אכילת המצה ושתיית ארבע הכוסות נעשות בהסבה, דהיינו בהטיית הגוף והראש לשמאל, שהיא 'דרך חירות'; דעת הגרי"ש אלישיב שיש להטות את הראש עם רוב הגוף, אך יש לעשות זאת באופן שהישיבה תהא נוחה, ודעת האור־לציון שיש להטות את הגוף למצב שבין ישיבה לשכיבה, שהוא בזווית של ארבעים וחמש מעלות לפחות.
רבים נוהגים להסב על ספה או מיטה, וכך נהגו הגרי"י קניבסקי והגרי"ש אלישיב; והמסב על כסאו ומטה עצמו על ידית הכסא, דעת הגרש"ז אויערבך, הגרי"ש אלישיב והגר"נ קרליץ שעליו להניח כרית תחת ידו השמאלית, והגר"נ קרליץ הוסיף שעליו להניח כרית גם תחת ראשו. הטיית הגוף באוויר, לדעת האור־לציון, הגרי"ש אלישיב והגר"נ קרליץ, אינה נחשבת כהסבה, וכן הטיית הגוף אל משענת הגב תוך הוצאת היד השמאלית מעבר למשענת, דעת הגרי"ש אלישיב שאינה נחשבת כהסבה.
רבים נוהגים להסב על ספה או מיטה, וכך נהגו הגרי"י קניבסקי והגרי"ש אלישיב; והמסב על כסאו ומטה עצמו על ידית הכסא, דעת הגרש"ז אויערבך, הגרי"ש אלישיב והגר"נ קרליץ שעליו להניח כרית תחת ידו השמאלית, והגר"נ קרליץ הוסיף שעליו להניח כרית גם תחת ראשו. הטיית הגוף באוויר, לדעת האור־לציון, הגרי"ש אלישיב והגר"נ קרליץ, אינה נחשבת כהסבה, וכן הטיית הגוף אל משענת הגב תוך הוצאת היד השמאלית מעבר למשענת, דעת הגרי"ש אלישיב שאינה נחשבת כהסבה.
[מתוך ביאורים ומוספים למשנה ברורה מהדורת 'דרשו', תעב, 10-12]
