מותר לעשות כל מלאכה בחול־המועד לצורך הכנת אוכל לחג, ומותר אף להניח את המלאכה מלכתחילה לחול־המועד, ואין צורך לעשותה לפני החג, ואף אין צורך לצמצם ולהכין אוכל במידה ובמשורה, וניתן להכין ביד רחבה.
כמו כן, מותר להכין בחול־המועד אוכל לצורך יום־טוב־שני בחו"ל, אולם, בן ארץ ישראל המארח בביתו בני חוץ־לארץ, נחלקו הפוסקים אם מותר לו להכין עבורם בחול־המועד אוכל לצורך יום־טוב־שני, אשר עבורו הוא יום חול; ויש שכתב שאם קשה לאורח להכין את האוכל בעצמו, מותר להכין עבורו.
והכנת אוכל בחול־המועד לצורך שבת אסרו־חג, יש שכתב שמותרת רק על ידי 'הערמה', כלומר, טעימה מכל מיני האוכל בחול־המועד או ביום־טוב שלפני השבת, ויש שכתב שהיא מותרת אף ללא 'הערמה'.
כמו כן, מותר להכין בחול־המועד אוכל לצורך יום־טוב־שני בחו"ל, אולם, בן ארץ ישראל המארח בביתו בני חוץ־לארץ, נחלקו הפוסקים אם מותר לו להכין עבורם בחול־המועד אוכל לצורך יום־טוב־שני, אשר עבורו הוא יום חול; ויש שכתב שאם קשה לאורח להכין את האוכל בעצמו, מותר להכין עבורו.
והכנת אוכל בחול־המועד לצורך שבת אסרו־חג, יש שכתב שמותרת רק על ידי 'הערמה', כלומר, טעימה מכל מיני האוכל בחול־המועד או ביום־טוב שלפני השבת, ויש שכתב שהיא מותרת אף ללא 'הערמה'.
[מתוך ביאורים ומוספים למשנ״ב 'דרשו', תקלג, 2, 5 ו־10 מצות השמחה בחג]
