א' מירושלים נכנסה להיריון ספונטני וגילתה להפתעתה כי היא נושאת ברחמה תאומים. על פי התביעה, אף שהיריון תאומים נחשב להיריון בסיכון גבוה, בקופ"ח שם הייתה מטופלת, נערך מעקב היריון לקוי, כשבתיקה הרפואי של האם צוין רק פעם אחת כי היא נושאת שני עוברים ברחמה. על פי התביעה, ההיריון המשיך להתפתח מבלי שנתון זה זכה לכל התייחסות או לטיפול מיוחדים.

לדברי עוה"ד פייל ועוה"ד פרקש, במהלך חודש הריונה החמישי התגלה בבדיקת אולטראסאונד כי אחד משני העוברים אותם היא נושאת בבטנה - נפטר. לדבריהם, רופאי קופ"ח שבדקו אותה ועקבו אחר הריונה, טענו שאין צורך בטיפול מיוחד וכי עליה להמשיך את ההיריון כרגיל עד ללידה.

כשבועיים לאחר אותה בדיקת אולטראסאונד, הובהלה א' באמבולנס אל בית החולים הדסה עין־כרם, כאשר היא מצויה במהלכה של לידה פעילה. עוד באמבולנס של מד"א נולד העובר הראשון, ללא רוח חיים. בהגיעה לבית החולים הצוות הרפואי נערך לבצע ניתוח קיסרי כדי להוציא את העובר החי מבטנה, אך לבסוף האם ילדה בת פגה בלידה רגילה, וזאת בתום השבוע ה-25 להיריונה.

על פי התביעה, ברגעי חייה הראשונים, סבלה הפגה מדימום מוחי ועברה ניקורים להפחתת הלחץ התוך־גולגולתי. בנוסף סבלה היילודה, מקשיי נשימה עקב אי הבשלה מספקת של ריאותיה אשר היתה נמנעת אילו קיבלה את הטיפול המונע הנכון. היא הונשמה במשך 27 יום ושהתה בפגייה ארבעה חודשים. במהלך אשפוזה התברר לאם שבתה הפעוטה סובלת גם מליקויים בשמיעה ובראייה, ובהמשך התגלה כי היא לוקה גם בבעיות לבביות ובסיבוכים במערכת העיכול.  כמו כן, התגלו נזקים נוירולוגיים קשים אשר היו נמנעים עם קבלת הטיפול הנכון.

מומחה למיילדות: "הנחיית הרופא שלא לעשות דבר – מעוררת תדהמה"

פרופ' אילן כהן מ"פורום רופאים", מומחה למיילדות וגניקולוגיה שחוות דעתו צורפה לתביעה, קבע כי הנחיית הרופא שאיבחן את מות העובר בבדיקת האלוטראסאונד שלא לעשות דבר היא לא פחות מ"מעוררת תדהמה". לדבריו, האם, שהייתה צריכה בשלב זה לקבל הנחיה לפנות בדחיפות לרופאה המטפלת או לבית החולים, נשלחה במקום זאת לביתה. פרופ' כהן מסביר, שגם רופאת הנשים של האישה, הייתה צריכה לזמן אותה  ולהמליץ לה על טיפול מונע בעובר שנותר בחיים, אך לא עשתה זאת. כל אלו יחד, לפי פרופ' כהן, הביאו לסיבוכים רפואיים קשים בילדה ולשיתוק המוחין, הנובעים מכך שנולדה פגה ללא כל טיפול מונע. 

בתמיכת הוריה החלה הילדה תהליך שיקום ארוך, שכלל אין ספור ניתוחים וטיפולים שונים, כאשר היא סובלת מעיכוב התפתחותי, מוטורי ושפתי קשים ומוגדרת כלוקה בשיתוק מוחין. היא נזקקה להשגחה וליווי בפעולות שונות כמו רחצה והלבשה, ונאלצה להתנייד בעזרת סדים והליכון עקב הבדלי התפתחות בגפיים העליונות והתחתונות שלה, שלא איפשרו לה הליכה תקינה.

כפי שנטען בכתב התביעה שהגישה המשפחה נגד קופת החולים, כל היריון מרובה עוברים נקשר בשכיחות גבוהה יותר לסיבוכים מיילדותיים ובעלייה באחוזי הלידות המוקדמות ובסיבוכים הקשורים לפגות. עפ"י התביעה, הריונה של א' היה מלכתחילה היריון בעל סיכונים, עקב נשיאת תאומים, והפך מסובך ומסוכן אף יותר לאחר מות אחד מתאומיה ברחמה.

לדברי פרופ' כהן, טיפול מונע בסטרואידים היה מביא לעלייה משמעותית בבשלות הריאתית של הפגה ולאחוזי הישרדות גבוהים יותר וטיפול במגנזיום היה מגן על המוח מפני נזקים נוירולוגיים. טענתו של פרופ' כהן קיבלה אף חיזוק מסקר רפואי שקבע שמומלץ כי כל אישה הנמצאת בהיריון בסיכון ללידה מוקדמת תקבל סטרואידים ולכל הפחות, על הצוות הרפואי היה להציע טיפול במגנזיום על פי המידע הרפואי שהיה קיים כבר אותה עת. פרופ' כהן סיכם כי אילו הייתה האם מקבלת את הטיפולים המומלצים, ניתן היה למנוע את הנזקים שמהם סובלת בתה - ולכל הפחות להקטין אותם באופן דרמטי.

כיום, בגיל 15, מוגדרת הבת כנכה בשיעור של 100% לצמיתות. היא לומדת במסגרת חינוכית משולבת בירושלים. "הבת החברותית שלי עברה כל כך הרבה ייסורים ואנחנו איתה. רק כדי להגיע למצב שהיא הולכת באופן עצמאי נדרשו מאמצים אדירים. היא תמיד תזדקק לעזרה בתפקוד היומיומי ולהשגחה, וכל זה היה יכול להימנע ממנה, אילו היו מעניקים לי ולה את הטיפול המתאים", אמרה האם.

עו"ד פייל ועו"ד פרקש המייצגים את המשפחה מבקשים מבית המשפט המחוזי מרכז להורות לקופת החולים, לפצות את הילדה ואת הוריה בסכום של מיליוני שקלים, בנוסף לדרישת פיצוי על נזקים שייגרמו לילדה בעתיד. התיק נדון בימים אלה בביהמ"ש המחוזי מחוז מרכז בלוד.  

משרד עו"ד דוד פייל (בתמונה. צילום: רן כליף) ושות' http://www.df-law.co.il מתמחה ברשלנות רפואית, נזקי גוף ובתביעות מול חברות ביטוח ומוסדות רפואיים.

המאמר מוגש באדיבות רן שריר, יחסי ציבור לעורכי דין