בין 22 ל-29 בנובמבר 2016 פרצו שריפות יער וחורש במקומות רבים ברחבי הארץ, חלקן בעקבות הצתות מכוונות. השריפות הללו התפשטו לבתי מגורים ולמבני ציבור ביישובים. עוצמתו ומאפייניו הייחודיים סיכנו תושבים רבים. לפיכך מרבית הגופים שהתמודדו עמו ועם תוצאותיו, והרשויות המקומיות ביניהם, פעלו על פי נוהלי החירום שלהם.

במהלך גל השריפות, שהיה החמור ביותר בתולדות המדינה בנזק לרכוש ולסביבה, טיפלה הרשות הארצית לכבאות והצלה ב-1,773 שריפות בשטחים פתוחים, מהן 161 שריפות גדולות וחמורות. השריפות כילו שטחים בהיקף של יותר מ-41,000 דונם, ובמהלכן נפגעו. כ-1,900 דירות - מהן כ-580 נפסלו למגורים - וניזוקו 123 כלי רכב. הנזקים שנגרמו במהלך גל השריפות ועלויות ההתמודדות עימו, כפי שדווחו בדוח זה, הסתכמו ב-647 מיליון שקלים לכל הפחות, וסכום של כ-366 מיליון שקלים מתוכם ניתן על ידי המדינה כפיצוי מיוחד. באזורנו: ביישוב נווה שלום פונו 58 משפחות. בנטף פונו 200 משפחות ובית אחד נשרף כליל. בבית מאיר פונו 320 משפחות וארבעה בתים נפגעו.

גל השריפות בנובמבר 2016 חזר והציף את הליקויים שהועלו בדוחות קודמים ונשארו בעינם, בלא שתוקנו. כמו כן, הוא השיב לסדר היום את סוגיית אירועי החירום האזרחיים, המקיפה בין השאר את היערכותן ומוכנותן של הרשויות המקומיות לאירועים אלה, את הפעולות למזעור נזקיהם ואת הטיפול באוכלוסייה בעת התרחשותם.

בחודשים אוגוסט 2017 - מאי 2018 בדק משרד מבקר המדינה, לסירוגין, היבטים בהיערכות למניעת שריפות של הרשויות הרלוונטיות ובהן המועצה האזורית מטה יהודה ואת התנהלותה במהלך גל השריפות. עוד נבדקו היבטים כספיים של גל השריפות - בחינת הנזקים שנגרמו במהלכו; עלויות ההתמודדות עימו ועם השפעותיו; ובחינת התהליך שבמסגרתו נתנה המדינה לרשויות המקומיות שנבדקו, למשרדי ממשלה ולגופים נוספים פיצוי על הנזקים שנגרמו להם. הבדיקה כללה מעקב אחר תיקון הליקויים שהועלו בדו"ח על השריפה בכרמל ובדו"ח על היערכות לשריפות ולפגעי מזג אוויר.

בהיבט החקיקתי, הצעת חוק מוכנות העורף כוללת הסדרה בעניין חלוקת האחריות להכנת הרשויות המקומיות לאירועי חירום. בין היתר, היא מטילה אחריות על ראש הרשות המקומית להיערכות לחירום בתחומה. כמו כן, היא קובעת את החובות החלות על הרשות המקומית, לרבות בקשר לנושאים האלה: הכנת תקציב היערכות לחירום ואישורו; הכשרת עובדי הרשות; הכנת מקלטים ציבוריים; היערכות לקליטת אוכלוסייה מפונה. על פי הצעת החוק, ההנחיה המקצועית להיערכות הרשויות המקומיות לחירום תינתן על ידי משרד הביטחון, דהיינו רשות החירום הלאומית (רח"ל) ופיקוד העורף, אך על שר הפנים תוטל האחריות לבצע פיקוח ובקרה אחר היערכותן של הרשויות המקומיות לחירום. בדברי ההסבר להצעת החוק צוין כי "מדובר בתפקידו הטבעי של משרד הפנים וביצוע פיקוח ובקרה בתחום זה בא על רקע חובותיו הכלליות של משרד הפנים לפי כל דין".

