גם עשרות השנים לא הקהו כהוא זה את חסרונו של הצדיק העניו והחסיד ר יצחק ביטון ע"ה. מספר לי נכדו, דוד קקון: "אני שימשתי ליד וכילד, בשעה שהוא נדד בין הכפרים לשחוט ליהודים. הייתי ילד בן עשר" על פניו של קקון ניכרים פני שיבה, ואכן חלפו מאז עשרות שנים מאז נפרדו השניים, קקון עשה עליה לישראל, ואילו רבי יצחק ע"ה נטמן בעפרה של העיר מראכש אשר במרוקו.
השבוע יכול היה קקון לפלוט אנחת זיכרון מפיו ולספר מעט מחוויות ילדותו בחברת הצדיק. "הוא למד דיני שחיטה אצל רבי מכלוף אבוחצירא ". רבים וטובים משוחטי יהדות מרוקו למדו הלכות שחיטה אצל רבנים, נצר למשפחת אבוחצירא הקדושה. רבי יצחק ביטון ע"ה בין היתר שימש גם כשוחט של הקהילה. "כל חייו היו על התורה, אך היה לו גם מסחר זעיר שממנו התפרנס.". מתאר הרב שמעון ביטון חלק מתוחלת חייו של אבא ז"ל. פרנסה זו היתה לו בצער חרף כל הקשיים הוא היה לומד כל הזמן ואף בזמן שהיה רוכב על הבהמה. אבא היה דרשן בחסד עליון, חריף ולמדן" מתאר הבן הרב שמעון ביטון את אורח חייו של ביו המנוח.
השבוע הובא רבי יצחק ע"ה למנוחת עולמים, הפעם עד תחיית המתים במהרה בימינו. הוא זכה ונטמן במקום בו לא יוכל איש הנכנס בשערי ארץ החיים להתעלם ממנו. זכות גדולה הייתה לו, וזכות גדולה לעיר. אומר ראש העיר משה אבוטבול שספד לו במסע ההלוויה: "כשבונים עיר בונים חומות. הנה החומה שתגן עלינו. צדיק בא לעיר ונטמן בה. יש לנו פלאג הגנה על העיר".
ראשון הסופדים היה רבה של גבעת שרת, רב השכונות רבי שלמה סויסה. בהתרגשות עצומה וביראת כבוד גדולה תיאר את ההתרגשות העצומה המלווה את בית הרב מאז ההחלטה להעלות עצמותיו ש אבא מארי ז"ל. "כולנו הרגשנו חלק מהחוויה הזו. הבנו כאן את הציווי הגדול ש יוסף לאחיו להעלות עצמותיו לקבורה בארץ ישראל." הרב סויסה שקיבל בהוקרה רבה את ספריו של הרב שמעון ביטון ציטט מתוכו על גדולת הצדיק כפי שהובאה שם מפי רבני ודייני בית הדין במראכש.
הרב שמעון ביטון המרא דאתרא בהתרגשות עצומה תיאר איך לא זכה אז ללוות אתצ אביו המנוח למנוחת עולמים. "הייתי בן 16 שנה כאשר אבא נפטר. 67 שנים חלפו מאז הספיד אותו רבנים גדולים, לצערי לא נכחתי במעמד. על כך הצטערתי כל ימי חי. אנא אבי סלח לי שלא כיבדתיך אז." הנה היום כיבד הבן רבי שמעון את אביו המנוח כפל כפליים וקיים כאן בחלוף 67 שנים הלוויה מלאת כבוד והדר. "זכות גדולה היא לו להיטמן ברגבה של ארץ ישראל, וכבוד וזכות לנו להעלות עצמותיך לישראל". בהלוויה נכחו בתו שהגיעה מצרפת יחד עם בעלה הרב וכן נכדיהם וננהם. כן הגיעו בני משפחה מקצוות הארץ.
הרב ביטון הציג את הגמרא ממנה היה לומד אביו ע"ה. עדיין בכתב ידו בפתיח, כתיב רש"י עגול מהודר ומיוחד לתלמדי חכמים של פעם.
הראשון לציון, הרב שלמה עמאר, רבה של ירושלים, שהיה חלק חשוב בהעלאת עצמותיו של הרב ביטון חיזק את הנוכחים בדברים מפרשת השבוע. הוא בירך על המצווה החשובה בהעלאת עצמותיו של הצדיק. "החעכבנו ולמדנו, שאין לשנים לעכב בעד קיום כל מצוה. גם בחלוף כל כך הרבה שנים עדיין פיעמה בליבו של המרא דאתרא שלכם החובה להעלות עצמות מוראביו לארץ הקודש. אשריכם שזכיתם לרגע הזה".
הרב דניאל אבוחצירא רבה הראשי של יבנה, ונכדו של הרב ביטון ראש ישיבה הרב יהושע אבגי הוסיפו דברי התעוררות. בתהלוכה המסורתית של בני עדת מרוקו, נישא אלונקת המנוח בידי נכדיו עד לחלקה בה נטמן. ואז נזכרו גם ארבות השמים להיפתח כאילו המתינו לרגע בו ייטמן רבי יצחק ואז...
הרב ביטון מבקש להודות לציבור הרב שבא לחלוק כבוד למוראביו. תודה מיוחדת לאנשי המועצה הדתית ובראשם הרב שלמה סויסה שהנחה ברוב חן וכבוד את מסע הלווה ההספדים וכן לראש המועצה הדתית הרב יהודה מהדיזדה. בסיום התקיימה סעודת מצוה באוהל הזיכרון שבבית העלמין.
בתמונה: הקהל הרב שהצטופף בבית ההלוויות העירוני
