כידוע, אדם החשוד בביצוע עבירה פלילית, נהנה מחזקת החפות עד להרשעתו בבית המשפט בעניינו. כלומר, חזקה עליו שהוא חף מפשע, וזאת עד להכרעת דינו של בית המשפט בעניינו.

במקרים בהם החשוד הוא עובד ציבור ובעל השפעה רבה, יכול בית המשפט להורות על הרחקתו מעבודתו, וזאת בטרם יקבע בית המשפט האם להרשיעו בעבירות המיוחסות לו.  במצב כזה, למעשה, הרחקתו של אותו גורם  נעשית עוד בשלב החקירה ובטרם הוגש נגדו כתב אישום, דבר שכאמור נעשה בניגוד לחזקת החפות, ובניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו שממנו נגזרת הזכות להתפרנס בכבוד.

כיצד נעשה הדבר?

פעמים רבות, עת עולה החשד שאדם מסוים ביצע עבירה פלילית, הוא נעצר ומובא לבית המשפט להארכת מעצרו. מעצרו של אדם בשלב הראשוני נעשה לצורכי חקירה ומתוך חשש לאפשרות שישבש את החקירה באמצעות השפעה על עדי התביעה, בשל האפשרות שיברח מאימת הדין וכיוצא באלו.

החשש להשפעתו של החשוד על עדי התביעה גוברת במקרה בו עדי התביעה כפופים לחשוד, במיוחד במקרים בהם החשוד הוא הממונה עליהם במקום העבודה, ומתקיימים בניהם יחסי מרות.

החוק קובע כי לתביעה עומדת מכסה מסוימת של ימים שבהם היא יכולה להחזיק את החשוד במעצר, וזאת בכפוף לאישורו של בית המשפט. לכן, מעת לעת מגישה התביעה בקשה להארכת מעצר בטרם הגשת כתב האישום, ובבקשתה עליה להסביר לבית המשפט מדוע נדרש לה זמן נוסף להשלמת החקירה, ומדוע לטעמה על החשוד להישאר במעצר בזמן זה.

ככל שנוקף הזמן מרגע שנעצר החשוד לראשונה, יטה בית המשפט פחות ופחות להיענות לדרישתה של התביעה להשאיר החשוד במעצר, מתוך הנחה שהזמן שניתן לה הוא זמן סביר להשלמת החקירה. וכך, במידה שהאריך בית המשפט את מעצרו של החשוד מספר פעמים וחקירת המשטרה טרם הושלמה, יתכן ויורה בית המשפט על שחרורו של החשוד למעצר בית או בכלל, עם תנאים מגבילים או ללא תנאים כלל.

משהורה בית המשפט על שחרורו של החשוד, כאמור, יכול הוא להטיל עליו הגבלות כאלו ואחרות, וזאת כדי לאזן בין זכותו של הנאשם לחופש מחד, ובין חובתה של התביעה להשלים חקירתה מבלי שייווצר חשש להשפעה פסולה על החקירה, וכן על חובתה של התביעה להגיע לחקר האמת. ההגבלות שבאפשרותו של בית המשפט להטיל הן רבות ומגוונות, וכוללות בתוכן הפקדת ערבויות כספיות של הנאשם לבל ינסה להימלט מאימת הדין, הותרתו של הנאשם במעצר בית וכן הרחקתו ממקום ביצוע העבירה, ממקום הימצאו של נפגע עבירה או ממקום הימצאם של העדים ככל ויש חשש שינסה להשפיע עליהם.

כאמור, במקרה שמדובר בחשוד אשר בינו לבין העדים ישנם יחסי עובד מעביד ויחסי מרות, החשש להשפעתו עליהם היא רבה, ולכן במקרה כזה יטה בית המשפט להורות על הרחקתו ממקום עבודתו וזאת עד להשלמת החקירה.

משהושלמה החקירה והוגש כתב אישום כנגד החשוד, יכולה התביעה לבקש מבית המשפט את מעצרו של החשוד עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, אלא שמבקרה זה השיקולים שיעמדו לנגד עיניו של בית המשפט הם לא שיבוש החקירה (שהרי החקירה הסתיימה והוגש כתב אישום), אלא חשש שינסה החשוד להימלט מאימת הדין או חשש למסוכנותו של הנאשם כלפי נפגע העבירה או כלפי כולי עלמא.

באחד הטורים הבאים  אתייחס לעניין תהליך החקירה והשלכותיה,

שבת שלום.