תבואה מחמשת מיני הדגן: חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון, שנזרעה החל מט"ז בניסן אסורה באכילה עד ליל י"ז בניסן בשנה שלאחריו, ובחוץ־לארץ - עד ליל י"ח בניסן בשנה שלאחריו.
לדעת רוב הראשונים איסור 'חדש' קיים בזמן הזה מן התורה, בין בארץ ובין בחוץ־לארץ, ואף בתבואה של גויים, וכך נקטו השולחן־ערוך ואחרונים רבים; אולם יש מהראשונים הסוברים שאין איסור 'חדש' בחוץ־לארץ במקומות הרחוקים מארץ־ישראל אפילו מדרבנן, או שאין איסור בתבואה של גויים.
בתבואת 'חדש', מלבד איסור אכילה ישנו איסור קצירה, כלומר, אסור לקצור את חמשת מיני הדגן לפני 'קצירת העומר'.
בשאגת אריה כתב שאיסור קיים גם בזמן הזה - מן התורה - אך בארץ־ישראל בלבד, עד לט"ז בניסן; והגר"ש ואזנר כתב שמדברי הפוסקים נראה שהאיסור אינו קיים בזמן הזה אפילו מדרבנן, אך המחמיר 'הרי זה משובח'; והגר"ח קניבסקי כתב בשם החזון־איש שראוי להשמר מתלישת שבלי בר לפני ט"ז בניסן.
לדעת רוב הראשונים איסור 'חדש' קיים בזמן הזה מן התורה, בין בארץ ובין בחוץ־לארץ, ואף בתבואה של גויים, וכך נקטו השולחן־ערוך ואחרונים רבים; אולם יש מהראשונים הסוברים שאין איסור 'חדש' בחוץ־לארץ במקומות הרחוקים מארץ־ישראל אפילו מדרבנן, או שאין איסור בתבואה של גויים.
בתבואת 'חדש', מלבד איסור אכילה ישנו איסור קצירה, כלומר, אסור לקצור את חמשת מיני הדגן לפני 'קצירת העומר'.
בשאגת אריה כתב שאיסור קיים גם בזמן הזה - מן התורה - אך בארץ־ישראל בלבד, עד לט"ז בניסן; והגר"ש ואזנר כתב שמדברי הפוסקים נראה שהאיסור אינו קיים בזמן הזה אפילו מדרבנן, אך המחמיר 'הרי זה משובח'; והגר"ח קניבסקי כתב בשם החזון־איש שראוי להשמר מתלישת שבלי בר לפני ט"ז בניסן.
[מתוך משנה ברורה סימן תפט עם ביאורים ומוספים ממהדורת 'דרשו', 88]