מרכז המחקר והמידע של הכנסת הכין במאי 2017 מסמך על היערכות הרשויות המקומיות לרעידות אדמה. במסמך צוין כי משרד הפנים מתנגד לחלקים מהצעת חוק מוכנות העורף, ובפרט להכפפתו למשרד הביטחון בסוגיות שונות (ובכלל זאת חובת דיווח וביקורת) וכן לסוגיות שעניינן תקצוב היערכותן של הרשויות המקומיות לחירום. נכון לאוקטובר 2018, טרם אושרה הצעת החוק.

צילום: רשות הכבאות, תחנה אזורית בית שמש

ההתראה המוקדמת

נציגי רשות הכבאות ביצעו סיורים ביישובים שבתחום המועצות האזוריות שנבדקו בדו"ח זה. כך למשל, סיורים שנערכו במרץ 2015 ביישוב בית מאיר וביולי 2015 ביישוב נטף; בעקבות הסיורים גיבשה רשות הכבאות הנחיות לביצוע פעולות להגנה מפני שריפות. ההנחיות נשלחו לאגודות החקלאיות  ולמזכירויות היישובים, והעתק מהן נשלח למועצה האזורית. בסיכומי הסיורים ביישובים בית מאיר ונטף ציינה רשות הכבאות, כי על המועצה האזורית לפעול בשיתוף פעולה עם היישובים ולתת את מלוא העזרה הנדרשת להכנתם לכל תרחיש שריפה.

בביקורת עלה, כי המועצות האזוריות שנבדקו לא פעלו ליישום הנחיותיה של רשות הכבאות ליישובים בתחומן, וזאת חרף האחריות המוטלת עליהן, ולא פעלו לכך שהיישובים יבצעו את ההנחיות בעצמם. כך למשל, המועצה האזורית מטה יהודה לא ביצעה את הנחיות רשות הכבאות ואף לא פעלה מול היישובים בית מאיר ונטף על מנת לוודא שהם מבצעים אותן. כתוצאה מכך, היישובים האמורים לא היו ערוכים לגל השריפות.

הביקורת בחנה כמה היבטים בהיערכות ובמוכנות לשריפות של הרשויות המקומיות והיישובים שנבדקו, ובין היתר את יישום הנחיות רשות הכבאות. רשות הכבאות הכינה בשנים 2016-2013 רשימה של 294 יישובים מוגנים ובהם בית מאיר ונטף, וכן רשימה של 55 כבישים מוגנים, ובהם כביש הגישה לבית מאיר וכביש הגישה לנטף. נמצא כי עד גל השריפות בנובמבר 2016, הרשויות המקומיות שנבדקו ונכללו ברשימה לא הכינו תכנית הגנה.

צילום: רשות הכבאות, תחנה אזורית בית שמש

 

יצירת מעטפת הגנה והכשרת אזורי חיץ

בית מאיר: בגל השריפות ניזוקו ביישוב ארבעה מבנים. במהלך השנים 2014-2016 נערכו ביישוב סיורים בנושא בטיחות אש והגנה מפני שריפות בהשתתפות נציגי רשות הכבאות, המועצה האזורית והיישוב. בסיכומי הסיורים נדרש היישוב בין היתר לבצע אזורי חיץ בכל השטחים שאינם בשליטת רשות הטבע והגנים. עד פרוץ גל השריפות לא ביצע היישוב אזורי חיץ כפי שדרשה רשות הכבאות. באפריל 2017 שלח מחוז ירושלים של רשות הכבאות מכתב התראה למזכיר היישוב בית מאיר, ובו צוין כי "נכון לתאריך שליחת המכתב לא נעשו שום פעולות בשטח על מנת להקטין את הסכנה לתרחיש שריפה בכלל האזורים שלעיל ולא נעשו כל פעולות לצורך יישום ההנחיות שניתנו ליישוב בשנים האחרונות". מזכיר היישוב בית מאיר מסר לצוות הביקורת כי היישוב לא ביצע את הנחיות רשות הכבאות האמורות.

נטף: היישוב מוקף בשמורת הטבע כפירה', שבאחריות רשות הטבע והגנים (רט"ג), ובחלק מהמקומות גבול השמורה צמוד לגבול חלקות התושבים ומרוחק 40-60 מטר מבתיהם. במהלך גל השריפות נשרפו ביישוב בית מגורים ובית עסק. בשנים 2014-2015 נערכו ביישוב סיורים בנושא בטיחות אש והגנה מפני שריפות בהשתתפות נציגי רשות הכבאות, המועצה האזורית והיישוב. בסיכומי הסיורים נדרש היישוב בין היתר לבצע אזורי חיץ בכל השטחים שאינם בשליטת רשות הטבע והגנים. בעקבות סיורים אלו הכשיר הוועד המקומי אזור חיץ בצידו הצפוני של היישוב. עד מועד סיום הביקורת לא סיים היישוב נטף להכשיר אזורי חיץ בכל השטחים שאינם באחריות רט"ג.

