שנונות במחלוקת - בלוג ראשון
"איך יודעים שבא אביב ... מסתכלים סביב סביב... "
שמשי: מה את רוצה לעשות?
נמש: לכתוב..
שמש: נו, אז למה את לא כותבת?
נמש: אין לי אומץ, צריך אומץ כדי לכתוב.
שמש: הנה לך קחי אומץ- $^&$^&$^&
נמש: מה זה?
שמש: זה אומץ, אמרת שצריך אומץ..
נמש: אבל זה סתם קשקוש...
שמש: נכון, אז פשוט תכתבי...
נמש: אז אחרי שקיבלת אומץ על מה נכתוב?
שמש: נכתוב על בוא האביב...
נמש: נהיה חם כאן...
שמש: ברור כי אביב הגיע...
נמש: אז איך יודעים שבא אביב? נועלים סנדלים ויוצאים לטיולים???
שמש: את כל כך צפויה, ממש לא !!
נמש: למה ? שוב לבשת סינר כפפות והזמנת שש גלוני צבע ואקונומיקה?
שמש: משהו כזה .. אצלי האביב מגיע יחד עם הניקיונות המיונים הסדר והקרצופים, עד שאני מגיעה להריח את הפריחה אני כבר באפיסת כוחות אבל יש גם משהו טוב בכל הניקיונות האלו..
נמש: התעייפתי רק מלקרוא את כל המשימות שלך. ובכל זאת, מה טוב ?
שמש: אומרים שאחרי המעשים נמשכים הלבבות ולכן גם בניקיונות האביב אפשר וצריך למצוא יופי. הניקיון בעצם הפעולות הכרוכות בו (מיון סדר וצחצוח) עוזר לנו לשחרר להוציא מחיינו את המיותר להניח כל דבר במקומו והכי חשוב להדגיש את היופי שבחיים.
נמש: נשמע מעניין... את יודעת ? אפשר להגיע לאותה התוצאה גם בלי קרצופים,.. אפשר ללבוש בגדים קלילים נעליים נוחות ולצאת אל המרחבים לנשום אויר צלול ולהריח את ריח הפריחה ואז יודעים שאפשר להשאיר את כבדות החורף מאחור...
שמש: בגדים קלילים .. אבוי, אני מזדהה עם הכבדות- מה יהיה עם כל מה שהעלנו בחורף הזה ? לא זזנו בחורף הזה צריך דיאטה ויפה שעה אחת קודם.
נמש: צודקת, אם נסיר את כל המשקל המיותר יהיה קל יותר לנשום ולצעוד בקלילות ובנפש שלווה אל האביב הקרב ובא....
מילה לסיום....
למעשה השיחה הזו היא לנפש וללב,
מה שיפה בעונה זו הוא שכח החיים נקלט במלוא עוצמתו בטבע
נפש רגישה קולטת את המתרחש,
נפש חסומה לא משתייכת ונסגרת.
כשחסומים העונה הזו עוברת בלי שנרגיש,
אבל אם מנקים ומשילים את המיותר,
הדרך הופכת קלה ונעימה...
אז שיהיה לכולנו- אביב שמח עם פריחה והתחדשות.
שלכם שמש ונמש....
