בגן שלי גן רוחמה יש בנות ויש גם בנים.
הבנות משחקות בבובות ועגלות , חישוקים ,וסרטים צבעוניים. והבנים בגן רוחמה משחקים בקוביות, בחרבות,
בלגו משוכלל ובפינת מחשב הם הכי אוהבים להיות.
הגננת רוחמה מציירת, גוזרת, מקשטת את הקירות ,לפי עונות השנה ,חגי ישראל ,יום האם, יום המשפחה,וחופשות.
הסייעת שולה מנקה את הגן , מחבקת אותנו, ושרה שירים, משחקת איתנו בארגז החול,ומצחיקה אותנו כשהיא שרה
שירים. לפעמים עושה לנו פרצופים ומחקה חיות מצחיקות.
יום אחד הגיעה לגן רוחמה ילדה ושמה יוליה, רציתי להיות חברה שלה ,ידעתי שנהיה חברות הכי טובות,
אני ויוליה החברות הכי טובות בגן רוחמה.
רציתי לדבר איתה ,לספר לה על הילדים בגן ואיזה כיף בגן רוחמה ,אבל יוליה לא כל כך דיברה.
היא לבשה שמלה לבנה יפה,נעלי בובה לבנות עם סרט לבן והיו לה צמות ארוכות עם סרט פפיון בסוף הצמה.
השיער שלה היה בצבע זהוב כמו חול הים והעיניים שלה כחולות כמו מעמקי הים והיא יפה כל כך יפה.
אבל למה היא לא מדברת.? היא ישבה ליד השולחן יצירה וצבעה בצבעי פנדה את הדף הלבן,
ישבתי לידה וביקשתי מהסייעת שולה דף לבן , לקחתי את הצבע הירוק וציירתי דשא,היא הביטה בציור שלי.
ואני חייכתי אליה ונתתי לה את הצבע הירוק כדי שתצייר גם, היא הושיטה לי את הצבי החום שהיה לידה
ובצבע חום ציירתי עץ.
ההמשך יבוא....ילדה עם צמות.
