גמגום קדום כל עם בעולם עומד על שלו. יש לו את השורש שלו, את אופי הרצון האנוכי המיוחד רק לו וממנו הוא שואב את צדקת דרכו. לישראל אין. אין לנו את הכוח הנובע מצדקת הדרך
נדרשת לנו סבלנות הסבלנות אינה סתם עיקשות שלא דורשת הפעלת השכל אלא כוח בלבד. הסבלנות מעידה דווקא על הבנה עמוקה של הדבר שבו האדם נלחם
לדעת לשתות בלי להשתכר ברובד הרוחני, מי שמשתכר מאבד הרבה יותר, הוא מאבד את האפשרות להתפלל לכוח העליון ועולמו מתרוקן מתכלית וממשמעות
פנייה ישירה לנמען הרוח שתהיה בחברה שלנו וההשתוקקות לחיבור, לא ייתנו בסופו של דבר מקום למציאותם של אויבים
בכל יום שיבוא 'משיח', הסבירו המקובלים, הוא כוח שמתפשט ונמשך דרך אנשים מיוחדים או דור מיוחד ולאורו מתגלה תוכנית הבריאה ומטרתה
להיות ריבונים ומקור השראה תקופת הבית הראשון הייתה תקופה של שגשוג וביטחון כי הייתה אחדות מופלאה * פיצול הממלכה, התדרדרות רוחנית ופירוד הביאו בסוף לחורבן * מה ניתן ללמוד מימים אלה?
מצב הרוח עלינו המטרה שלנו גבוהה מאוד וגדולה מהחיים הארציים * כדי להתרומם אליה, נדרשים כוחות נפש עצומים * לכן, במצב רוח אפילו הבורא כביכול לא יכול לעזור לנו, אלא רק אנחנו יכולים לעזור זה לזה