לעיתים, לאחר לכתו של אדם, מתעוררות ספקות ומחלוקות רבות אצל קרוביו אשר מבקשים לרשת את עזבונו, או לקבל נתח גדול יותר מזה שניתן להם. מלחמות אלו מגיעות לבתי המשפט וגורמות לסכסוכים של ממש ואף משסעות משפחות רבות עד כדי פילוג שלא ניתן לאחותו. במקרים רבים ניתן למנוע כל מחלוקת שעניינה חלוקת עזבונו של הנפטר, וזאת באמצעות צוואה שתיעשה בצורה בהירה מקצועית ומקיפה, כזו שלא תתיר כל ספקות או שאלות.
ככלל, קבע המחוקק כללים לחלוקת עזבונו של האדם. כללים אלו מעוגנים בחוק הירושה, אשר קובע מיהם יורשיו של האדם כברירת מחדל, וזאת כל עוד הנפטר לא בחר לחלק את עזבונו בצורה אחרת באמצעות צוואה. ככל וערך האדם צוואה לפני לכתו, הרי זו מבטלת את חוק הירושה. בחוק הירושה נקבע כי יורשיו של האדם הם בן זוגו, ילדיו, הוריו ואחיו, והוא מדרגם בצורה כזו שבן זוגו של האדם וילדיו בעדיפות ראשונה, ולאחריהם אחיו והוריו, וכן קובע מה חלקו של כל אחד מהם בדירתו של הנפטר, ברכבו, בכספו וביתר עזבונו.
כאמור, חוק הירושה הוא ברירת המחדל, וברגע שאדם עורך צוואה, חוק הירושה אינו חל על עזבונו. אם כך, מדוע שאדם ירצה לעשות צוואה? מהם היתרונות שבעריכת צוואה?
אכן, אנשים רבים סוברים שההסדר שקבע המחוקק בחוק הירושה הינו לרוחם ובהתאם להעדפותיהם, ויש המעוניינים לחלק את רכושם בחלוקה שונה מזו הקבועה בחוק, ליורשים אחרים שאינם זכאים לרשת ע"פ חוק הירושה כמו חברים קרובים או ידועים בציבור, וכן לחלק את רכושם בצורה שתטיב עמם מבחינת מיסוי. לשם כך קבע המחוקק כי כוחה של צוואה גובר על רוב ההוראות שנקבעו בחוק הירושה.
עריכת צוואה כרוכה בטרחה קטנה מצדו של המבקש להוריש, אך במקרה שהוא מעוניין לחלק את רכושו בצורה שונה מזו הקבועה בחוק, הרי שטרחתו משתלמת ותמנע במקרים רבים וויכוחים ומריבות רבות, שנוטים להתפתח במיוחד לאחר מאורע של פטירת אדם קרוב, אשר יש בו ממילא רגשות קיצוניים. חשוב לזכור שהחוק הוא אינו אינדיבידואלי ואינו מותאם אישית לכל אדם, ומה שנראה כהסדר ראוי לאדם א', אינו מתאים ואינו ראוי לאדם ב'.
כך למשל, הורים אשר מעוניינים לתת העדפה לבן הזוג בדירת המגורים, ולחלק אותה לילדיהם רק לאחר לכת שניהם, אדם חשוך ילדים שאינו מעוניין לחלק את רכושו להוריו ואחיו, בני זוג שאינם נשואים ותוהים לגבי זכויותיו של בן הזוג ברכושם לאחר לכתם, הם חלק מיני מקרים רבים אשר בהם מומלץ מאוד לערוך צוואה, מהסיבה שלאחר לכתם החוק יחלק את עיזבונם בצורה שלא בהכרח תואמת את רצונם ואת טיב יחסיהם ליורשים המיועדים.
האמור לעיל הינו כללי ואינו מהווה יעוץ משפטי, יש לבחון כל מקרה באופן מקצועי לגופו של עניין.