אי-ביצוע הנחיות רשות הכבאות להכשרת אזורי חיץ הותיר את תושבי היישובים בית מאיר ונטף ואת רכושם חשופים לסכנה ולנזקים במהלך גל השריפות. על הוועדים המקומיים ביישובים אלה לפעול ליישומן של הנחיות רשות הכבאות.

הוועד המקומי נטף מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מאפריל 2018 כי במהלך שנת 2017, על פי החלטת הוועד המקומי ובהסכמת התושבים, נכרתו ברחבי היישוב כ-250 עצי אורן בהוצאה של כ-150,000 שקלים. הוועד המקומי ציין בתשובתו כי במקביל פעלה רט"ג להכשרת קווי חיץ נוספים בתחום השמורה.

גם לאחר גל השריפות לא פעלה המועצה האזורית מטה יהודה מול היישובים שבתחומה ליישום הנחיות רשות הכבאות להכשיר אזורי חיץ ולא הקצתה להם תקציב לשם ביצוען. המועצה האזורית מטה יהודה מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מאפריל 2018 כי לביצוע הנחיות רשות הכבאות נדרשים תקציבי ענק - כמיליון שקלים ליישוב. עוד מסרה המועצה כי אם תקבל תקציבים ייעודיים לנושא זה היא תפעל לביצוע ההנחיות.

צילום: רשות הכבאות, תחנה אזורית בית שמש

 

הכשרת דרכי מילוט

כל 57 היישובים שבתחום המועצה מוקפים יער וחורש והוגדרו על ידי רשות הכבאות כיישובים מוגנים. נמצא כי לכמה מהיישובים קיימת דרך גישה אחת בלבד, המוקפת ביער, ומצב זה סיכן את התושבים במהלך גל השריפות.

בית מאיר: כביש הגישה היחיד ליישוב נמצא באחריות נתיבי ישראל (נת"י), והוגדר על ידי רשות הכבאות ככביש מוגן. בסיכומי סיורים שערך בשנת 2015 מחוז ירושלים של רשות הכבאות צוין כי "בשטח נצפו עצים ושיחים אשר יש לכרות ולדלל", וכי רשות הכבאות העבירה לנת"י דרישות לביצוע אזורי חיץ לאורך הכביש. בעבר נבחנה האפשרות ליצור דרך מילוט נוספת על ידי הכשרתה של דרך עפר שבאחריות רט"ג, היורדת מהיישוב לכיוון דרך בורמה, למעבר כלי רכב, וכן הכשרת קטע מדרך בורמה למעבר רכבים שאינם רכבי שטח. מזכיר היישוב מסר לצוות הביקורת ביולי 2017 כי רט"ג לא אישרה להכשיר את קטע הדרך שבאחריותה כדרך מילוט ליישוב. במהלך השריפה התאפשר פינוים של התושבים רק לאחר שרשות הכבאות הציבה לאורך כביש הגישה כבאיות שהתיזו סילוני מים על רכביהם. רט"ג מסרה בתשובתה כי "לא עלה הצורך בדרכי מילוט נוספות מאף גורם רשמי כל שהוא וזאת מתוך ההבנה שאין זה מצדיק פגיעה נוספת ביערות".

נטף: כביש הגישה היחיד ליישוב נמצא באחריות נת"י, ורשות הכבאות סיווגה אותו ככביש מוגן. בעבר נבחנה האפשרות להכשיר דרכים נוספות לצורכי מילוט, אך לאחר בדיקה הן נמצאו לא מתאימות. בסיכומי סיורים שערך מחוז ירושלים של רשות הכבאות בשנת 2015 צוין, כי רשות הכבאות העבירה לנת"י דרישות לביצוע אזורי חיץ לאורך הכביש, וכי דרישות דומות הועברו גם לקק"ל, המחזיקה ביער העוטף את כביש הגישה ליישוב. בשל האש שהשתוללה במהלך גל השריפות סביב הכביש נשקל גם פינוי אווירי, אך לבסוף התאפשר פינוי התושבים בבטחה רק לאחר שכבאיות ליוו את רכביהם הפרטיים והתיזו עליהם סילוני מים. הוועד המקומי נטף מסר בתשובתו כי בעבר פנה לקק"ל בבקשה להכשיר קו חיץ לאורך כביש הגישה ליישוב, וכי "בשנת 2013 נכרתו עצים רבים מאוד ששיפרו את הבטיחות בכביש". הוועד המקומי הוסיף כי ניתן וצריך להרחיב את קו החיץ האמור, וכי פנה שוב לקק"ל וממתין לתשובתה.

