סעיף 29 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), תשכ"ט- 1969, עניינו חיפוש על גופו של אדם:
"מצא אדם בבית או במקום שמחפשים בו או בקרבתו, ויש יסוד סביר לחשוד שהוא מסתיר אצלו חפץ שמחפשים, או שרשאים לחפש אחריו - מותר לחפש על גופו, כאמור בסעיף 22 מיד; רשימת החפצים שנמצאו ונתפסו תיערך ותיחתם בידי עדים, כאמור בסעיף 27, והעתק הרשימה חתומה כאמור יימסר לאדם לפי דרישתו".
ביצוע חיפוש לא חוקי, ללא צו חיפוש
חיפוש שלא בצו חיפוש ייעשה לפי סעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), תשכ"ט- 1969, בתנאי שאחד מהתנאים מתקיימים:
שוטר רשאי, בלא צו חיפוש, להיכנס ולחפש בכל בית או מקום אם –
- יש לשוטר יסוד להניח שמבצעים שם פשע, או שפשע בוצע שם זה מקרוב;
- תופש הבית או המקום פונה לעזרת המשטרה;
- אדם המצוי שם פונה לעזרת המשטרה ויש יסוד להניח שמבוצעת שם עבירה;
- השוטר רודף אחרי אדם המתחמק ממעצר או נמלט ממשמורת חוקית.
איך ייבחן החשד הסביר?
ברע"פ 10141/09 אברהם בן חיים נ' מדינת ישראל ישנן מספר קביעות חשובות ביותר בנושא דיני החיפושים ודיני פסלות ראיות בעקבות הלכת יששכרוב.
בחיפוש שנערך על גופו של בן חיים נתפס סכין, ואילו בחיפוש שנערך בביתו של נאשם אחר נמצא סם בכמות המספיקה לשימוש עצמי. הוסכם בין הצדדים כי העילה לחיפושים הייתה הסכמה שניתנה מצד הנאשמים לאחר הצגת דרישה על ידי המשטרה, ומבלי שהיה בידי המשטרה כל "חשד סביר" כנדרש בחוק.
בית המשפט העליון קבע בפסק הדין כי:
"מבחן החשד הסביר הוא בעיקר מבחן אובייקטיבי שבו נדרש בית המשפט להעריך את סבירות שיקול דעתו של השוטר שערך את החיפוש לשם הכרעה בשאלת חוקיות החיפוש. יחד עם זאת, התנאים בהם יתקיים חשד סביר המצדיק עריכת חיפוש ללא צו שיפוטי אינם ניתנים להגדרה ממצה וחד משמעית . יישום המבחן מבוסס על נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה ומקרה, על מידע שהיה בידי השוטר בעת עריכת החיפוש ועל ניסיונו ושיקול דעתו המקצועיים של השוטר שערך את החיפוש".
באשר לחיפוש שהושג שלא עקב הסכמה מדעת של מושא החיפוש: "אין חולק כי תנאי לכך הוא שאותה הסכמה תהיה הסכמת אמת מודעת ורצונית. כדי להבטיח זאת אין די בבקשת הסכמתו של האדם מושא החיפוש לעריכת החיפוש אלא יש להבהיר לו במפורש כי נתונה לו הזכות לסרב לביצוע החיפוש וכי הסירוב לא ייזקף לחובתו. .... אנו סבורים כי במסגרת הנוהל האמור יש לקבוע כי מיד ובסמוך לאחר עריכת החיפוש בהסכמה ירשום השוטר שערך את החיפוש זיכרון דברים או תרשומת בדבר נסיבות החיפוש שנערך. כך, יוותר תיעוד אמין ומדויק אודות החיפוש ככל שתתעורר בעתיד שאלה לגבי חוקיותו או האופן שבו הוא נערך".
בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי החיפוש בביתו של בן חיים היה לא חוקי לאור העובדה שלא הובהר לו על ידי השוטרים שערכו את החיפוש כי הוא רשאי לסרב לחיפוש. בשל כך, הסם שנתפש במהלך החיפוש הלא חוקי אינו יכול לשמש כראייה, בן חיים זוכה.
מהצלחותיה של עו"ד ציקי פלדמן:
ת.פ. 9430-09-13: נערך חיפוש בחצרו של חשוד לאור איתור של רכב דרוש חקירה. על אחד המנועים הייתה הטבעת מספר לא מקורית והחשוד נמצא מחזיק מנוע אשר יש עליו חשד סביר שהוא גנוב. במסגרת הטיעונים לפגישת שימוע העלתה עו"ד ציקי פלדמן טיעונים המציגים מדוע החיפוש נעשה שלא על פי דין ודינו של כתב האישום להימחק. בתיק זה קיימות יותר מידי סימני שאלה- החל בעובדה שאיננו יודעים לבטח האם הנאשם הוא זה בעל המחסן הקיים. שהרי קיימות ראיות אובייקטיביות כי העגלה והמחסן שייכים לאחיו של הנאשם. מעבר לזאת הבית בו נערך החיפוש שייך לעוד 7 אחים של הנאשם על כן מהיכן מיוחס לנאשם דווקא הבעלות לכך? שנית גם אם נניח שהמחסן כן שייך לו, החיפוש לא נערך ע"פ הלכת בן חיים. צו החיפוש היה שייך לאחיו, היה בלבלול והשוטרים ביקשו את הסכמתו של הנאשם לקיים חיפוש אולם לא הסבירו לו בכלל את אפשרות סירוב לערוך את החיפוש ועל כן החיפוש ומה שנמצא שם כלל לא חוקי. אם לא די בכך, הס' המיוחסים לו כלל לא מתקיימים. העבירות רחבות והמאשימה לא שמה את האצבע על טענה מדויקת מעבר לזאת כאשר מסתכלים לעומקו של סעיף מבינים שהם כלל לא מתקיימים. התיק שנמצא בבית, הינו חלק מאותה גניבה שאחיו הורשע בה- מדוע החזקתו מיוחסת לנאשם כאשר בבית גרים 7 אחים נוספים. בית המשפט ביטל את כתב האישום.
