יום חשוב בחייה של העיר או אולי מסמר הקבורה שלה? תלוי את מי תשאלו.  בטכס החגיגי   לכבוד חתימת הסכמי הגג לבנית 21.5 אלף יח"ד  בשכונות חדשות, ניתן היה לחוש באופוריה  האוחזת בשלטון, קואליציה של 16 חברים, פועלים באחדות...  התבטאויות רגילות שחזרו על עצמם בכל ביקור ממלכתי שנערך כאן באחרונה.  הפעם הם קיבלו משמעות חדשה: אתגר להתקיים כאן ולקיים חברה מגוונת בארץ הקודש.

ויש ביקור ויש מאחורי הפרגוד.  יש היה ועל כך עוד נכתוב. בבית אצל פעילת הליכוד קטי שטרית נשמעו דברים שונים לגמרי ממה שנשמעו על הבימה החגיגית  בברנקו. אמרנו אופוריה, למה לקלקל.  באמת הייתה אוירה חגיגית, כיבוד כיד המלך שעלה  עשרות אלפ שקלים.  מזג אויר היטיב עם האורחים ולא הייתה שום סיבה לקלקול האווירה.  

 שר הפנים אריה דרעי היה היחיד  שחש במצוקה,  הוא לא התכחש לרגשותיו של ריצ'רד פרס שבאופן נועז קם למחות.  דרעי  מבין,  ואפילו התחייב לעשות לפתרון המצוקה. האם יש לו  פתרון קסם? הלואי.

טכס  החתימה  על הסכמי הגג לא היה צריך להתקיים, הא היה מיותר. אבל ואם רוצים אז צריך לקיים אותו כהלכתו. כך יוכלו   משה אבוטבול להתהדר בדף חשוב בהיסטוריה שלה, כך יוכל משה כחלון לקבל מחמאות על  תכניותיו להסכמי הגג ומחיר למשתכן, וכך ובעיקר יוכל נתניהו להציג כאן אחדות בתוך ממשלתו.  בכל זאת זו הופעה פומבית ראשונה של  נתניהו וכחלון על במה אחת.

 התפאורה מצויינת,  אולם ברנקו וייס קטן המידות נבחר בכוונה, אין ציפיה למלא אולם גדול יותר וככל שהאולם קטן כך  הציבור עשוי להתרשם במידת הצפיפות. הוזמנו  אנשים,  חלקם די מוזר היה לראותם שם. הם עזבו את העיר אבל כנראה נשמתם בוערת  כאשר מדובר בכל ענין הקשור לבית שמש. חלק מהמוזמנים  הם קרובים לצלחת. למה הם נבחרו ולא אחרים? ראינו שם בעלי עסקים מאיזור התעשיה בעוד חבריהם אפילו לא ידעו על קיום האירוע. למה האפליה? למה אלה הוזמנו ואלה לא, היו תשובות. נחסוך אותם מכם....  נראה כי  הקפידו על סלקציה, הזמינו רק את מי שרצו, אחרים 'נשכחו'. מה לעשות אי אפשר להזמין את כל בית שמש התירוץ הרשמי.

 על הבימה הוקרנו סרטונים שעשויים בטוב טעם,  כמובן  תוך הבלטת הראיס ירום הודו,  ירושלים של זהב, בית שמש של אויר אור ואווירה.  איזה יופי!! כאילו שאני חי בעיר אחרת... הכל מבריק, ירוק.  צילום מהאויר,  לא רואים את הלכלוך, לא רואים את הבורות בכבישים, לא רואים את המדרכות ההרוסות, לא רואים את  הבתים ומה שבינם,  מלמעלה הכל נראה נפלא. רואים את הגגות האדומים, אפילו העשבים  נראים היו איזה כר דשא נרחב...  אפילו איצטדיון ירוק היה לנו....  כאילו ביקשו למכור לנו  טיסת סיור  מעל פארק  טבע  ללא גבולות. חסר היה רק הדינוזאורים....  או שהיו ואני לא ראיתי.

על הבימה התיישבו מכובדים,  ראש ממשלה אחד, שלושה שרים , ראש עיר ויו"ר ועדת משנה לתכנון ובניה.  גרינברג ראה והתפחלץ. המנחה קיבל לידיו חומר  והוא הקריא אותו.   עופר חדד אכזב אותי לפחות,  חשבתי שיאמר משהו מקורי.  כנראה הכתיבו לו והוא אמר תשבחות... אוי.  והוא פתח  בשירת פיוט על  האיש שתחת הנהגתו הגיעה בית שמש מעיר קטנה מצומקה לכדי 115 אלף!! איזה מזל שהיה כאן אבוטבול אחד.  

 והם דיברו וחילקו מחמאות  איש לרעהו, וכמה טוב שהממשלה הזאת קיימת, כי לפניה ואחיה לא תהיה עוד ממשלה כזו טובה. גלנט  על דרעי, ודרעי על כחלון, וכחלון  אפילו מכה על  הפודיום שלפניו: כאילו היה ניסנקורן.   כבר שכחו את כל המרורים שעם ישראל מלקט בדרך לפסח...  אחרי הסופרלטיבים מגיע  יו"ר העצר נתניהו, ביקורו האחרון בעיר היה לפני שלוש שנים. היום קצת מקריח,  קצת עם בעיות  מאגף החקירות ב- 443, קצת מזה קצת משם, אך זה לא  זה.  גם הוא מחמיא לראש העיר של כולנו, יש אתגרים ויש צורך והבשורה תצא מכאן מבית שמש, של חיים ביחד של חיים בשותפות. עד ששאלתי את עצמי אם נתניהו  מקבל עדכוני שטח   או שאינו קורא את קטעי יפעת על בית שמש ומה שמעניין אותו זה קטעי עיתונות על סיגרים.

 היתה חגיגה.  לטעמי חגיגה  מזוייפת. ביציע ישבו הרבה אנשים מזוייפים, אנשים שחלקם שמחו על דיכוי  חלק אחר שלא ישב שם. והחלק הנוסף שהגיע לאולם ברנקו וייס הגיע לא בגלל שממש זה נוגע לו בנשמה,   בגלל שיש לו  אינטרס אחר. צריך לפרט?   נחסוך מכם.  ונסכם במה שפתח שלום אדרי במקום אחר: האם מעמד ממלכתי כזה אינ ראוי שיסיימו בו  בשירת התקוה?  כן מר נתניהו, מר כחלון, האלוף במיל גלנט. לנו זה עדיין חשוב.  התקוה. כל עוד בלבב פנימה נפש יהודי הומיה. יחי ההבדל הקטן.....