לטענת מבקר המדינה, מתוקף אחריותה של המועצה האזורית מטה יהודה לביטחון תושביה, עליה לפעול מול נת"י, רט"ג וקק"ל על מנת להכשיר אזורי חיץ רחבים דיים לאורך כבישי הגישה ליישוביה, שיאפשרו מילוט תושבים בעת שריפה.

 

היערכות תשתיות מים

אספקת המים לכל יישובי מטה יהודה מתקבלת מחברת 'מקורות'. על פי הדו"ח, במהלך גל השריפות היו מצבים של מחסור במים לצורכי כיבוי ביישובים שנפגעו.

בית מאיר: מערכת המים במושב בית מאיר ישנה מאוד וסובלת מפיצוצים תכופים. עקב כך, לחץ המים הוא כ-1.5 אטמוספרות בלבד, ואינו מספיק לצורכי כיבוי שריפות. נוסף על כך, כאשר פותחים את ברזי הכיבוי שבחלקו התחתון של המושב לא מגיעים כלל מים לחלקו העליון בשל מבנהו הטופוגרפי, על צלע הר, ופתרון הבעיה מחייב פיצול של מערכת המים. הועלה, כי האגודה החקלאית במושב השקיעה בחמש השנים האחרונות כשני מיליון שקלים לשיפור מערכת המים, אולם אין לה מקורות תקציביים להשקעות נוספות במערכת, הנאמדות בשני מיליון שקלים נוספים.

נטף: היישוב מקבל אספקת מים בגרביטציה באמצעות צינור בקוטר של 4 צול. בזמן השריפה, כשנפתחו ביישוב ברזי כיבוי רבים, ירד הלחץ, ולכן נפסקה אספקת המים לבתים אחדים. לפני גל השריפות פנה פעמים רבות הוועד המקומי נטף לחברת 'מקורות' בבקשה להגדיל את הספיקה. רק לאחר אירוע השריפה הגיעו הוועד המקומי וחברת 'מקורות' להסכמה כי יש צורך להקים בריכת איגום בנפח של 1000 מ"ק בחלקו העליון של היישוב, כדי שתיתן מענה לצריכת שיא של מים בזמן שריפה. חברת 'מקורות' פנתה לרשות המים לצורך תכנון מערכת אספקה חדשה ליישוב, שתכלול גם את צורכי כיבוי האש. ואולם, על פי הנחיות רשות המים היא התבקשה לתכנן את האספקה לצרכים רגילים, ללא כיבוי אש, ונמסר לה שאת הפער בין השקעתה ובין העלות הנדרשת להגדלת המערכת לצורכי כיבוי אש תשלם המועצה האזורית מטה יהודה. המועצה האזורית מטה יהודה מסרה בתשובתה כי נושא תשתיות המים בתחום המועצות האזוריות הוא באחריות ספקי המים המקומיים, ו"למועצה אין סמכות בנדון".

לטענת מבקר המדינה, מתוקף אחריותם לביטחון תושביהם ולמניעת שריפות בתחומם, על המועצה האזורית מטה יהודה והוועדים המקומיים בית מאיר ונטף לפעול מול רשות המים, חברת מקורות וספקי המים המקומיים, כדי שיטפלו בהקדם במערכת המים במושב בית מאיר ויפעלו להקמת בריכת איגום ביישוב נטף, שתוכל להבטיח אספקת מים סדירה לצורכי כיבוי אש במקרה של שריפה עתידית.

