אחרי הסתלקות בנק לאומי מהמרכז המסחרי וצמצום מספר הבנקים במרכז משלושה לאחד בלבד ניכרת ירידה בשירותי המסחר שהמרכז מספק. אומר לי בעל דוכן אוכל במרכז: "בוא ותראה, כמות הסלטים שאנחנו מכינים נשארת ביותר מחצי מהכמות. פיתות צמצמנו, ייצור כבר לא אותו דבר. בא לי לסגור."
אחת המשענות לקיומו של כל מרכז מסחרי הוא כמות האנשים המבקרים בו. כמות האנשים המבקרים במרכז המסחרי שפעם היה המרכז המסחרי של כל האיזור כבא אינו כזה. מאז שנפתחו עסקים בשולי העיר, כמו מתחם ביג, או קניון נעימי, עקרו הרבה מהצרכנים למרכזי הקניות היותר מודרניים.
בשיא תפארת המרכז היו שלושה בנקים, לימים הצטרף בנק המזרחי טפחות, והיו לארבעה. בנק דיסקונט עקר מיד עם פתיחת ביג, ועתה מדלג בנק לאומי לשערי העיר. נותרו איפוא רק בנק הפועלים ובנק המזרחי טפחות. זה האחרון עובר תוך מספר ימים מהמרכז המסחרי, יישאר בנק הפועלים כבנק בודד בכיכר. גם העירייה עברה מהמרכז, מהלך שצמצם עוד יותר את מספר הקונים.
העירייה השקיעה בשיפוץ המרחב המסחרי, ואין בזה די כנראה כדי להופכו לאתר צרכנות מוביל.
מישהו היה צריך לחשב את התוצאות המהלכים האלה כלפי העסקים המתקיימים. והמישהו הזה, מצביעים עליו הסוחרים, הוא העירייה. היא המעודדת, היא המתכננת, היא הקובעת כללי התנהגות שיכולים להשפיע. למשל, הנהגת החניה במרכז המסחרי צמצמה והשפיעה אף היא על כמות הבאים. היום כאשר במתחמים כמו ביג ונעימי החניה היא חינם, אין סיבה שבעל רכב ישלם בגין חניה. צרכן נבון עושה שיקול לכל אגורה ומכאן שיעדיף להחנות רכבו בחניה מוסדרת מאשר לקבל קנס.
אז מה ניתן לעשות? יש כמה רעיונות, אחד מהם העלו הסוחרים השבוע. "אולי יעבירו לכאטן את השוק העירוני, לפחות יומיים בשבוע יהיה טוב לסוחרים כאן ולרוכלים שם. ביחד אולי יצליח להביא צרכנים". רעיון דורש מחשבה.
בתמונה: המרכז המסחרי במהלך השיפוץ האחרון
