אחד מהיכלות הקודש המפוארים בעיר, שוכן במרכז הרוחני להפצת התורה החדש אשל אברהם. לראות ולהאמין, אחרי קצת פחות מעשרים שנה 'החזון הופך למציאות'. אומר אלי קקון, שמבקש בצניעות יתר לא להזכיר את השתדלותו במעשה. ואי אפשר שלא... היכל מעוצב בטוב טעם, מעץ מגולף, בהשראה ייחודית, נותן למקום הדר וכבוד כפי אשר נדרש ומבלי להגזים. כן, ההקפדה היא על לא להגזים, בית המקדש צריך להיות מהודר אבל לא מנקר עיניים. להטיל יראת כבוד על באי ההיכל, רעד ופחד ולא סינוור מעושר. כי את הבית בנו בצמצום, ממש בקיבוץ שקל אחר שקל. בחסכנות יתירה ובזהירות רבה לא לפספס ולא לבזבז מה שאין. גדולתו של המעשה הוא שאת הבניין ואת ההיכל הזה בנו לא יחידים ולא עשירים, אלא 'כל העם'. ועוד נפרט.
"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"- ייעודו של המקדש הוא להיות מקום להשראת השכינה, ולכן יש להקפיד לבנותו לפי הציווי האלוקי, לפי הוראות הבנייה המיוחדות, הן למבנה הן לכלים, כיוון שרק כך תשרה בו השכינה.
הבא בשערי המרכז לא יכול שלא להתרשם מהמבנה. על גג מקלט ציבורי, בסביבה כמעט לא טבעית, בשולי הדרך, במקום נסתר מהעין, במקום שלא ניתן בכלל לחשוב שאפשר ויכול לקום מבנה קודש כזה, הוקם המבנה – מבנה מהודר, מקדש מעט הוא.
אמר לי השבוע אליהו קקון, "מלבד השראת השכינה יש למקדש תפקיד חינוכי להעיד על מציאות ה'. המקדש, והמשכן לפניו, אמורים לחנך את העם לעבודת ה' המיוחדת והמובדלת מעבודת אלילים. המקדש גם אמור להיות מקום מרכזי שבו מתאחדים כל היחידים לקבוצה. מקום שבו יתגבשו המשפחות הבודדות לעם. ההתלכדות בעבודת ה' במקום המיוחד הזה תאחד אותנו גם מבחינה לאומית.".
וכאן עובר אליהו קקון להסביר ולפרש כיצד נעשה הנס הגדול והשבוע, רק השבוע, אחרי עשרים שנה הושלם הבניין. "כדי להשיג מטרות אלו צריך המקדש להיבנות מכספי ציבור ולא מתרומת יחידים, כדי שלכל הציבור יהיה חלק בו ושייכות אליו." והוא מציג לפני רשימה ארוכה מאוד של תורמים, יחידים, משפחות, בני משפחה, קרובים, דודים, אחים, כולם עשו והשתדלו לתרום כל איש כפי אשר ידבנו ליבו.
לפני עשרים שנה, כך הונחו אבני היסוד לבניין על גגו של מקלט ציבורי. אט אט, עקב בצד אגודל, התקדמו הבונים באיטיות אך בנחישות. הכל בהתאם לממון הזורם מכיסי הנדבנים והתורמים. מאותה אישה שנדרה להיות שותפה ועד אותו ילד שנטל מכיסו את דמי הכיס והביאם לפני האב למסור אותם לקודש.
"היה קשה, והייתה ברכה איתנו. הקב"ה סייע בידינו לקיים חזון. עיניך הרואות. הכל מושלם, כמעט מושלם." כי יש עוד מה לעשות... להשלים את הגישה למקום, לחנוך את אולם הסעודה, מרכז חשוב בפני עצמו לקהילת קודש. ובעיקר למלא אותו תורה ולהאדירה. כבר עכשיו יש כולל בוקר, לו"ז וסדרי תפילה ברורים. שיעורי תורה מפי מגידים ועוד.
משפ' קקון הקדישה הרבה ממון לבניית ההיכל וזכה אביהם העניו ר' מסעוד קקון ז"ל להעניק את שמו להיכל. הנצחת כבוד.
סיפרנו על ההיכל, ואנו מוסיפים כי שאר האבזור מתאים בהחלט. תיבה לחזן, כסא אליהו הנביא וגם עזרת נשים. במבוא לבית הכנסת מוצב מסך להציג את לו"ז והשיעורים ו ועוד אלמנט חשוב בו, כל רשימת התורמים מאז, מלפני עשרים שנה ועד היום.
מסכם הרב אליהו קקון: "זה המקדש יהיה סיבה שתהיה שכינתו בתוכנו. שיתגשמו בנו ובכל עם ישראל אותה אהבת חינם, כפי אשר פעלנו במשך השנים, רק מתוך אהבה ויראה לעבודת ה יתברך".
