בדין הישראלי כדי שאדם יהיה אחראי בפלילים, דורש החוק קיומה של מחשבה פלילית- כלומר שאדם מתכוון לתוצאות של מעשיו. לשם כך נדרש כי האדם בו מדובר יהיה בריא בנפשו וכשיר מבחינה שכלית על מנת להבין את מעשיו ולהיות מודע להם.
אדם הלוקה במחלת נפש או הסובל מפגיעה בשכלו עלול להיות, בשל מחלתו או בשל הפגיעה בשכלו, חסר הבנה מספקת או חסר שליטה מספקת על מנת להיות במצבו בו הוא אחראי למעשיו הפליליים. במצבים קיצוניים אלו מצא המחוקק הישראלי, כי יש לפטור האדם מאחריות פלילית.
סעיף החוק הרלוונטי לעניין הגנת אי שפיות הדעת זה הוא סעיף 34 ח' לחוק העונשין הקובע כי: אדם, שבעת המעשה היה לא שפוי בדעתו- בשל מחלה שפגעה ברוחו או בשל ליקוי השכלי- והיה חסר יכולת של ממש להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשה, או להימנע מעשיית המעשה- לא יישא אחריות בפלילים.
לשון אחר, מבצע העבירה, אשר תקינות רוחו לקויה, עד כדי כך שהוא פועל ללא הבנה גמורה של כללי מציאות הטבע או כללי מציאות החברה בה מעוגן מעשו, והוא אינו מודע בזמן מעשה למהות התנהגותו או אינו מבין את הפסול במעשהו, ניטל כליל צביונו הפלילי של המעשה.
מכאן שלהקמת ההגנה על הנאשם להוכיח 3 תנאים:
- שבעת המעשה היה לא שפוי, מחמת מחלה שפגה ברוחו או לקוי בכושרו השכלי.
- שבעת המעשה היה חסר יכולת של ממש להבחין בין אלטרנטיבות.
- שבעת מעשה הוא לא הבין את מעשהו, הפסול שבו, ואת היכולת להימנע ממנו.
מצבו של נאשם בהגנת "אי שפיות הדעת" הוא של העדר רציה בהיעדר שפיות ועל פי חוק חולי הנפש מבצע העבירה יאושפז בבית-חולים לחולי נפש.
כשירות משפטית
כשאדם עומד לדין ועולה חשד שהוא סובל מבעיה נפשית/שכלית, עו"ד פלילי שמייצג את החשוד יידע את בית המשפט על מצבו הנפשי של מרשו, בית המשפט יורה על עריכת בדיקה פסיכיאטרית שתקבע האם האדם כשיר לעמוד לדין ומה היה מצבו בזמן ביצוע העבירה.
אם יקבע לאחר בדיקה פסיכיאטרית שנאשם אינו כשיר לעמוד לדין ובית המשפט ישתכנע בכך, ההליכים המשפטיים הפליליים כנגדו, יופסקו ויוצא צו המורה על אשפוזו בבית חולים פסיכיאטרי או על טיפול אמבולטורי במרפאה פסיכיאטרית ללא אשפוז.
סעיף 6 (א) לחוק לטיפול בחולי נפש, נועד לבחון האדם כשיר לעמוד לדין, האם האדם היה כשיר בנפשו כאשר ביצע את העבירה והאם יוכל לקבל את גזר הדין המוטל עליו.
הצלחותיה של עו"ד ציקי פלדמן:
ת"פ 13815-10-14: כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, הסתייעות ברכב לביצוע פשע והיזק במזיד לרכב.
הנאשם ברח מהשוטרים, תוך שיצר סיכון לנהגי כלי הרכב אשר נסעו באותה עת בחלקי הדרך השונים, במהלך המרדף התנגש בניידת ונסע בניגוד לכיוון התנועה.
במסגרת הליכי מעצר הימים עו"ד ציקי פלדמן עמדה על כך שיפונה החשוד לבדיקה פסיכיאטרית וזאת לאור מצבו. בסופו של יום, החשוד הופנה לבדיקה פסיכיאטרית שלא פסקה, הפסיכיאטר המחוזי ביקש פרק זמן נוסף על מנת לבחון את התנהגותו של הנאשם. בזמן זה, הפרקליטות הגישו כנגד החשוד כתב אישום חמור ובקשה למעצר עד תום ההליכים הפליליים כנגדו ונלחמו על היותו כשיר ועל רצונם להכניסו מאחורי סורג ובריח.
חוות הדעת הפסיכיאטרית קבעה כי הנאשם לא היה אחראי למעשיו בעת ביצוע העבירה ואינו כשיר לעמוד לדין אך אף על פי כן, חוות דעת זו לא השקיטה את הפרקליטות ואלה ביקשו הבהרות מהפסיכיאטר המחוזי, וגם לאחר ההבהרות עלה כי הפסיכיאטר המחוזי עמד על חוות דעתו הראשונית כי הנאשם אינו כשיר לעמוד לדין בעת ביצוע העבירה.
לאור כך, ולאחר התנהלות משפטית ממושכת נסגר התיק הפלילי נגדו והסתיימו ההליכים בתיק.
שילובו של עו"ד פלילי בהליך משפטי זה קיצר את ההליכים, סייע לנאשם וכיוון את בית המשפט לראות את האמת, את הצדק ואת העוול שנגרם לאדם חולה.
