בן ארץ ישראל הנמצא בחו"ל ביום־טוב שני, אסור במלאכות האסורות ביום־טוב, [מלבד איסור מוקצה - שיש מתירים], ועליו ללבוש בגדי יום־טוב, אך יניח תפילין - בצינעה, ויתפלל תפילות חול בשעה שהציבור מתפלל תפילות יום־טוב, [ויש מי שאומר שאת תפילת שחרית יתפלל ביחידות בצינעה, כשהוא מעוטר בתפילין]; ואסור לבני ארץ ישראל להתפלל תפילות חול במנין.
אם חל יום־טוב שני ביום ראשון, יבדיל בתפילת ערבית במוצאי שבת, ויש אומרים שיבדיל גם על הכוס, ונחלקו הפוסקים אם מותר לו להדליק אש לצורך ברכת 'מאורי האש'.
בן חו"ל הנמצא בארץ ישראל ביום־טוב שני, עליו לנהוג יום־טוב שני כפי שנוהג בחו"ל [לדעת המשנה־ברורה ורוב הפוסקים], ונהוג להתיר עריכת מנין לתפילות יום־טוב עבור בני חו"ל.
ונחלקו הפוסקים אם מותר לבן חו"ל לומר לבן ארץ ישראל לעשות מלאכה עבורו, והגרש"ז אויערבך כתב כי אף שלמעשה נראה כדעת המחמירים, יש ללמד זכות על מנהג העולם להקל בכך, והגרי"ש אלישיב כתב שלצורך דבר מצוה מותר.
ועוד כתב הגרש"ז אויערבך שאף לדעת המחמירים - מותר לרמוז לבן ארץ ישראל לעשות מלאכה עבורו, או להֵענות בחיוב כששואלו האם לעשות מלאכה עבורו.
אם חל יום־טוב שני ביום ראשון, יבדיל בתפילת ערבית במוצאי שבת, ויש אומרים שיבדיל גם על הכוס, ונחלקו הפוסקים אם מותר לו להדליק אש לצורך ברכת 'מאורי האש'.
בן חו"ל הנמצא בארץ ישראל ביום־טוב שני, עליו לנהוג יום־טוב שני כפי שנוהג בחו"ל [לדעת המשנה־ברורה ורוב הפוסקים], ונהוג להתיר עריכת מנין לתפילות יום־טוב עבור בני חו"ל.
ונחלקו הפוסקים אם מותר לבן חו"ל לומר לבן ארץ ישראל לעשות מלאכה עבורו, והגרש"ז אויערבך כתב כי אף שלמעשה נראה כדעת המחמירים, יש ללמד זכות על מנהג העולם להקל בכך, והגרי"ש אלישיב כתב שלצורך דבר מצוה מותר.
ועוד כתב הגרש"ז אויערבך שאף לדעת המחמירים - מותר לרמוז לבן ארץ ישראל לעשות מלאכה עבורו, או להֵענות בחיוב כששואלו האם לעשות מלאכה עבורו.
[מתוך ביאורים ומוספים למשנה ברורה מהדורת 'דרשו', תצו, 15, 18, 20, 21 ו־23]
