דו"ח חדש של '15 דקות' - ארגון צרכני התחבורה הציבורית, מדרג את היישובים בישראל על פי התחבורה הציבורית שפועלת בהן. הדו"ח, שמשווה את זמינות התחבורה ביחס לגודל היישוב ומספר התושבים, מצביע על ממצאים מדאיגים - במרבית היישובים בישראל אין תחבורה ציבורית בפריסה מספקת ובפרק זמן סביר וישנם פערים משמעותיים בין היישובים השונים.

המדד הקובע בדו"ח נקרא 'שיעור ההוגנות'. הציון הגבוה ביותר ניתן לנצרת עלית עם שיעור הוגנות של 346%. במקום ה-127 והאחרון תל שבע הבדואית שבדרום עם שיעור הוגנות של 4% בלבד. הדו"ח אשר פורסם היום (ראשון (21.10) באתר MAKO, מכיל את נתוניהם של 127 יישובים בישראל שבהם 10,000 תושבים ומעלה. בית שמש זוכה למיקום גבוה – 16 – עם שיעור הוגנות של 135%, הנשען על נתון של 123 הזדמנויות לעלות על קו תחבורה ציבורית בתוך פרק זמן של 15 דקות. על פי הדו"ח, מונה אוכלוסיית בית שמש109,800 נפש.

הדו"ח, שהופק מנתונים וכלי מדידה שפיתח נחמן שלף מעמותת "מרחב", קובע שהיישובים המובילים במספר ההזדמנויות הרב ביותר לשימוש בתחבורה ציבורית אינם היישובים המאוכלסים ביותר בישראל, ודווקא יישובים מאוכלסים וצפופים יחסית סובלים מהיעדר הזדמנויות לתחבורה ציבורית הוגנת.

מנתוני הדו"ח עולה כי דווקא במרכז, בגוש דן, התחבורה הציבורית לא מספיקה ומאלצת את התושבים להשתמש ברכב פרטי או בתחבורה ציבורית לא יעילה. מנגד, ערים קטנות יותר כמו נצרת עילית וביתר עילית מובילות ועוקפות ערים גדולות כמו תל אביב, ירושלים וחיפה. בתחתית הרשימה נמצאות דווקא ערים מרכזיות בישראל כמו: הוד השרון, גבעתיים, נתניה ורעננה, וכן ישובים ערביים גדולים כטייבה, אום אל פחם ושפרעם.

על פי הכתוב בדו"ח: "הממשלה אינה מתקצבת ומתכננת את התחבורה הציבורית בישראל על פי מדדים וקריטריונים אחידים ובכך מונצח הפער גם בתחבורה הציבורית בין אלו שידם משגת להתנייד ברכב פרטי ולבין אלו שידם אינה משגת".

לטענת ארגון '15 דקות', למרות שמשרד התחבורה הגדיר כבר בשנת 2015 הנחיות ברורות לתכנון התחבורה הציבורית. התוצאה, לפי הדו"ח, היווצרות פערים גדולים בין היישובים שגורמים לכך שהתושבים מוגבלים ביכולתם להתנייד לתעסוקה ולקבלת שירותים. אותם פערים בתחבורה הציבורית משפיעים בנוסף גם ישירות על יוקר המחיה, ומחירי הדיור. ככל שהתחבורה הציבורית מפותחת יותר, גדלות אפשרויות הדיור ופוחת הצורך באחזקת רכב באלפי שקלים בחודש. עוד מצוין בדו"ח, כי ביישובים שבהם תושבים התארגנו לשיפור המצב וגרמו להפעלת לחץ של הרשות המקומית על משרד התחבורה, ניכר שיפור בתחבורה.