מה דינו של העובר את קו התאריך במהלך ימי ספירת העומר?
'קו התאריך' הינו קו דמיוני הנמתח מצפונו של כדור הארץ לדרומו, ועל פיו נמנים ימי השבוע לשני צדדיו, כלומר: בשעה שמצידו המערבי מתחיל יום שני, בצידו המזרחי מתחיל יום ראשון, וכן הלאה; בענין מיקומו של הקו (ממזרח למערב) כתבו החזון איש ופוסקים נוספים דעות שונות. כאשר נפגש הקו ביבשה - לדעת החזון איש אין היבשה נחלקת לשני עברי הקו, אלא נגררת כולה למערבו (לכיוונה של ירושלים, הנמצאת במערבו של קו התאריך).
ומי שהיה במזרחו של קו התאריך, וספר שם - למשל - יום ג' לעומר, ונסע לכיוון מערב (עם מהלך השמש) ועבר את קו התאריך, והגיע למקום בו ספרו כבר ד' לעומר, ובתחילת הלילה הבא יספרו בו ה' לעומר, דעת הגרש"ז אויערבך שבהגיעו אל המקום מבעוד יום יספור ד' לעומר, ובלילה יספור ה' לעומר בברכה.
וכן להיפך, מי שהיה במערבו של קו התאריך, וספר ג' לעומר, ונסע לכיוון מזרח (נגד מהלך השמש) והגיע למקום בו ספרו ב' לעומר, ובתחילת הלילה הבא יספרו ג' לעומר, דעת הגרש"ז אויערבך שיספור בלילה ג' לעומר ללא ברכה, וימשיך לספור את שאר הימים בברכה.
ומי שהיה במזרחו של קו התאריך, וספר שם - למשל - יום ג' לעומר, ונסע לכיוון מערב (עם מהלך השמש) ועבר את קו התאריך, והגיע למקום בו ספרו כבר ד' לעומר, ובתחילת הלילה הבא יספרו בו ה' לעומר, דעת הגרש"ז אויערבך שבהגיעו אל המקום מבעוד יום יספור ד' לעומר, ובלילה יספור ה' לעומר בברכה.
וכן להיפך, מי שהיה במערבו של קו התאריך, וספר ג' לעומר, ונסע לכיוון מזרח (נגד מהלך השמש) והגיע למקום בו ספרו ב' לעומר, ובתחילת הלילה הבא יספרו ג' לעומר, דעת הגרש"ז אויערבך שיספור בלילה ג' לעומר ללא ברכה, וימשיך לספור את שאר הימים בברכה.
[מתוך ביאורים ומוספים למשנה ברורה מהדורת 'דרשו', סימן תפט, 73 ]