צילום: רשות הכבאות, תחנה אזורית בית שמש

 

אי-תרגול מערכי החירום לשריפות

בדו"ח על היערכות לשריפות ולפגעי מזג אוויר צוין, כי במסגרת תהליך הפקת לקחים מאירועי סופת השלגים בדצמבר 2013, שערכה המועצה האזורית מטה יהודה, הועלה הצורך בהקמת צוות חירום יישובי (צח"י) על בסיס מתנדבים בכל אחד מיישובי המועצה. בנושא זה העיר אז משרד מבקר המדינה כי על המועצה לקדם, בשיתוף היישובים השונים, את הקמתו של צוות חירום בכל יישוב. על פי הדו"ח, למרות פעולותיה של המועצה להקים צח"י ביישוביה, שכללו עריכת כנסים בעניין ושליחת מכתבים לתושבים, היא לא הצליחה, עד פרוץ גל השריפות בנובמבר 2016, לגייס מתנדבים מקרב תושבי היישובים לאיוש צוותי החירום.

הועלה בדו"ח, כי רק לאחר גל השריפות הוקם צח"י ביישוב בית מאיר. הצוות החל לקבל הדרכות וערך רשימות מעודכנות של תושבי היישוב, שבהן גם מידע מלא בעניין תושבים מבוגרים או בעלי מוגבלות הזקוקים לסיוע מיוחד בעת שריפה. עוד עלה בדו"ח, כי במסגרת תהליך הפקת לקחים מאירועי גל השריפות שקיים הוועד המקומי נטף, הוחלט להקים ביישוב צח"י. בינואר 2018 היה בעיצומו תהליך ההקמה של הצוות, הכולל הכשרות וחלוקת תפקידים. כמו כן, הוחלט להקים צוות מיוחד לפינוי גני הילדים וכן יחידת ג'יפים, על בסיס כלי הרכב של תושבי היישוב, על מנת שתסייע לפנות תושבים בעת הצורך.

חשיבותם של הצוותים ונחיצותם קיבלו משנה תוקף במהלך גל השריפות. לטענת מבקר המדינה, על המועצה האזורית מטה יהודה לפעול להקמתם של צוותי חירום יישוביים בכל אחד מיישוביה, ובפרט ביישובים הנמצאים הרחק ממוקדי סיוע והצלה. על המועצה ועל הוועדים המקומיים לוודא כי הצוותים מקבלים הכשרה מתאימה ומצוידים באופן שיאפשר להם לתפקד במידה מיטבית בעת אירוע חירום.

 

ליקויים בהתנהלות מרכזי ההפעלה

מרכז ההפעלה (מרה"פ) של המועצה ממוקם במתחם המועצה האזורית, הסמוך ליישוב נחם. על פי נוהלי החירום של המועצה, כשמתרחשת שריפה גדולה מוקם חפ"ק של המועצה בקרבת מקום האירוע על מנת לסייע בתיאום עם הגורמים השונים. בשל העובדה שהשריפות פגעו בחלק קטן מיישובי המועצה, היא החליטה לא להפעיל את המרה"פ במהלך גל השריפות. המשטרה הקימה בקרבת כל יישוב שנפגע מתחמי חפ"קים, שכללו חפ"קים נפרדים עבור המשטרה, משטרת התנועה, רשות הכבאות, מד"א ופיקוד העורף.

לטענת המבקר, במהלך השריפות החליטה המועצה האזורית לא להעביר את המוקד שלה לעבודה במתכונת חירום, והוא המשיך להעביר את פניות התושבים, ובכלל זה פניות בנושאים הקשורים לשריפה, לטיפול המחלקות הרלוונטיות במועצה. המועצה לא ניהלה יומן אירועים ולא תיעדה את הערכות המצב שהתקיימו בחפ"קים ואת ההחלטות שהתקבלו בעקבותיהן.

משרד מבקר המדינה מעיר למועצה האזורית מטה יהודה, כי היה עליה לנהל רישום ותיעוד מסודרים של פניות התושבים והנושאים שטופלו במוקד במהלך השריפה, ובד בבד לנהל יומן אירועים מסודר כנדרש. קיומו של תיעוד מסודר ורציף חשוב למעקב אחר הטיפול בפניות התושבים, לבדיקת התנהלות המועצה במהלך האירוע ולהפקת לקחים.

מידע לציבור: ההנחיות מהמועצה והמידע לתושבים הועברו באמצעות מערכות התקשורת של הוועדים המקומיים ביישובים הרלוונטיים. עם זאת, בעיות כיסוי של הרשתות הסלולריות פגעו בהעברת המידע. לדוגמה, היה קיים קושי בקליטה סלולרית ביישוב בית מאיר. משרד מבקר המדינה מעיר למועצה האזורית מטה יהודה כי עליה למצוא פתרון שיאפשר העברת מידע לתושבים בעת אירוע חירום.

