הסכמי העודפים הם חלק בלתי נפרד אך לא מחייב במערכת בחירות. בבית-שמש, למשל, 8 מתוך 11 סיעות מעוגנות בהסכם שכזה. במבשרת השכנה לעומת זאת, רק 2 מ-7.

להלן רשימת ההתקשרויות בבית שמש:

יהדות התורה עם ש"ס

הבית היהודי עם הליכוד

עתיד העיר (מוטי) עם בית שמש שלנו (ריצ'רד)

בית שמש מאוחדת (עליזה) עם כולנו (מנשה אליאס)

דור אחר (בלעיש), בני תורה (עץ- מלאכי כיטוב) ושבת אחים (הרב עסיס) - ללא הסכם עודפים.

וקצת על השיטה...

הסכם עודפים בא לידי ביטוי רק במקרה ששני הצדדים עבור את אחוז החסימה.

אם אף סיעה בהסכם לא עברה, העניין לא רלוונטי

אם רק סיעה אחת עברה, זו שלא עברה קולותיה לא נספרים בחישוב המנדטים ולסיעה שעברה רק העודף שלה בלבד. במלים אחרות, הסיעה שכן עברה נחשבת ככזו שאין לה הסכם עודפים...

כאשר שני הצדדים עברו מסכמים את מספר הקולות המשותף של שני הצדדים ומחלקים את הסכום ב'מודד למנדט' (המודד הוא סך כל הקולות של המפלגות שעברו את אחוז החסימה חלקי מספר חברי המועצה)

במקביל, מחלקים גם את קולות המפלגות שלא חתמו הסכם עודפים (וכן, כאמור, אלו שהצד השני שלהן לא עבר; להלן תיקראנה שתי קבוצות אלו - 'הבודדות'), כל אחת בנפרד, חלקי המודד למנדט.

בשלב זה מחלקים את המנדטים השלמים ל'בודדות' ולצמדי המפלגות אשר יש ביניהן הסכמי עודפים.

לאחר מכן מדרגים את גודל העודפים כאשר שתי סיעות אשר חתומות ביניהן בהסכם, מהוות כסיעה אחת לצורך העניין. מחלקים את העודף בהתאם לדירוג שהתקבל, מהגדול אל הקטן.

בשלב זה יש ל'בודדות' את מספר המנדטים הסופי שלהן.

לגבי הסיעות החתומות. לוקחים את מספר הקולות המצטבר של כל צמד שבהסכם ומחלקים אותו במספר המנדטים המשותף. לדוגמה מפלגה א' וב' יש להן אחרי חלוקת העודף שבעה מנדטים יחד. מחלקים את מספר הקולות המשותף ב-7.

מחלקים בין הסיעות מנדטים שלמים ולסיעה בעלת העודף הגדול יותר מנדט נוסף.