שי שלי, דוד יחיד ומיוחד שלי:
איך מעיזה לה השמש לזרוח?! איך??
מציאות חיי וחיים של רבים השתנתה ללא היכר.
משבת בבוקר אני בשוק חיי.
עד היום השתמשתי במונח הזה בקלות יתר.
זהו שוק חיי. אין הלם גדול וכואב מזה. פשוט אין.
היו את החיים עד ש...ויש את החיים מעכשיו. המוח מנסה לעכל את המציאות הנוראית שנכפתה עליו ולא מצליח להפנים. אני כל כך אוהבת אותך. אהבה שהיא גדולה מכל תחביר אפשרי. היית בשבילי כל כל הרבה. מקווה שידעת.
ליווית אותי בכל צעד ושעל בחיי. תמיד היית שם, תמכת ועודדת, בכל שיגעון שלי, תמיד היה לי את הגב שלך. מאז שאני זוכרת את עצמי... אני זוכרת את אהבתך למוזיקה. כשהייתי בת 12 אמרת לי: "מתי שתרצי דיסק אני כאן. חופשייי", ואפילו כשקניתי מוזיקה לא מהסוג הכי משובח, היה לי כל דיסק אפשרי, כל מה שכולם סביבי יכלו לחלום. דאגת להעשיר את עולמי בצלילים שיישארו בליבי ובהווייתי לעד. כל כך הרבה שירים יפים יזכירו לי אותך... זוכרת ששמענו יחד את "מלחמת העולמות", זוכרת את המנגינות הדרמטיות, ואת ההסברים שלך כאילו זה היה אתמול.
בגיל 16 רציתי להצטרף למשלחת בארה"ב, מיד כששמעת, דאגת לסדר הכל, שלא יחסר לי כלום. היית ככה עם כולנו, גם עם אימי ואחי, היית מאז ומעולם כמו אב לכולנו.
ביום ההולדת שלך שוחחנו, כיוון שאני בעצמי "חגגתי" יום הולדת שבוע קודם לכן... צחקנו ביחד ושחררנו קיטור, על כמה לא בא לנו לחגוג, לא אוהבים הפקות, וכמה "הציקו" לנו החברים שנחגוג, כי ככה. כמה שנאת את החורף. אני, בדיוק כמוך נוהגת להתלבש טוב טוב, שלא תישאר אף פיסת עור חשופה.
היית בשבילי כמו אבא, יותר מאבא, היית דוד וחבר, והכל. עוד לפני שעלתה בעיה בכלל, הגשת לי פתרון. שקדנו ביחד לפני שלוש שנים על מודל אדריכלי ללימודים שלי, איזה ידיים יש לך, איזו פדנטיות, איזו תשומת לב לפרטים הכי קטנים כמה רגישות. תמיד השווצתי במכללה ובכל מקום, כשדיברתי עליך. תמיד קראתי לך " דוד שלי שי" , אף פעם לא סתם שי. הרגשתי איך תמיד כשאמרתי את צירוף המילים הללו, איך הלב מבפנים מתרחב ומתמלא.
למרות שידעתי על בשרי, לא ידעתי עד כמה, ולאיזה עומקים, בלבבות זולתך נגעת. עזרת, סידרת, תמכת, בחיוך כובש, באהבה, ועם לב זהב עצום. אני רק מתחילה לקבל מושג. כל אחד הרגיש מיוחד כשהקדשת לו תשומת ליבך. תמיד היית שם, מהיום שנולדתי, בימי הולדת, ברגעים קשים ומפחידים, בחגים, בשבתות, עם השקיעה שכל כך אהבת, עם כוס יין / בירה / וודקה שיכניסו את השבת בפנאן. בכל מקום שנאמר שמך, גדול הוא והולך לפניך. ניסינו בשבוע שעבר להיפגש לפיצה במושב, "שווה לך", אמרת לי. לא הצלחנו. חבל לי מאוד שפספסתי הזדמנות פז לעוד קצת זמן איכות איתך. אני חייבת לך פיצה כשניפגש. למרות שבליבי נפער חור עצום, שאין דרך למלא, למרות שאני המומה, מרוסקת, שבורה, מזועזעת, תמיד תישאר דוד שלי שי, הדוד היקר שלי, הכי בעולם שלי. תמיד ניתן כתף ואוזן קשבת לילדיך האהובים ולאשתך המדהימה, שהיא עבורי לא אשתו של... אלא, דודה נוספת ומשמעותית בחיי כבר מילדות. אני אנסה להיות חזקה בשביל כולם. אנסה לזכור את המורשת שלך, הדאגה שלך למשפחה, גרעינית ומורחבת, את האהבה לחיים.
לנצח גאה אהיה בכל מה שייצגת עבורי. אוהבת אותך בכל נים בליבי. תמיד תמשיך לחיות בתוכי, בתוכנו, לעולמי עד.
נוח על משכבך בשלום דוד שלי שי.
אוהבת "צלילשק" שלך.
