מאת: ל. אלמליח
שעת בין הערביים בברוקלין. שלמה שם את פעמיו אל ביתו של רבו, הרב כץ. התנוחה בה מצא את רבו הדהימה אותו. הרב שכב על מיטתו מתייסר בכאביו. "רבנו, האם אינך חש בטוב?" חרד שלמה. "שמעתי בשורה לא טובה על ידיד" ענה הרב. תשובתו הותירה את שלמה פעור פה לרגעים מספר. כאבים וסבל מפאת בשורה לא טובה? הוא מעולם לא שמע על דבר כזה. ידו הרחומה של הרב כץ אחזה בחמימות ביד תלמידו "שלמה, סבלו של חברי הוא גם סבלי שלי, ולכן הוא פועם בי בעוצמה כואבת שכזו".
זריחה בשמי רוסיה
ח' אדר תר"ע (1910), אור זורח בבית קטן בפאתי העיירה ליפאוויץ שברוסיה, אור הממיס את הקור חודר העצמות, את הצרות והסבל. בן נולד לרבי ירמיהו ולרבנית מלכה כץ.
שלשה ילדים היו לבני הזוג, שתי בנות ובן. שנה אחת בעת שהיה רבי ירמיהו אצל רבו- האדמו"ר מבאיאן, הגיעה עת רצון לישועות. רבי ירמיהו שחשקה נפשו בילד נוסף ביקש להיפקד בבן למרות גילו המתקדם. הישועה לא אחרה לבוא ומשה זאב הקטן מילא את הבית באושר.
עדיו לגדולות
עד מהרה גילו הכל כי הילד הקטן מיוחד מאחיו. נשמתו הטהורה נמשכה לתורה כאל מגנט. משה זאב היה לומד בשקידה רבה, ובחשק עצום ועד מהרה עלה ונתעלה.
מלחמת העולם הראשונה. רוחות המלחמה מביאות את הרב ירמיהו להחלטה כי עליהם לברוח. בדרך חתחתים, בסבל בלתי יתואר עוברים בני המשפחה מעיר למדינה. לאחר תום המלחמה היגרו לאמריקה, שם פעל הרב רבות למען העמדת היהדות.
קרניים מחממות
כאשר נשק גילו ל- 60 היגרו הרב והרבנית לבית שמש. מבטיהם של תושבי רחוב קרן היסוד מלאי התמיהה והבוז לאיש השונה כל כך, התחלפו עד מהרה בהערצה עיוורת. הרב דובר היידיש והאנגלית מצא שפה משותפת עם כולם. מרוקאים ופרסים, בוכרים וגרוזינים- שפת הלב אחידה, והרב ידע לדבר בה.
לא חלפו שנים רבות ובית שמש משנה את פניה. במסירות ובאהבה אבהית מקרב הרב כץ את בניה של בית שמש לאביהם שבשמים, תוך שהוא פועל במגוון תפקידים למען האדרת היהדות בקרב התושבים.
צדקתו עומדת לעד
בית הכנסת הוותיק והמוכר- "תפארת אהל משה" שנקרא על שמו, הוקם בהדרכתו ובהכוונתו, כאשר בכל פרט מושקעת מחשבה רבה. בית הכנסת הפך לאבן שואבת לאנשי האזור.
כיום, לאחר פטירתו מקפידים גבאי בית הכנסת להמשיך את מורשתו של הרב, והמקום שוקק חיים בכל שעות היום- כולל לעשרות אברכים, פעילות נוער חווייתית, פעילות לשיקום אסירים, וארגון נשים לתמיכה בקהילה, ועוד.
איש האמת
בבית הכנסת אף נערך בליל יום השנה השמיני לפטירתו של הרב כץ ערב חיזוק. נשאו דברים הרבנים: הרה"ג שמעון ביטון שליט"א- רב העיר, הרה"ג עובדיה יוסף שליט"א- ראש הכולל, הרה"ג יצחק פנגר שליט"א, הרה"ג דוד בניזרי שליט"א, הרה"ג גולן ישראל דהן שליט"א. תלמידיו - הרב שלמה גוטפריד והרב דוד עסיס. ומר מאיר בלעיש- סגן ראש העיר ומ"מ שבא בשליחות העירייה כולה להביע את הוקרת פרנסי העיר על פעלם של הרב והמוסדות למענה.
ביום רביעי שעבר לעת ערב, ניצתו פנסי הרחוב, ואיתם ניצת אור בלב מאות משתתפי הכנס. ציבור מגוון היה- מבוגרים וצעירים מכל החוגים, ואף עזרת הנשים היתה מלאה. הקהל רותק לדברי חיזוק סביב מידת האמת שהיתה טבועה ברב כץ בכל הליכותיו.
שמונה שנים שאיש האמת איננו. אולם מורשתו העשירה ממשיכה לתת פרי בעיר בה השקיע את תמצית דמו. זכותו תגן עלינו.
