האם אדם שהפסיד כסף רב בעסקיו הוא פושט רגל?
האם עסק שנסגר בשל קשיים כלכליים "פשט את הרגל"?
מהם הליכי פשיטת הרגל? על כך אעמוד בטור זה.
אפתח בהבהרה לשונית. פשיטת רגל הינה הליך משפטי, אשר על האדם הפונה אליו לעמוד בתנאים מסוימים כדי שיוכרז כפושט רגל. לא כל אדם שירד מנכסיו הוא "פושט רגל", אלא רק אדם שעבר את כל התהליך של פשיטת רגל הקבוע בחוק. שגיאה נוספת השגורה בפי רבים היא לומר על חברה או עסק, שהם "פשטו את הרגל". הליך פשיטת רגל הוא הליך שמטרתו לאפשר לאדם שנקלע לחובות לשוב למסלול חייו, והוא חל על אדם פרטי בלבד ולא על עסקים וחברות. חברה שנקלעה לחובות ומעוניינת להיפרע מהם תפנה להליך "חדלות פירעון", שהוא הליך דומה לפשיטת רגל, אך הוא אינו פשיטת רגל. לפיכך, חברה שירדה מנכסיה ופנתה להליך זה תהא חברה חדלת פירעון ולא חברה שפשטה רגל.
למעשה, בהליך פשיטת רגל מחייב בית המשפט את הנושים לוותר על כספים אשר מבקש ההכרזה על פשיטת רגל חייב לנושים, ולמעשה בית המשפט נוקט בצעד משמעותי בעת שהוא מחייב את הנושים למחוק חוב שהוא בעצם קניינם של הנושים. לפיכך, הליך פשיטת רגל בעיקרו הוא הליך המתנהל בבית משפט מחוזי, בשל רצון המחוקק מחד כאמור לאפשר למבקש פשיטת רגל להתחיל את חייו מחדש ומנגד צריך הוא לעמוד בבדיקות קפדניות עד להכרזה על פשיטת רגל.
הכל יודעים כי אדם שפנה להליך רגל, ישלם סכום כסף שיקבע על ידי בית המשפט , שהוא מותאם ליכולתו הכלכלית, ולאחר תקופה מסוימת, על אף שלא שילם את מלוא חובותיו, יוכרז כפושט רגל וחובותיו ימחקו.
נשאלת השאלה מדוע מדינת ישראל מאפשרת לאדם שחייב כסף לגורמים רבים לשלם סכום כסף נמוך משמעותית מחובו המקורי, בפריסת תשלומים רחבה ונוחה ותוך פגיעה בזכויותיהם של אותם גורמים לקבל את כספם ובסופו של יום לשוב ולהיות כאחד האדם וללא חוב.
התשובה לכך היא שהמחוקק קבע כי יש לאפשר לאדם שנקלע למצוקה כלכלית בתום לב, לשוב למסלול חייו ולא להפילו לתחתית, רק בשל העובדה שמזלו לא עמד לו.
ולכן, אדם שחייב כסף לגורמים שונים, אשר החלו ללחוץ אותו באמצעות צווים ומגבלות כלכליות כאלו ואחרות, יכול לפנות להליך פשיטת רגל, ובמידה ויעמוד בכל התנאים הדרושים, יוכל לשוב למסלול חייו תוך זמן מסוים כאחד האדם.
פשיטת הרגל תתאפשר כאמור, כאשר חייב המבקש לפנות להליך זה יראה שאין לו כל אפשרות לשלם את חובותיו, וכאשר יוכיח שחובותיו נצברו בתום לב וללא כל כוונת זדון וכדי לרמות ולהתעשר על חשבונו של מאן דהוא.
מהם הליכי פשיטת הרגל?
הגשת בקשה לכונס הנכסים הרשמי:
הליך פשיטת הרגל נפתח בבקשה לפשיטת רגל ומתן צו כינוס נכסים . הבקשה מלווה בטפסים שונים הכוללים בין היתר דו"ח על חובותיו ונכסיו של החייב, וכן פירוט נסיבות הסתבכותן הכלכלית. את הבקשה יש להגיש לכונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר).לאחר השלמת ההליך מול הכנ"ר, יכול החייב יגיש הכנ"ר את בקשה לפשיטת רגל לבית המשפט.
