ציבור, גם חרדים, פעילי חברה ותנועת נוער אחת, תנועת הצופים, אשר קינחה את עמלה בהמנון התנועה.
מלבד כל הסממנים לקיומו של טכס, כמו הורדת הדגל לחצי התורן, הדלקת אבוקת הזיכרון, אמירת קדיש, פרק תהילים, נאומים של נבחרי ציבור, שירים של בני נוער, מתנועת הצופים, היה האירוע הפעם בשיאו, ומעניין מה כבר יתכננו יוזמי הטכס הזה, מיכאל קריספל בנו של פנחס קריספל ז"ל אחד השמות המעטרים את האנדרטה.
ממש לפני סיום הטכס, הוגש 'הקינוח' אם אפשר לומר כך, איריס בקול רועד, איריס בן שימול, עומדת לפני הקהל, כולם רואים אותה, והיא לא, כולם שומעים אותה והיא שרה בקול מרגש ומרטיט לבבות. כאשר איריס שרה, לא הייתה נפש אחת בסביבה שאננה, לא יהיה עובר אורח, שלא עצר להביט מנין בוקע הקול האלוקי הזה. האם מן השמים הוא או אולי מן הארץ....
עזבו רגע את השיר, שיר תפילה לישועות, 'אשא עיני אל ההרים'- עיוורת מתפללת לקב"ה, 'מאין יבוא עזרי'. כל מילה בפרק הזה מספר תהילים היא בקשה ושבח לקב"ה. תארו לכם כאשר אישה שרה את מילותיו. כן, האישה עצומה הזו ריגשה והרטיטה כל לב עומד ושומע בטכס לשבעת חללי מלחמת ששת הימים. היא עשתה לטכס מה שיכולה עפרה חזה לעשות לטכס ציבורי אם תקום לתחייה.
התרגשות עצומה ומשמעותית בהחלט הייתה הופעתה של הזמרת. איריס תושבת בית שמש בחמש עשרה השנים האחרונות התרגשה בסיום שירה כאשר ראש העירייה ד"ר עליזה בלוך ניגשה אליה וחיבקה אותה בחום. איריס מסכמת: "כבוד גדול לי להשתתף בטכס המרגש שערכתם".