 

פינוי אוכלוסייה

בנוהלי החירום של המועצה נקבעו עשרה מתחמים שאליהם תועבר אוכלוסייה מפונה בעת חירום: חמישה בתי ספר של המועצה, ארבעה בתי מלון ומתחם המועצה. עוד נקבע בנוהל, כי המחלקה לשירותים חברתיים תהיה אחראית לקליטת התושבים המפונים ולהעמדת אמצעים לשהותם במרכזי הקליטה. במהלך גל השריפות פונו בהוראת המשטרה שלושה יישובים בתחום המועצה: נווה שלום ב-22.11.16; נטף ב-23.11.16 וב-25.11.16; ובית מאיר ב-25.11.16. תושבי בית מאיר התפנו בחלקם למושב שורש וחלקם לבתי קרובים ביישובים אחרים; ואילו תושבי נטף פונו למתנ"ס במועצה המקומית אבו גוש, ומשם עברו לבתי קרובי משפחה ביישובים אחרים.

הבדיקה העלתה, כי המועצה לא הספיקה להעמיד אוטובוסים לטובת פינוי היישובים האמורים והתושבים התפנו בכוחות עצמם, מאחר שהוראות המשטרה לפינוי מיידי התקבלו במועצה וביישובים עצמם באותו מועד. עוד עלה בבדיקה, כי בכמה מקרים פנו למוקד המועצה אזרחים מיישובים שמחוץ למועצה האזורית והודיעו כי אינם מצליחים ליצור קשר עם קרובי משפחה קשישים או סיעודיים המתגוררים ביישובים שפונו. בעקבות פניות אלו, נציגי המועצה בסיוע המשטרה, רשות הכבאות ומד"א הגיעו לבתיהם ופינו אותם. למועצה האזורית לא היו רשימות מפורטות של אוכלוסיות מיוחדות, לרבות תושבים קשישים או מוגבלים בתנועה, שיאפשרו לוודא אם הם התפנו מהיישובים או זקוקים לסיוע בכך.

הוועד המקומי נטף מסר בתשובתו כי בשני הפינויים של היישוב הוחלט שלא להכניס אוטובוסים ליישוב, שהכביש המוביל אליו היה עמוס בעשרות כבאיות, ניידות משטרה וכלי רכב של קק"ל ורט"ג, בשל חשש שהאוטובוסים ייתקעו בגודש התנועה, דבר שהיה מסכן אותם ואת התושבים שייסעו בהם.

משרד מבקר המדינה מעיר למועצה האזורית מטה יהודה ולוועדים המקומיים בתחומה כי עליהם להכין רשימות עדכניות של תושבים קשישים ושל תושבים מוגבלים בתנועה. זאת על מנת שבעת פינוי ניתן יהיה לוודא כי אותם תושבים קיבלו את ההנחיה להתפנות ולברר אם הם זקוקים לסיוע בכך.

 

תגובת המועצה האזורית מטה יהודה

מן המועצה האזורית מטה יהודה נמסר בתגובה: "מיד לאחר שוך גל השריפות הקימה המועצה צוות מיוחד, אשר כבר פעל לתיקון חלק גדול מהליקויים המופיעים בדו"ח. בימים אלו אנו לומדים את מסקנות משרד מבקר המדינה, וכמובן שנמשיך לפעול ככל שביכולתנו לתיקון ליקויים שנמצאו בדו"ח. יש לציין, כי על פי הערכת שמאי שהזמינה המועצה כחלק מתהליך הפקת הלקחים, עלות יישום המסקנות בדו"ח צפוי להגיע לעשרות מיליוני שקלים, וכי בהיעדר מקור תקציב ממשרדי הממשלה אין ביכולתה של אף רשות מקומית להוציא לפועל תכניות היערכות מסוג זה. אם לא די בכך, הרי שנזקי השריפה הקודמת הגיעו לכדי 6 מיליון שקלים, אך למרות בקשות חוזרות ונשנות ולמרות הזמן הרב שחלף, טרם הועברו למועצה תקציבים לתיקון הנזקים – ואלו בוצעו מתקציבה השוטף. אנו מודים למבקר המדינה ולאנשי משרדו על העבודה הרצינית והמקיפה".