צו כינוס נכסים:
בהתאם לרפורמה שהנהיג כונס הנכסים הרשמי בשנת 2013, ברובם המכריע של המקרים יורה בית המשפט על מתן צו כינוס. בית המשפט יקבע מועד לדיון בבקשתו של החייב לפשיטת רגל, וכן יטיל עליו צו איסור יציאה מן הארץ. החייב יפנה למנהל המיוחד שימונה לו אשר יקבע מועד לחקירת יכולתו הכלכלית. עם מתן צו כינוס הנכסים, בית המשפט קובע צו תשלומים חודשיים, לפיו יעביר החייב תשלום חודשי לטובת פירעון החובות לנושים. מרגע זה, על החייב להגיש דו"חות חודשיים למנהל המיוחד על מצבו הכלכלי.
מיום שניתן צו כינוס, יכול כל גוף או אדם אשר יש לו דרישת חוב מהחייב (הנושים), לפנות למנהל המיוחד ולבקש להכיר בחובו, וזאת תוך שישה חודשים ממתן צו הכינוס. המנהל המיוחד מקבל את הבקשה בצירוף אסמכתאות ומחליט אם לקבלה במלואה, בחלקה או לדחותה. נושה שלא הגיש בקשתו תוך שישה חודשים מרגע שניתן צו הכינוס, חובו ימחק והוא לא יוכל להיפרע מהחייב בגין חוב זה.
חקירת יכולת:
חקירת היכולת מתבצעת ע"י המנהל המיוחד. מטרת החקירה היא לבחון את יכולותיו הכלכליות של החייב, את היקף נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו והיקף חובותיו. למנהל המיוחד אפשרות, בעזרת ויתור סודיות עליה חותם החייב, לבחון את חובותיו של החייב בהוצאה לפועל, חובותיו לגופים שלישיים, וכן לדרוש כל מסמך או מידע מהחייב או מגוף או אדם אחר אשר יש לו מידע על פעילותו הכלכלית של החייב.
לאחר חקירת היכולת, ולקראת הדיון בבקשה לפשיטת רגל, מעביר המנהל המיוחד את מסקנותיו לאור חקירת היכולת.
דיון בבקשה לפשיטת רגל:
הדיון בבקשה לפשיטת רגל , מטרתו להכריז על החייב כפושט רגל ומתן צו הפטר מותנה, היינו ככל שיעמוד החייב בתנאים ובתשלומים שנקבעו יקבל הפטר, או לחלופין ביטול הליך פשיטת הרגל ככל ויראה כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב או שלחייב אפשרות לפרוע את חובותיו. חייב שהוכרז כפושט רגל, יועברו כל נכסיו לידי הנאמן שמונה ע"י בית המשפט, וזה ימכור הנכסים על מנת לחלק את תמורתם בין הנושים. על החייב יוטלו מגבלות מרגע הכרזות כפושט רגל, ובהן איסור על שימוש בכרטיס אשראי ובהמחאות.
צו הפטר:
צו ההפטר הוא למעשה השלב שלו מייחל כל אדם שנכנס להליך של פשיטת רגל. צו ההפטר פוטר את החייב מכל חובותיו, למעט חובות שפשיטת הרגל אינה חלה עליהם, והוא יצטרך לשלמם גם לאחר שניתן צו ההפטר, ואלו הם: חוב מזונות, קנסות וחובות שנוצרו במרמה.
חשוב לציין שהליך פשיטת רגל יכול להתקיים לבקשתו של החייב וכן לבקשת נושה שרוצה להיפרע מהחייב. על פשיטת רגל לבקשת נושה ארחיב בטורים הבאים.
אין באמור בכתבה זו משום מתן יעוץ משפטי , בכל מקרה פרטני מומלץ להיוועץ בעורך דין.
